גבר, רוצה להשכיב את הידידה שלך?

כל ההתקף האפילפטי הזה, שכלל פרכוס לבבי קשה, פלבול עיניים וקצף בזוית הפה נגרם כתוצאה ממודעה שקפצה מולי לפתע פתאום כשקראתי כתבה באחד מהאתרים היותר מכובדים שיש. "גבר, רוצה להשכיב את הידידה שלך?" צעקה הכותרת.  חכו, זה משתפר. 

"נשים מעדיפות אותך רק כידיד? הגיע הזמן לשים לזה סוף!". סימן קריאה להגברת הדרמה. "אני מזמין אותך לקבל במתנה את המדריך שיעזור לך לגרום לנשים להשתגע אחריך ולהכניס את הידידות שלך למיטה!" תמות. 
כמה נהדר! גבר יקר אם כל הווייתך מתרכזת בכך שאתה מת, משתוקק, מתעלף, רוצה עד כאב להשכיב את הידידה שלך וזאת נקודת המבט שלך על העולם ועל נשים- לך על זה. אין מקסים מזה. אז מה אם במודעה הזאת יש כל כך הרבה דברים לא תקינים מוסרית, חברתית, אנושית, תחבירית ועוד מלא דברים?

לעוד כתבות בערוץ הנשים:
>> לכל המדורים של דבורי ויינר
>> אהבה פוטוגנית: מצאו חתונה באינסטגרם
>> האם קים קרדשיאן היא בעלת הגוף המושלם?

היית מצפה שגברים בני 40 יירצו קצת יותר מרק לפמפם

מסתבר שאין חדש תחת השמש, וגם היום מה שמעניין גברים זה המרדף אחר הסקס הקל והזמין. מה שכן מפליא אותי כל פעם מחדש זו ההבנה שזה המצב גם אצל רווקים הנושקים לארבעים ואף יותר. גברים בגיל שבו הם כבר אמורים להיות קצת יותר רציניים ולרצות מהחיים מעט יותר מפמפומים.

זה מדהים. מדובר בגברים איכותיים לגמרי, מעל גיל 35, רציניים, חכמים, מבתים טובים. אנשי משפחה, מוקפי חברים, עבודות רציניות. לגמרי "הסוג הנכון". והם נמצאים בכל מקום. בבתי הקפה ובמקומות הבילוי. בתור לקופת החולים, ברכב שלצדך ברמזור. הם מצחיקים, מתוקים ורגישים אבל יש רק בעיה אחת – הם לא מחפשים שום דבר מעבר לסקס קל וזמין.  סוג כזה של גבר שבעולם אוטופי ודמיוני היה קיים חוק המחייב אותם להסתובב עם שלט האומר "אני איכותי ומקסים אבל תברחי!". 

המודעה הזו הקפיצה לי את הפיוז המרוקאי הדמיוני שלי בעיקר משום שהיא הצטרפה לשלל דוגמאות שהתרחשו רק לאחרונה במציאות שלי ושל חברותיי. ברור לי שמי שלא שייך לסצנת הרווקות הזאת לא באמת מאמין ומבין. אנחנו לא רווקות "ממורמרות" ולא סתם מקטרות על גברים. לא מדובר בגבר אחד שסרח ולא מקרה אחד או שניים של תפוח רקוב בסלסלה, זאת הנורמה היום וזה מעוגן במציאות. לצערנו הרב, הנדיר והמיוחד הוא מי שמתנהג כג'נטלמן וממקום של ערכים. לא מאמינים? שלל דוגמאות: 

הודעה נהדרת וכה-כה רומנטית  שהיה לי העונג המפוקפק לקבל השבוע מבחור:  "היי, מה המצב מאמי? את ממש יפה וממש מצאת חן בעיניי. אני מחפש מישהי בוגרת ובשלה מינית ליהנות ולהתפנק איתה . יש לי עם מה לפנק ולענג אותך אני אשמח אם יש לך פייסבוק או טלפון שנכיר ונדבר שם אני ישמח". 

שתי הודעות משובבות נפש שחברה שלישית קיבלה:"יש לי אחלה מג'יק-סטיק, רוצה לעשות סיבוב?", ומישהו אחר לא חסך: "אני חייב לפגוש אותך ובהקדם. רוצה להוציא את חתולת המין שמסתתרת עמוק בתוכך! את אמיצה מספיק?" . אבל הנה השיא: חברה אחרת השתתפה השבוע בקורס נהיגה מונעת. המורה המבוגר משהו הציע לה פרונטאלית את ההצעה המלבבת הבאה: "אני נשוי ולא רוצה לפרק את החבילה אבל מחפש מישהי לקשר רציני, מעוניינת?" כשהיא אמרה לו "לא" נחרץ ונגעל, הוא המשיך ללא בושה: "אז יש לך אלי חברות שיירצו?" מתוק שכזה.

אבל חכו, יש תקווה

ולמרות כל זאת ובעצם דווקא בגלל, במסגרת מאמציי הכנים להבאת שלום עולמי, הפצת אור ושמחה בכל אשר אפנה ובזיקת נצנוצי פייטים זוהרים על כל שעל ורגב אדמה שעליו אפסע החלטתי שהשבוע אני רוצה לשים דגש על אותם יהלומים נדירים.  מאחר ובמסגרת הטור פונים אליי ללא הפסקה המוני בחורים שחלקם באמת מתגלים כמקסימים ומאחר ויש לי המוני חברות רווקות שבי נשבעתי הן נשים יפות, חכמות ובאופן כללי על פי דעתי הלא משוחדת בעליל על סף המושלמות, החלטתי לנסות ולעשות מעשה ולנסות ולהפגיש בין הצדדים, בתיווכי האמיץ.

נכון, אני עדיין מחפשת את המכסה של הסיר שלי, אבל מסתבר שהדרך שלי כוללת כל מיני דברים מפתיעים, מוזרים ולעיתים מרגשים ואם תוך כדי חיפושי האחד שלי אני יכולה לעשות טוב לאנשים נוספים אז למה לא בעצם?  אם זה יצליח וייצא משם זיווג, הכו במצלתיים ונגנו בכינור -  אני את שלי עשיתי.  מבחינתי, האושר של חברה שלי הוא האושר שלי.

*דבורי ויינר היא בעלת הבלוג beerburim