sportFive829010 (צילום: ספורט 5)
צילום: ספורט 5
הכי קל להחליף את המאמן. פרנקו (אלן שיבר) (צילום: ספורט 5)
הכי קל להחליף את המאמן. פרנקו (אלן שיבר) | צילום: ספורט 5

בשבועות האחרונים פרשנו כאן בפניכם את מתווה חמישיות לשיפור מצבו של הכדורסל הישראלי, או שמא שדרוגה של ליגת העל בכדורסל. ליהגנו לא מעט אודות ענייני חוקי זרים, מועדי העברות, שיטת הכרעת הליגה ושאר ירקות. ועכשיו הגיע הזמן, אומרת אמי, לדבר קצת על המאמן אשר מאמן בציון.

אז נכון שבימים אלה יושבים על המדוכה טובי המוחות בכדי להכריע בסכסוך אשר בין מינהלת הליגה לבין ארגון שחקני הכדורסל בכל הנוגע למספרם של הזרים, הישראלים ואלו שלא ברור מהו בדיוק הסטטוס שלהם. אוקיי אוקיי, אתם צודקים, אז לא בהכרח טובי המוחות. ונכון, אל תצעקו בבקשה: ספק רב אם אותם האנשים אשר בחדר הישיבות אכן מייצגים באמת את הגופים אשר אשכרה שלחו אותם לשם (אם דירקטוריון מינהלת הליגה הצביע בעד ביטול החוק הרוסי, איך קורה שיו"ר המינהלת מציע הצעות שקשורות להגדלת מספר הזרים והותרת החוק הרוסי על כנו? מוזר ומעניין).

כך או אחרת, עושה רושם שתחלואי הכדורסל המקומי כולו מתנקז לספירת מלאי של אזרחים וזרים. וזוהי ראיה שטחית שמפקירה את טובת הענף לטובת אינטרסים צרים של הקבוצות (או חלק מהן) ושל רואי החשבון של השחקן הישראלי המשוריין.

בין אם תתקבל עמדת ארגון השחקנים להותרת המצב על כנו, עמדת הרוב המושתק במינהלת הליגה לביטול החוק הרוסי, עמדתן של מכבי תל אביב והפועל ירושלים לעניין הגדלת מספר הזרים בטופס או הקטנת מספר הישראלים המשוריינים בחמישיה משניים לאחד, הרי שבסופו של יום יש גורם אחד שאחראי על דקות המשחק בפועל. בארצות הברית קוראים לו קואץ'. אצלנו קוראים לו ההוא שנמצא כאן בינתיים.

תלונות וטרוניות אודות מעמד המאמן העברי הפכו מזמן לקלישאה. לא אחת שוטח אותן מאמן שפוטר זה עתה, במקביל לתחילת הקמפיין שלו לחתור תחת משרתו של מאמן מתנדנד אחר. ועדיין, ספק אם יש מי שיחלוק על כך שכוחו של האיש אשר על הקווים הולך ונשחק במרוצת השנים. כל מלהג מקצועי שלמד כדורסל בהתכתבות יודע לנתח כל פסק זמן ולהגחיך את התרגיל אשר נבחר, סומן ושורטט. כל נכד של בעל בית יודע להיכנס לאתרים שונים ומשונים ולהסביר מדוע בחר המאמן את הזר הלא נכון. וכל טוקבקיסט מצוי הופך מומחה לניתוח סטטיסטיקות מתקדמות ומסביר כיצד שגה המאמן בניהול דקות המשחק.

מאחר שכו-לם, קל וחומר העסקונה שמנהלת את האגודה, יודעים טוב יותר מהמאמן, הרי שמרגע שזכה לקבל את המשרה עוסק הוא במלאכת השרדות שאיננה נגמרת. המאמן, כך מסתבר, אחראי על ענייני שלמות ובריאות חדר ההלבשה, הצגת כדורסל שמוצא חן בעיני ההנהלה והאוהדים (והתקשורת), על מלאכת הסקאוטינג שבסופו של תהליך מנחיתה בנתב"ג זרים חדשים, שאמורים לשרוף את הליגה. אה, והוא גם אחראי על טור הנצחונות.

תלוי בזר שהביא לו מישהו אחר. ספאחיה (אלן שיבר) (צילום: ספורט 5)
תלוי בזר שהביא לו מישהו אחר. ספאחיה (אלן שיבר) | צילום: ספורט 5

אבל מאחר שנצחונות זה עניין די קשה ומסובך, מחויב המאמן, בראש ובראשונה, להצדיק את ההחתמות שרשומות על שמו. מאחר שממילא האפשרויות בשוק הישראלים המקומי מצומצמות במקרה הטוב, הרי שרוב אחריותו ביחס לזרים עליהם הימר. אחרי ששעה לעצתו הטובה של סוכן שחקנים X  ולהמלצתו הטובה פחות של מקורב Y, קשר בדרך כלל המאמן את גורלו עם ההחלטות שנלקחו בקיץ.

וזהו אותו המאמן ממנו אנחנו מצפים לקדם את השחקן הישראלי, כן? כשהוא עסוק בהוכחת צדקתו לאורך מרבית הזמן, מחויב המאמן קודם כל לנצח את המשחק הקרוב. וקודם כל להוכיח כמה ששיחק אותה עם הזר שבחר. כי אם לא ישיג את שני הדברים הללו, הוא יפוטר. מאמן טרוד, מפוחד ומוחלש לא יכול לקדם אג'נדות שחשובות לכדורסל הישראלי. הציפיה ממנו לעשות כן מנותקת מהמציאות ואיננה סבירה. ולא, אל תתחילו עכשיו עם ענייני בראד גרינברג ואשדוד כדי להוכיח שהמאמן הזר דווקא כן מעוניין בהצלחתו של הצבר והילד של כולנו. תעברו על רשימת המאמנים הזרים כאן לאורך השנים ותראו בעצמכם שמדובר בתאוריה מאולצת.

ועוד דבר אחד קטן: מאמן שיודע שמקום עבודתו ארעי ושמשכורתו לא מי יודע כמה הוא מאמן שפוזל למקורות הכנסה נוספים ויציבים יותר. וכך יוצא שמאמן בליגת העל, שאמור להיות טרוד ועסוק במלאכתו המורכבת יומם וליל, נאלץ להשלים הכנסה במקביל במחלקות נוער ו/או בחלטורות אחרות.

מאחורי השחקן הישראלי עומד לו ארגון השחקנים. תאהבו את מה שניר אלון ושמעון אמסלם עושים יותר או פחות, אבל הם עושים. יש מי שדואג למעמדם וכיסם של השחקנים, וטוב שכך. למאמן הישראלי אין שום גב שכזה. יכול להיות שקיים עדיין ארגון המתקרא ארגון המאמנים ויכול להיות שבראשו עומד מישהו, אבל מדובר בגוף שיכול לכל היותר לארגן איזשהי השלמות מקצועית מדי פעם. לא הרבה מעבר לכך. ואם המאמנים לא יכולים להתאגד ולשמור על זכויותיהם, חשוב מאוד שהכדורסל הישראלי ידאג להם. מאמן חזק ובעל מעמד איתן יכול לעזור בפתרון לא מעט בעיות אשר מדרדרות את רמת הכדורסל המקומי ואת נבחרת ישראל. מאמן בעל עוצמה, אל מול המבקרים מבחוץ, הבוסים שלו והשחקנים עליהם הוא אחראי, יוכל לקבל החלטות בהן הוא מאמין ולא רק לחשוש מפרק ההדחה הקרוב.

חשוב לזכור – סטטיסטית, אין תקומה להחלפת מאמן במהלך עונת המשחקים. על כל מקרה שבו הפך מאמן מחליף את מצבה של הקבוצה מרע לטוב, יש שלוש דוגמאות אחרות לכאלו ששינו, אם בכלל, רק לזמן מוגבל.

על פניו, אין למינהלת הליגה, אשר מורכבת מבעלים ו/או יושבי ראש אשר מנהלים את הקבוצות בפועל, שום אינטרס להעצים את המאמן. כל העצמה שכזאת מגדילה את כוחו ומקטינה, לשיטתם הצרה, את כוחם. ולכן, הסבירות שיתקבלו בדירקטוריון מלא האינטרסים הזה החלטות אשר יסייעו בפתרון בעיות מאקרו איננה גבוהה במיוחד. אבל אולי עכשיו, כאשר על השולחן מונחות לא מעט בעיות שזקוקות לבחינה מחודשת, יקדישו גם מעט כדי לאתר פתרונות יצירתיים ומועילים.

עוזר המאמן יעזוב יחד עם המאמן. דרוקר ויצחק (מנהלת הליגה) (צילום: ספורט 5)
עוזר המאמן יעזוב יחד עם המאמן. דרוקר ויצחק (מנהלת הליגה) | צילום: ספורט 5

וכעת לפתרון בעיית מעמדו של המאמן בליגת העל המקומית, על פי מתווה חמישיות:

יצירת רצפת שכר ומניעת חוזים עם אופציית יציאה במהלך העונה.
חוזי קאט למאמנים נדירים יחסית, אבל יש לכך תקדימים היסטוריים. אפשר וצריך למנוע תופעה זו תקנונית. עניין שכר המינימום למאמן מסובך קצת יותר, שהרי לא קיימת התייחסות מקבילה בעניינם של השחקנים (בינתיים), אבל הדאגה לשחקן המקומי צריכה להוביל להגדלת כוחו של האיש שמחליט אם ישחק ומתי יוחלף. בפועל, קיימים מאמנים בליגת העל שמשכורתם ממקמת אותם נמוך מאוד בהיררכיית מקבלי השכר בקבוצה. מאחר שכסף = מעמד ומאחר שממילא כמעט ואין סודות בשלולית המקומית, הרי שאין שום סיבה להניח ששחקן שמרוויח כסף משמעותי יכבד מאמן שלא. ומאחר שאין קל ופשוט מאשר לפטר מאמן שמשכורתו מקבילה לתלושי שכר, אז כל עסקן מקומי שאמון על כסף שהגיע מהרשות המקומית יכול לשגר אותו לכל הרוחות, רק כי הוא לא בא לו טוב בעין. 

כל זה בר שינוי ברגע שבו יוחלט שהמאמן הוא המשתכר החמישי, לכל הפחות, בקבוצה. כלומר, שרק ארבעה אנשים במערכת ישתכרו יותר ממנו בערכי נטו. זוהי תקנה קלה ופשוטה לאכיפה. ולא פחות חשוב מכך, זוהי תקנה שעשויה לשדרג באופן משמעותי את תהליך קבלת ההחלטה בדבר זהותו של המאמן. הנהלה שתדע שהיא, מעשית, תקועה עם האיש שהיא בוחרת בקיץ אמורה להסס לפני שהיא בוחרת מישהו שאיננו ראוי או מנוסה מספיק.

ותהליך שכזה עשוי גם לייצר מנגנון ברירה טבעית שיותיר עמנו את המאמנים הטובים יותר וישלח מכאן את הראויים (הרבה) פחות.

פיטוריו של מאמן יגררו באופן אוטומטי את פיטוריו של עוזר המאמן הבכיר.
רק בגלל שאתה פרנואיד, אומר השיר, לא אומר שלא רודפים אותך. והוי, כמה שהמאמן הישראלי פרנואיד. לא רק שהוא חש שכולם רודפים אותו מבחוץ, הרי שתמיד מקנן בו החשש שמבעירים לו מדורות מבפנים. לא רק עוזר המאמן, אגב. מאמנים טובים ובכירים במחוזותינו חששו בעבר הלא מספיק רחוק מכל הסתודדות של מאמן הכושר עם מי מבעלי הבית – ולכן העדיפו לוותר על הנישה בכלל. כלומר, אם יכול להיות שמאמן הכושר מתלחשש עם יושב הראש על קבלת ההחלטות של המאמן, אז אפשר לוותר על מאמן כושר.

במקביל, נוצרת כאן בעיה נוספת, כאשר גם אם עוזר המאמן נאמן ולויאלי מאין כמוהו, הרי שבניגוד למאמן המפוטר, התפטרות המאמן תפסיק את משכורתו ותאלץ אותו לחפש מקום עבודה אחר במהלך העונה. זוהי ציפייה בלתי ריאלית.

מעמד המאמן יכול לסייע בקידום השחקן הישראלי. שרף (מנהלת הליגה) (צילום: ספורט 5)
מעמד המאמן יכול לסייע בקידום השחקן הישראלי. שרף (מנהלת הליגה) | צילום: ספורט 5

אם אנחנו מעוניינים ביצירת מקום עבודה סטרילי ושקט יותר עבור העוסקים במלאכה, מתוך תקווה שהדבר יוביל להחלטות מקצועיות ואיכותיות יותר, אז ניתן בהחלט להפחית עד כמה שאפשר גורמים מלחיצים מבפנים.

יצירת תקנה ולפיה מרגע שפוטר המאמן אזי מפוטר אוטומטית גם עוזרו הבכיר, תטיל עוד מגבלה על ההנהלה אשר מחפשת פתרון פשוט וזול במקום להשקיע זמן ומחשבה. לא ניתן יהיה ללכת כלאחר יד ולמנות את העוזר, כפתרון זמני או קבוע. המערכת, בהיעדר ברירה, תצטרך לתת זמן לאימונים ועבודה אמיתית. לא לחפש שינויים ופתרונות קסם רגעיים.

מתן מענקים לקבוצות אשר מאריכות חוזים למאמנים (מעבר לעונה אחת).
תחת סיסמת הצביון הישראלי, טוב תעשה מינהלת הליגה אם תבין שהמפתח להזדהות הקהל נעוץ בהמשכיות. והמשכיות יכולה להגיע גם בדמות זיהויו של המאמן אשר על הקווים על ידי בסיס הקהל המקומי.

במקום לחפש בכל קיץ מחדש מאמנים שאינם טובים מאלו שזה עתה סיימו חוזים, תזכה קבוצה לתמריצים כספיים אם תותיר את המאמן בתפקידו ותאפשר לו להמשיך ולקדם את הדברים בהם הוא מאמין. ולקדם את השחקנים בהם הוא מאמין. מעבר לעניין התדמיתי, אשר חשוב בפני עצמו, חשוב להבין שהמשכיות בעמדת המאמן יכולה לקדם את המועדון מבחינה מקצועית. ובכל הנוגע לכדורסל הישראלי, גם לקדם את השחקן הישראלי בכלל ואת השחקן הישראלי הצעיר בפרט.

תמרוץ כספי למועדונים שמאמינים שהמשכיות בכלל ובמאמנים בפרט חשוב לא פחות מאשר ההשתתפות של קבוצות באירופה. תחת הטלת קנסות על קבוצות שמשתפות זרים, למשל, כדאי לנסות תמרוצים חיוביים על מהלכים שהכדורסל הישראלי מגדיר כמשמעותיים.

מספר הזרים, המתאזרחים, הבוסמנים (יש כאלה?) והישראלים בטופס ובמגרש חשוב למדי. אין ספק. מעמד המאמן, סמכויותיו, רמת הבטחון שלו ומידת התאמתו לתפקיד המורכב אותו הוא צריך למלא חשובים לא פחות מצד אחד ויכולים לסייע בפתרון וקידומו של השחקן הישראלי מהצד השני.