רדנקו דובראש: "הפועל ת"א נראתה הכי טוב כשמיציץ` הוביל"
המנהיגות של רלף קליין ("שחקנים היו נגדי, הוא פתר את זה"), הזכרון הכואב מדייויד ת`רדקיל בסדרת הגמר ("היו לו עניינים עם חברה שלו") והפועל הנוכחית. כוכב התואר המקומי האחרון של האדומים, רדנקו דובראש, בראיון
דובראש, גארד גבוה (2.01 מ`) עם עבר בנבחרות הצעירות של סרביה, הצדיק את הכינוי "הגנרל" עם 29 נקודות במשחק הגמר. "גמר הגביע היה קלי קלות עבורנו", הוא נזכר בראיון לערוץ הספורט, "חצי הגמר מול ירושלים היה יותר קשה. אחרי שניצחנו אותם, ידעתי שנזכה בגביע. אני זוכר שבחצי גמר הגביע היה לי כמעט טריפל דאבל. כולם ניסו לשמור עליי, אבל אף אחד לא יכול היה לעצור אותי. דני גוט היה השחקן הקשוח שלהם. הוא תמיד ניסה לשחק איתי קשוח ולעשות לי `טראש טוק`. גם נוריס קולמן ניסה לשמור עליי. אהבתי את זה כי איתו אני יכול לעשות מה שאני רוצה".
"היו לאותם שחקנים עיתונאים מאחוריהם שניסו להראות כאילו שאין התאמה ביני לבין הקבוצה. שהייתי אנוכי מדי, שאני קולע יותר מדי נקודות", ממשיך דובראש, "רלף פתר את זה. הוא קרא לפגישה את דייויד ת`רדקיל ואמר לו `אם אני אחליף מישהו בקבוצה הזו, זה לא הולך להיות רדנקו. צריך למצוא דרך שזה יעבוד`. לאט לאט רלף דאג שכל אחד יבין את מקומו והיינו הקבוצה הטובה בישראל. מבחינת כישרון לא היינו הכי טובים, אבל שיחקנו כמו הקבוצה הכי טובה. היתה לנו כימיה".
דובראש והפועל ת"א הגיעו באותה עונה גם לגמר הפלייאוף אחרי שעברו את הפועל ירושלים בסדרה קשוחה בחצי הגמר, אבל שם חיכתה להם גליל עליון של פיני גרשון ודורון שפר, ובאחד המשחקים הזכורים ביותר בתולדות הכדורסל הישראלי, ולא רק מסיבת שקשורות בכדורסל, "גנבה" מהם את הביתיות במשחק הראשון ומשם המשיכה לניצחון 1:3 בסדרה וזכייה באליפות. דובראש עדיין זוכר את הפספוס ההוא.
"הפסדנו את האליפות במשחק הראשון בבית", נזכר דובראש, "בעונה הסדירה המשחק היחיד שהפסדנו היה מול אותה גליל, כששחקנים עדיין החרימו את הקבוצה. לאחר מכן הדחנו אותם מהגביע וניצחנו את גליל בחוץ כדי לבסס את עצמנו במקום הראשון. היינו מצ` אפ קשוח עבורם כי הם לא היו יכולים לעצור אותי. בכל משחק נגדם קלעתי 30 נקודות ויותר".
אותו משחק היה זכור כל כך, בגלל השמועות שנפוצו לגבי הזר הנוסף של הפועל ת"א, דייויד ת`רדקיל. המאמן רלף קליין טען בדיעבד כי הוא הגיע לכאורה תחת השפעת סמים ובסופו של דבר עלה לקבוצתו בדאבל. "אני לא זוכר בדיוק מה קרה עם דייויד", אומר דובראש, "היו לו עניינים עם החברה שלו, הם התווכחו באותו זמן. הוא הגיע למשחק עצבני ולא היה מרוכז במשחק, אלא בדברים אחרים. לא דיברנו איתו על זה. ברגע שהוא נכנס לדברים שלו, אתה נותן לו להיות לבד. ידעתי על זה רק בדיעבד. במשחק הראשון היינו כבר ביתרון של 10 נקודות, אבל אז התחלנו להתווכח אחד עם השני. ת`רדקיל צעק על תומר. שאלתי את עצמי `מה לעזאזל קורה?`. איבדנו את המומנטום והפסדנו את המשחק. לא הצלחנו להחזיר את הביתיות. זו החרטה הכי גדולה שלי, כי זה היה בידיים שלנו".
למרות זאת, בכל פעם שהשם הפועל ת"א עולה הוא נזכר בערגה: "אני עדיין בקשר עם תומר ועם שמעון אמסלם. הייתי גם בקשר עם רלף עד שהוא נפטר. הוא ידע כדורסל. כשפגשתי אותו, זה היה בסוף הקריירה שלו. הוא היה יכול לזהות כישרון ולזהות מצבים שונים במהלך המשחק. הוא היה איש נהדר. אהבתי אותו. היה לי מזל שהוא אימן אותי בתל אביב. כל אדם אחר, עם כל מה שעברנו, לא היה יכול להוציא מה שהוא הוציא מהקבוצה".
כיום, דובראש אמנם לא עזב לגמרי את המשחק שאהב ("אני תמיד מעורב בכדורסל, זו התשוקה שלי. אני קרוב למחלקת הספורט באוניברסיטת דרום פלורידה"), אבל למחייתו הוא משמש כיועץ השקעות ורק לאחרונה מונה לסגן נשיא המחלקה שלו בבנק ההשקעות מורגן סטנלי: "המקסימום שאני יכול לעזור להפועל ת"א היום זה לעודד אותה מהצד".