כבר לא חלום: הפועל ירושלים אלופה
היסטוריה בכדורסל: 72 שנים היא קיימת, במשך יותר מ-20 שנה היא מדברת על אלטרנטיבה, וכעת היא סוף סוף מספר 1 בישראל. הקבוצה של דני פרנקו, הטובה ביותר העונה, זכתה בצלחת מוצדקת אחרי 68:88 על אילת. הפרויקט של אורי אלון הניב פרי ראשון, האם תם שלטון היחיד בענף?
אחרי 72 שנות קיום ולראשונה בתולדותיה: הפועל ירושלים אלופה המדינה! האדומים הביסו הערב (חמישי) 68:88 את הפועל אילת במשחק השני של גמר הפלייאוף ואחרי 65:80 במשחק הראשון בדרום, בבירה סוף סוף שמו יד על הצלחת לה חיכו אחרי עונות על גבי עונות של אכזבות. כשלאורך ציר הזמן היא נחשבה לאלטרנטיבה למכבי תל אביב, אבל מעולם לא הצליחה ללכת עד הסוף, זה נגמר.
קלעו לירושלים: סמית' (10 ריבאונדים) ורייט 20 נקודות כ"א, טוני גפני 11, אליהו 10, הלפרין 8, טימור 6 ותומפסון 6, מור 4, אריאל 3.
לאילת:יוטר 17 נקודות ו-11 ריבאונדים, ווייאט ושמחון 12 כ"א, כדיר 9 ו-8 ריב', אסברי 8, ברקוביץ' וניסים 5 כ"א.
זה הפרי הראשון החשוב שקוטפים בירושלים, מאז קבוצת הרכישה בראשות אורי אלון השתלטה על המועדון. ואחרי חתיכת עונה הפכפכה. בניגוד לכדורגל, "תסמונת המגרש החדש" לא הכתה בעולם הכדורסל. האדומים חנכו את הארנה, שהוכיח כוח ענק בגמר במופע ואווירה מרהיבים שסיפק הקהל הירושלמי. עונה שהתחילה בגביע ווינר ותבוסה ב-30 הפרש שהנחילו למכבי תל אביב, המשיכה עם כישלון באירופה עם הדחה במוקדמות היורוליג וכשסיימו במקום האחרון בבית ביורוקאפ. לאחר מכן הגיע משבר בליגה בבטן העונה, הפסד כואב בגמר הגביע לצהובים וחיזוק בומבסטי בדמות פופס מנסה בונסו שכשל. מכל זה, הקבוצה מהבירה יצאה מחוזקת, דרסה לכל אורך הפלייאוף, השיגה בו מאזן מושלם והוכתרה לאלופה בפעם הראשונה בתולדותיה.
האדומים הם אלופים ראויים בזכות העליונות הרבה שהציגו לאורך רוב שלבי העונה. כעת, הפנים של ראשי ירושלים לעבר העתיד, אחרי שסימנו וי על מטרה חשובה מאוד, הרגע הכי גדול מאז הזכייה בגביע יול"ב ב-2004. אלון טען שיש לקבוצה מטרות גדולות הרבה יותר מהאליפות וסביר להניח שהם ינסו להשתמש בה לקרש קפיצה כדי שגם היא תהיה חלק מהיורוליג. חלום אחד הם כבר הגשימו, עכשיו נצטרך לראות האם הבעלים ושותפיו יעמדו בעוד מילה ויובילו את המועדון לשינוי בענף, להציג באמת אלטרנטיבה לשולטת העיקרית בכדורסל הישראלי, אחרי שסוף סוף השלימה את המשימה בניסיון השישי שלה בגמר.
כל כך הרבה זמן של קושי ותסכול עברו כל מי שקשור להפועל ירושלים, גם בגמר זה לא היה אחרת. אילת פתחה את המשחק בצורה נפלאה, שלשה של אפיק ניסים בפתיחת הרבע השלישי גרמה לאורחת להאמין שהיא מסוגלת למחוק את פער 15 הנקודות מהמשחק הראשון, בעוד שהיה נראה שההגנה הירושלמית ממשיכה את הקו הנורא שלה מהחצי הראשון של המשחק. זה התהפך מהר מאוד בהובלה של סמית', רייט וליאור אליהו, שרושם הישג משמעותי ראשון מאז עשה את המעבר המתוקשר ממכבי, האיש והגויאבה שהיה נהדר לאורך כל העונה קטף את תואר ה-MVP בצדק.
אליהו רשם את האליפות הרביעית שלו, יותם הלפרין חגג את השישית שלו, ועושה זאת בפעם הראשונה כקפטן. הבשורה לירושלים העונה הגיעה גם מכיוון השחקנים הישראלים הצעירים, בראשם בר טימור, לצידם של אדם אריאל, דניאל גור אריה וגם איתמר מור, שזכה לקלוע את הסל האחרון. מנגד, אילת בסופו של דבר תקח את המחמאות על עונה מדהימה, בה הגיעה לגמר אחרי שהדיחה את מכבי תל אביב, כשיצאה מפיגור של 2:0 בסדרת חצי הגמר לניצחון 2:3. לאורך החצי הראשון, באמת הייתה תחושה שהקבוצה של אריק שיבק מסוגלת לעשות זאת, אבל עם הלחץ של ירושלים והתמיכה העצומה של האוהדים שלה, נגמר לה האוויר.