קבוצה מנצחת: ירושלים ברחה בזכות סגל עמוק

שחקני הפועל ירושלים הוציאו לפועל את תוכנית המשחק של דני פרנקו בצורה הטובה ביותר ולכן המשחק נגמר כפי שנגמר, וזו לא הפתעה גדולה. בסופו של דבר, העומק של ירושלים לעומת הסגל של הפועל אילת עשה את ההבדל. אם הדברים לא כל כך הולכים לדונטה סמית' או טייוואן מקי, אז לפרנקו יש על הספסל שחקן כמו ברייסי רייט - וזה לוקסוס שלא רק לאריק שיבק אין, גם ללא מעט קבוצות ברחבי אירופה.

הקו האחורי של ירושלים עמוק, מנוסה, אינטנסיבי ומוכשר יותר מזה של אילת, ובעיקר הדברים באו לידי ביטוי בהעלמת אפיק ניסים וקאליף ווייאט. פרנקו ראה בצמד הגארדים את האיום הרציני, שם לשחקניו מטרה והם ביצעו אותה. ברגע ששני השחקנים האלה מנוטרלים, והם בעצם שני היחידים שיכולים לייצר לעצמם מצבי קליעה, לאילת לא נותרו הרבה כלים והיא נשענה על המלחמה והפיזיות של אדריאן יוטר ואלישי כדיר.

אילת ניסתה, נלחמה ונשארה צמודה כמעט עד להפסקה, אך פערי הרמות משמעותיים – גם כשהיא בהרכב מלא, אבל בטח ובטח ללא פאלמר שנפצע. הפציעה שלו צמצמה עוד יותר את העומק של שיבק, החלישה את אילת ונתנה לירושלים להמחיש עד כמה היא חזקה.