sportFive991474
צילום: ספורט 5
מאק ומסינה. לא עבד (Getty Images)
מאק ומסינה. לא עבד (Getty Images) | צילום: ספורט 5

בתוך שנה אחת בלבד, שלווין מאק הפך משחקן NBA לגיטימי, לאחד משחקני הרכש היקרים והנוצצים ביותר ביורוליג ועכשיו, הוא על תקן אחד השמות הגדולים והמעניינים שנחתו בישראל בשנים האחרונות. אלא שכעת, הרכז החדש של הפועל ירושלים יודע שכדי להצליח באדום, הוא חייב להוכיח שהוא מסוגל לעשות את המעבר מהליגה הטובה בעולם לכדורסל האירופאי. בראיון ראשון מאז שחתם במפתיע אצל מחזיקת הגביע, מדבר מאק על האכזבה באיטליה, הציפיות מירושלים והחוויות בליגה הטובה העולם.

"הרבה דברים קרו, אלה נסיבות", מסביר מאק את ההשתלשלות שהובילה אותו לירושלים. "הדרך שהמשחק משוחק ב-NBA, יש תהליך הצערה, הרבה חבר׳ה חדשים. הסיטואציה קרתה בקיץ וחשבתי שהדרך הטובה ביותר עבורי לשחק כדורסל, את המשחק שאני אוהב, היא ללכת אל מעבר לים. התחלתי במילאנו וזה לא הלך כמו שציפיתי, ועכשיו אני כאן. זה מקום טוב עבורי כרגע, אני עדיין משחק את המשחק שאני אוהב וזה הדבר הכי חשוב".

מה האתגר הכי גדול מקצועית במעבר לאירופה?
"הגנת שלוש השניות זה הדבר הגדול ביותר. ההגנות ב-NBA יותר מרווחות, יותר פתוחות, אבל ביורוליג תמיד יש מישהו שיחסום את הדרך שלך, אז אתה צריך תמיד לחשוב שני צעדים קדימה. ב-NBA זה פשוט לעבור את השומר שלך ולהגיע לטבעת, כאן אתה עובר אותו ותמיד יהיו מישהו בדרך. יש עוד דברים קטנים כמו זה שהשחקנים לא יכולים לקחת פסקי זמן, דברים שאני לאט לאט קולט ולומד ככל שאני משחק יותר".

ומנטלית, אולי היה לך קשה להבין שיש תחושת דחיפות בכל משחק?
"הייתי אומר שסגנון המשחק פשוט מאוד שונה, במיוחד בין איטליה לכאן. לעבור מהסגנון ב-NBA לסגנון של מילאנו זה שונה לעומת המעבר מהקצב של מילאנו לקצב שכאן. בירושלים זה יותר הסגנון שלי, הרבה חופש בפיקנ'רול. במילאנו רצו שנאט את הקצב, זה הפך חשוב יותר ויותר בכל פוזשן וכל משחק נהיה הרבה יותר מלחיץ".

עיקר הבעיה היה בקצב? לא היו חיכוכים עם מסינה?
"מסינה הוא מאמן גדול, הוא ניסה לשלוט בקצב כל הזמן ועשינו את זה בבאטלר (במכללות). כשאתה עושה את זה, כל התקפה חשובה יותר ממה שהיא צריכה להיות".

אז אתה מרגיש שכבר שילמת את שכר הלימוד במילאנו?
"כן. מעולם לא שיחקתי כדורסל אירופאי, אז כל הדרך והסגנון שונים לחלוטין. עכשיו יש לי הזדמנות לשחק בסגנון נוסף ולהמשיך להשתפר, אני לאט לאט מתחיל לפענח את זה".

ה-NBA עדיין מטרה עבורך?
"כרגע אני מרוכז במה שיש כאן, אני דואג רק לדברים שאני יכול לשלוט עליהם. אם אני אקבל עוד הזדמנות לשחק שם אני אשמח, ואם לא, אז אני לא אשב ואכעס על זה, אני פשוט אמשיך לעבוד ואהיה הכי טוב שאני יכול".

סטיבנס. מאק לא האמין (Getty images)
סטיבנס. מאק לא האמין (Getty images) | צילום: ספורט 5

סטיבנס ואני
גדלת בקנטאקי, שזו מדינת כדורסל. בדמיון שלי זה מגרשים בכל פינה.
"כן, זה בערך ככה. מגרשי כדורסל ומלא חוות, יש חוות בכל מקום שאתה הולך אליו. אז לגדול שם זה או להיות איכר או לשחק כדורסל".

התאכזבת שלא יצא לך לשחק באוניברסיטת קנטאקי הגדולה?
"לא ממש, כי בזמן שהתחלתי את הקולג׳ הם לא היו כאלה גדולים כמו שהם בשנים האחרונות. וגם השיטה והמאמן שהיו שם פחות התאימו לי".

הבנת בזמן אמת שסטיבנס יהיה מאמן גדול?
"אתה לא מבין את זה בזמן אמת, אתה פשוט עושה את העבודה שלך בכל יום ומשתפר. מעולם לא ציפיתי שהוא יהפוך למאמן שהוא עכשיו, במיוחד כשהוא התחיל לאמן רק שנה אחת לפני שהגעתי לשם, אבל הדברים השתנו בקצב מהיר".

אתה יכול לחלוק סיפור או חוויה שאתה זוכר במיוחד מהשנים שלך ב-NBA?
"רוב הסיפורים שאני זוכר הם מסווגים, זה לא לטלוויזיה או לתקשורת. פגשתי הרבה חבר׳ה טובים במרוצת השנים, אתה בונה חברויות. הדבר הכי גדול ב-NBA זאת אחוות האחים, זה גדול יותר מכדורסל. אני עדיין מדבר עם החבר׳ה שלי, בודק מה שלום משפחותיהם, הם מתעניינים מה קורה איתי וזה הדבר הכי גדול שקיבלתי, הקשר עם כל כך הרבה אנשים שמבינים את הלחץ והסיטואציות שכולנו עוברים".

שיחקת בשבע קבוצות שונות, איפה נהנית הכי הרבה?
"באטלנטה, זו הסיבה שעברתי לשם בקיץ. זו הקבוצה הכי טובה שהייתי בה ברמה המקצוענית. היו לנו ארבע אולסטארים בקבוצה, הגענו לגמר המזרח, אבל הקשר שהיה לנו הוא סופר מיוחד. אני עדיין מדבר עם החבר׳ה האלה כל הזמן, יש לנו קבוצת וואטסאפ. רובם עדיין גרים באטלנטה אז יוצא לנו להיפגש לפעמים, הילדים משחקים ביחד. זו בהחלט הקבוצה המועדפת עלי".

הייתי בטוח שתגיד יוטה, בגלל העונה המצוינת שלך שם.
"מקצועית הייתי בשיאי, אבל נהניתי יותר באטלנטה. לצערי, ביוטה לא הגענו לפלייאוף".

מה דעתך על הקצב המטורף של ה-NBA בשנים האחרונות?
"אני אוהב את זה, שאתה פשוט נותן לשחקנים לשחק. אני כנראה אהיה מאמן יום אחד ואני בטח ארצה לשלוט בכל דבר, אבל כשחקן, כל דבר שנותן לי חופש זה מצוין".

אז אתה רואה את עצמך כמאמן?
"כן, אני יכול לראות את זה קורה. לא יודע אם ב-NBA, כי זה המון נסיעות ואני רוצה להיות עם המשפחה, אבל אולי בקולג׳ או בבתי ספר, כדי להשפיע על חיים של אנשים".

מי השחקן הכי טוב ששיחקת לצידו, והכי טוב ששמרת עליו?
"הכי טוב ששיחקתי איתו הוא ג'ו ג'ונסון באטלנטה, והשחקן הכי טוב ששמרתי עליו הוא דרק רוז".

מאק וכספי מוצגים בממפיס. קיבל טיפ מהחבר (Getty Images)
מאק וכספי מוצגים בממפיס. קיבל טיפ מהחבר (Getty Images) | צילום: ספורט 5

CNN והשטויות שלהם
איך התחיל הקשר בינך ובין ירושלים?

"אני עוקב אחרי הרבה דברים בכדורסל, והיו לי הרבה חברים ששיחקו מעבר לים. צפיתי בליגת האלופות, שמתי לב לכמה שחקנים ותמיד ירושלים קפצו בסרטונים. שמתי לב לסגנון שלהם שאני אוהב, וחשבתי שזאת סיטואציה מצוינת. במצב שהייתי בו במילאנו חיפשתי הזדמנות טובה, וזו היתה ההזדמנות אז קפצתי עליה".

היה מו״מ ארוך של שבועיים, מה היו החששות העיקריים שלך?
"משפחה, ביטחון. אתה יודע, מעולם לא הייתי בישראל, אני יודע רק איך היא מוצגת בסרטים - וזה ההיפך הגמור והשונה. אבל המדינה מוצאת חן בעיני, במיוחד אחרי איטליה, ששם לא הרבה אנשים מדברים אנגלית. רק רציתי לוודא שהמשפחה שלי תהיה בסדר. הכדורסל תמיד מסתדר כשאתה משחק בכל יום ברמה גבוהה. אבל מצאה חן בעיני גם הקבוצה, קשה למצוא בספורט מקצועני חבורה של אנשים שלכולם יש רק מטרה אחת ואתגר אחד".

כלפי חוץ, ישראל באמת נראית כמו שאנחנו מדמיינים? שהכל פה מדבר וטילים עפים מעל הראש כל רגע?
"לרוב, זו התפיסה שמצטיירת. אתה רק רואה שברירי מידע. בסיפור חדשותי מנסים למשוך אותך פנימה, אבל כשאתה לוקח את הזמן לעשות מחקר משלך אתה מבין שזו לא האמת".

אז בוא נדבר על הקשר הישראלי. שיחקת עם ג׳ו אינגלס, ג׳ף וויטי, עומרי כספי כמובן ודונטה סמית׳ - חבר ממש קרוב שלך. דיברת איתם לפני שבאת?
"דיברתי עם דונטה והוא אמר לי שהוא אהב את ישראל ושהלוואי שהוא היה נשאר כאן וממשיך לשחק. הוא סיפר לי דברים נהדרים על העיר ועל המדינה. עם כספי חוויתי הרבה, דיברתי איתו הרבה והוא אמר לי שאני הולך לאהוב להיות כאן, הוא מכיר את האישיות שלי ואת המשפחה שלי. בילינו הרבה ביחד בממפיס".

אחרי כמה אימונים ומשחק אחד, מה הרושם שלך מהקבוצה?
"מרגיש לי נהדר. אני חושב שאנחנו יכולים לעשות דברים מיוחדים. להתחרות, לזכות בתארים ולנסות ללכת על כל השלושה. כולם קיבלו אותי בזרועות פתוחות, מראים לי מה לעשות בכל יום, ויש פה פשוט אווירה כללית נהדרת. אני מקבל מהמאמן ומכולם את התחושה שאם נשחק ברמה גבוהה, אנחנו נזכה בתארים".

אתה מרגיש שאתה צריך את הזכייה בליגת האלופות כדי להוכיח לכולם שאתה מסוגל לשחק באירופה?
"לא הייתי אומר את זה. שיחקתי רק שמונה משחקים ביורוליג, אני לא חושב שזה יכול לשקף קריירה של מישהו. אני לא מודאג ממה שאנשים אחרים אומרים, רק דואג על מה שאני יכול לשלוט. אני רוצה לנצח בלי שום קשר לאף אחד אחר".