בית קפה, שישי בבוקר. אני יושבת עם חברה טובה, מתענגת על השמש אך מתאמללת על העובדה האכזרית: קשה להכיר גברים בימינו. בשיחת בנות טיפוסית אני אומרת לה בפעם המי יודע כמה שכל האופציות מובילות אותי למבוי סתום: בפאבים קשה למצוא מישהו עם פוטנציאל למשהו רציני, באתרי היכרויות זה כמו למצוא מחט בערימה של שחת, והפייסבוק? בואו רק נגיד ש"ignore" היא המצאה מבורכת ונפלאה. חברתי הקשיבה לקיטוריי הבלתי נלאים ופתאום הפתיעה בהצעה חדשה: "אולי תנסי ספיד דייט?". או, חשבתי לעצמי, הנה משהו שלא יקרה לעולם. אף פעם. האינסטינקט הראשוני היה כמובן לסרב, בנחרצות ואף באלימות. גם בגלל הסטיגמה הנואשת וגם בגלל שנראה לי שקשה לעבור 15 מיני דייטים בערב אחד ולהישאר בחיים כדי לספר על זה. אבל אז היא אמרה את ארבע המילים שהטו את הכף: "מה יש לך להפסיד?". צודקת. במקרה הכי גרוע יהיה לי אחלה סיפור לחברות התפוסות.

עם הישמע הגונג, יש לכם 7 דקות להתאהב

למען אלו שלא נטלו חלק בחוויה הזו, אני אסביר בקצרה איך זה עובד: ספיד דייט מתרחש בקבוצה המורכבת מכ-30 איש – 50% גברים ו-50% נשים - ומתקיים לרוב במקום נייטרלי עם אווירה נעימה, במקרה שלי זה היה פאב. הנשים יושבות ליד שולחנות והגברים מסתובבים ביניהן, על פי הנחיות המנחה. לכל פגישה מוקצות שבע דקות (אם זה יהיה בגן עדן או בגיהינום - זה כבר תלוי בהם), המופסקות על ידי מכת המנחה ב"גונג". אם יש כימיה, הצליל של ה"גונג" יכול לבאס את בני הזוג, אבל במצב של "דייט" כושל הצליל הזה נשמע כמו מתנה משמיים.

כל משתתף מקבל טבלה ובה שמות בני המין השני. הטבלה מורכבת משלוש עמודות: "שם", "כן" ו"לא". לאחר כל "דייט" המשתתפים ממלאים את הטבלה על סמך ההתרשמות שלהם. בסוף הערב המארגנים לוקחים את הטבלאות של כל המשתתפים, ועורכים הצלבות בין התשובות שלהם – שני משתתפים שסימנו זה את זו כ"כן" נחשבים ל"התאמה", ויקבלו מהמארגנים את הפרטים אחד של השני.

זוג וכוסות יין
יש לנו עוד 3 דקות. בוא ננצל אותן. ספיד דייט | צילום:

לזכותו של הספיד דייט אומר כי מדובר באופציה לא רעה בכלל להיכרות בין אישית בעולם דיגיטלי. אחרי הכל, באתרי ההיכרויות אנחנו מגבשים דעה לפי עמודי פרופיל מופרזים וכמה תמונות בר מצווה. ברור לכולנו שיש אנשים שיכולים להקסים אותנו, ואפילו לגרום לנו להתאהב, לא ממבט ראשון, אלא ממבט שני או שלישי, וכל מה שאנחנו צריכים זה לתת הזדמנות. ספיד דייט מאפשר לתת צ'אנס אמיתי למשתתפיו, מאחר שהמפגש הראשוני מתבצע בין שני בני אנוש חיים ונושמים ולא בין פרופילים עם רשימת מכולת. מפגש עם בן אדם מאפשר לבחון דברים שלא ניתן לעשות דרך המחשב, כמו חיבור ראשוני או כימיה, ולהבין אם כל מה שהבנאדם רוצה זה לשלוח אותך הביתה במונית בסוף הלילה.

תרצי אולי מישהו שרצה אותך אבל את לא רצית?

על אף הסופרלטיבים, יצאתי די קירחת מהסיפור. במקרה שלי לא היו התאמות, כי כל הבחורים שאני סימנתי בעמודת ה"כן", לא סימנו אותי. המארגנים ניסו לתת צ'אנס לרומנטיקה ובדקו אם אולי התחרטתי, כי היו כמה בחורים שסימנתי בעמודת ה"לא" שדווקא רצו להכיר אותי, אבל סירבתי בנימוס. עם זאת, אני מכירה כמה זוגות שהכירו בספיד דייט, חלקם אפילו התחתנו ומגדלים היום משפחה בפרוורים. היי, אחת מחברותיי הטובות היא כזאת. על אמת.

ובכן, אני לא מצאתי את שרצתה נפשי. מבאס? חופשי. אבל באופן מפתיע אני לא מתחרטת, ויכולה אפילו לומר שהחוויה עצמה הייתה די כיפית. האווירה הייתה נעימה וזורמת, ובאופן כללי היה נחמד לדבר עם 15 גברים שונים, לפלרטט קצת ולהרוויח כמה מחמאות על הדרך. אה, וגם היה משקה חינם, שזה משהו שתמיד עושה טוב.

>> וידויה של קוגרית: אין כמו בחור צעיר במיטה