הפוך, הסדרה: מתן אדלסון ועופר ינאי בקרב של גישות

הארפר, קרינגטון, וויילי וזוסמן ימשיכו, אליהם אפשר להוסיף עוד ישראלים איכותיים שחתומים כמו נמרוד לוי, רועי הובר וגבי צ`צ`אשווילי (בהנחה שיחזור היטב מהפציעה), כשגם ג`רמי מורגן, שמוערך מאוד על ידי הצוות המקצועי, עשוי בסבירות גבוהה להמשיך. זה כבר כמעט כל הסגל. בקיץ, הקבוצה תנסה לשדרג את עמדת הגארד הנוסף במקום טאריק פיליפ, את עמדה 4 ככל הנראה על כריס ג`ונסון ותצטרך לקבל החלטה על ג`סטין סמית`, אור קורנליוס ואולי גם איגור קולשוב. עם החלטות נכונות ועם החיזוקים המדויקים - ובלי "להתפרע" עם שמות כמו מיציץ` או יאבוסלה - הפועל ירושלים מאמינה שהיא מסוגלת לבנות קבוצה מנצחת עם מטרה ברורה: לקחת את היורוקאפ ולהגיע ליורוליג.

אבל עוד קודם להפועל ירושלים יש משימה חשובה לא פחות: להגיע לגמר פלייאוף ראשון בישראל מאז האליפות ב-2017, והמסע לשם עובר דרך הפועל תל אביב. דרך הנגאטיב המושלם שלה. זה ההזדמנות של אדלסון להוכיח לאוהדים, לשחקנים, לעופר ינאי - אבל קודם כל לעצמו - שגם צורת הניהול שלו יכולה להצליח. שגם אם אתה רץ מרתון, לפעמים אתה יכול לנצח ספרינט. ועוד במקצה הכי יוקרתי שיש.