sportFive1010473
צילום: ספורט 5

אי שם בסוף אוגוסט 2000, שני שחקנים אמריקנים עלו על אותה טיסה לישראל. בין השניים היה לא מעט מן המשותף: שניהם נבחרו בדראפט 97׳, הם שיחקו יחד בפילדלפיה לתקופה קצרה, ועכשיו שניהם עומדים לנחות יחד בארץ הקודש, ואפילו צפויים להרוויח את אותו סכום: 350 אלף דולר בעונה. אלא שהאחד בקבוצה הישראלית הראשונה אי פעם בליגה אירופית חדשה העונה לשם ״יורוליג״, והשני חתם במכבי ת״א.

האגדה מספרת שכאשר קיבו סטיוארט נכנס לאולם מקבלי הפנים, והתקבל ע״י אנשי הפועל ירושלים, האדומים הסתכלו בשחקן הנוסף שנחת יחד איתו. הם ראו בחור צעיר וצנום למדי, שלא בלט יותר מדי לעומת סטיוארט, שנראה כמו הר אדם. ״תראו מה אנחנו הבאנו ב-350 אלף דולר ומה הם הביאו״, הם אמרו בלעג למעט העיתונאים שהגיעו לסקר את ההגעה. סטיוארט רואיין ראשון, ורק אחר כך התפנו העיתונאים לשחקן השני, שהציג את עצמו: ״היי, אני אנתוני פארקר״.

דרוש: שחקן משלים
בקיץ 2000 מכבי ת״א עמדה בפני מצב לא מוכר: כמעט כל הקבוצות הגדולות באירופה עברו לליגה החדשה שקמה לה, אבל מכבי החליטה לשמור אמונים לפיב״א. ברצלונה, ריאל, אולימפיאקוס, שתי הבולונזיות, ומועדונים גדולים נוספים כמו ז׳לגיריס, בנטון, לובליאנה ואא״ק - כולן החליטו לערוק לליגה החדשה. הליגה של פיב״א נאלצה לשנות את שמה ל״סופרו-ליג״, והיו בה רק 3 קבוצות גדולות לצד מכבי: צסק״א, פנאתינאקוס ואפס פילזן. אפילו מכבי רעננה הקטנה קיבלה מקום במפעל.

מרכוס בראון. סיים את הקריירה במכבי (אלן שיבר)
מרכוס בראון. סיים את הקריירה במכבי (אלן שיבר) | צילום: ספורט 5

עם המפעל החדש, מכבי חיפשה את התוספת המכריעה שתהווה את ההבדל בין האכזבה הגדולה בגמר האחרון נגד פנאתיניאקוס לבין זכייה בתואר האירופי השלישי שלה. הסגל של מכבי כבר היה מבוסס היטב, עם אריאל מקדונלד, נייט האפמן, דורון שפר, נדב הנפלד, גור שלף, דרק שארפ ואחרים, ומכבי חיפשה מחליף לדורון ג׳מצ׳י שפרש. מי שסומן כיורש הישראלי היה טל בורשטיין הצעיר שהצטרף מבני הרצליה, אבל מכבי חיפשה גם שחקן זר שישלים את עמדות 2-3.

אחרי קיץ ארוך של חיפושים ושמות שעלו ונפלו, יום אחד התקשר סוכן השחקנים זאב גרוס לדייוויד בלאט, אז עוזרו של פיני גרשון במכבי. ״יש לי בשבילך שחקן-שחקן״, אמר גרוס, ״קוראים לו אנתוני פארקר, אתה יודע מי הוא?״ בלאט לא ממש הכיר את השם, אבל החליט לבדוק לעומק. במסגרת התחקיר בלאט התקשר למאמנו של פארקר באוניברסיטת בראדלי, ג׳ים מולינרי. כהרגלו, בלאט החל לשאול שאלות עומק על האופי של השחקן, ועל התכונות המקצועיות, אבל מולינרי קטע את בלאט ושאל: ״עזוב אותי מכל השאלות האלו. אתה רוצה לנצח? אז תיקח את אנתוני פארקר״.

ההתלבטות: פארקר או בראון?
בלאט המשיך בבדיקות ורצה בעיקר לדעת מדוע פארקר מיעט לשחק בפילדלפיה, שקלטה אותו לשורותיה יום אחרי שנבחר בדראפט ע״י ניו ג׳רזי, במקום ה-21. כל הבדיקות לימדו שפארקר לא עשה שום דבר לא נכון: הוא פשוט ״נפל״ על תקופת ההתבשלות של אלן אייברסון, והסיקסרס לא מצאו מקום לאף אחד אחר בקו האחורי למעט שחקנים מוכחים שישחקו לצד הכוכב. באותה תקופה, פארקר אף ביקש להשתחרר לקבוצה ב-CBA (ליגת הפיתוח באותן שנים), כדי לקבל דקות משחק.

פארקר. אחד הזרים הגדולים באירופה
פארקר. אחד הזרים הגדולים באירופה | צילום: ספורט 5

פארקר עבר לקוואד סיטי שבאילנוי, קיבל כמעט 30 דקות לערב וכמו שאמרו סקאוטים באותו זמן, היה ״בסדר״, עם 11.5 נק׳ ורק קצת יותר מ-30% ל-3 - לא בדיוק מספרים שאמורים לשכנע קבוצה שרוצה לזכות באליפות אירופה. באותה עונה, אגב, הוא שיתף שם פעולה עם שחקן בשם מייסיאו באסטון.

במכבי חששו להמר על פארקר, ובמקביל בדקו ברצינות מועמד אחר: מרקוס בראון, שנפלט מה-NBA ונתן עונה מצוינת של 17.4 נק׳ בלימוז׳ הצרפתית. ההחלטה היתה צריכה ליפול בין פארקר לבראון, ובסופו של דבר המילה האחרונה היתה של פיני גרשון, שאמר שהוא אוהב את שניהם, אבל יכולת המסירה של פארקר הכריעה. גרשון ובלאט התרשמו שפארקר מוכן ואוהב למסור את הכדור ולשתף את חבריו, מה שבראון פחות התחבר אליו. הפור נפל על פארקר, ובסופו של דבר גם בראון המשיך לקריירת יורוליג מרשימה, ואף הגיע בסופו של דבר למכבי לעונת פרישה ב-2008, אך מעולם לא זכה ביורוליג.

כמעט שוחרר אחרי חודש וחצי
ההתחלה של פארקר במכבי לא היתה אידיאלית. עוד לפני שפיתח מאסת שריר וגוף של אתלט על, הוא הגיע למכבי כבחור רזה למדי שהתקשה נגד ההגנות הקשוחות באירופה. אחרי שני משחקים בינוניים למדי בפתיחת העונה האירופית, נגד פזארו ולוליו השבדית, במכבי התחילו לחשוש שהם הביאו שחקן בוסרי מדי, ואפילו חשבו להחליף אותו, רק חודש וחצי אחרי תחילת העונה.

התפנית הגיעה במשחק הביתי נגד פילזן. לצד משחק ענק של נייט האפמן (29 נק׳), פארקר בלט עם 13 נק׳ ו-7 ריב׳, כשהוא מושך את רוב האש ומאפשר להאפמן לחגוג בצבע, בדרך לניצחון 59:69. שבועיים אחר כך פארקר התפוצץ עם 23 נק׳ ו-10 ריב׳ בניצחון על נובו מסטו, והמחשבות על החלפה נעלמו באותה מהירות כפי שעלו.

בפלייאוף באותה עונה פארקר לא ירד מכמות דו ספרתית של נקודות באף משחק, עד הגמר נגד פנאתינאיקוס, שבו מילא בשלמות את התפקיד שלשמו הובא: תומך הלחימה לצד האפמן ומקדונלד, ששניהם כיכבו עם 21 נק׳. בהמשך הדרך, בשושלת של 2004 ו-2005, פארקר כבר יהפוך לזר הטוב ביותר שהגיע לכאן מאז ומעולם.