משאנל ועד אופרה: הנשים שהיינו נותנות להן פרס נובל

לאישה שהפיחה בנו תקווה: דפני ליף

בהגדרה הויקיפדית של פרס נובל  כתוב שהפרס ניתן, בין היתר, עבור תרומה יוצאת דופן לחברה. לא שאני מזלזלת בהישגי מחקר חשובים, אבל אני יודעת שביומיום הפרטי והקטן שלנו - בחורה אחת שצעירה ממני בכמה שנים טובות הצליחה להפיח תקווה בעם שלם, רדום ומיואש. דפני ליף החזירה לי באופן אישי ולרבים מהסובבים אותי את האמונה שאפשר וצריך לשנות. שאנחנו לא לבד. שיש ערכים חשובים כמו צדק וערבות הדדית שאסור לוותר עליהם. אל תטעו, המלחמה עוד ארוכה, ואתם יכולים להסכים עם דרכה או לא, אבל העובדה היבשה היא שהיא גרמה לשינוי. היא הדליקה את האור, אחרי הרבה מאוד זמן שהיה כאן חושך.
ואם אבא שלי, הצנחן הגיבור ששחרר את הכותל וצלח את תעלת סואץ, לא פספס הפגנה, אז אני אפילו משוכנעת יותר בעוצמה של המחאה שהנהיגה ליף. תודה לך על שהשבת לנו התמימות, את תחושת ה"ביחד" ושינוי פני החברה הישראלית (עכשיו בחייאת, תאשרי אותי בפייסבוק).
(ליזי כהן)

לאישה שהוכיחה לנו שאנחנו פשוט יותר מצחיקות: טינה פיי

היו נשים שאמרו את זה קודם, אבל עוד לא הייתה מישהי שאמרה את זה בצורה בוטה, ישירה וכל כך שנונה כמו טינה פיי. מדובר באישה שהכניסה ללב הקונצנזוס דמות נשית שלא מעמידה פנים שנשים מהדסות על היום על עקבים דקיקים באיפור מושלם. נהפוך הוא – נשים מסתובבות בבגדים מהוהים, בולסות ג'אנק פוד ומקללות כמו גבר מצוי. תודה לטינה על כך שהצליחה לבטא אג'נדה פמיניסטית בלי מאמרים מלומדים ונאומים חוצבים, ויותר מכל הוכיחה שכשנשים רוצות להצחיק, הן פשוט עושות את זה טוב יותר. טוב, ספרו לנו משהו שאנחנו לא יודעות.
(מיכל רגולנט)

לאישה שעושה משהו טוב עם הכסף שלה: אופרה ווינפרי

אופרה ווינפרי היא מותג, ומותגים לא אמורים לזכות בפרס נובל. הציניקנים יידעו לספר לכם שהאישה האפרו-אמריקנית העשירה בעולם מגלגלת מאות מיליוני דולרים בשנה, מספיק כדי לתרום דולר לכל אזרח בארצות הברית, ועדיין להישאר עם יותר מ-80 מיליון דולר לבזבוזים. ועדיין, אופרה היא המועמדת האולטימטיבית שלי לזכייה בפרס נובל מסיבה פשוטה אחת: היא הסלברטאית הראשונה שידעה לתרגם את הכוח הפנומנאלי שלה למטרות נאצלות באמת. התופעה הטלוויזיונית הותיקה (כבר רבע מאה על המסך) התחילה את דרכה כבת לזוג הורים בני-עשרה עניים ולא נשואים במסיסיפי, ובגיל 14 עברה אונס ואיבדה תינוק. כל זה לא מנע ממנה להפוך תוך עשור וחצי לקונצנזוס תרבותי: ספק-מנחה ספק-פסיכולוגית, היא לא מפסיקה להפתיע עם פרויקטים לשיקום מדינות עולם שלישי, שיפור מעמד האישה, קידום החינוך ועידוד הקריאה. 
ממרומי מעמדה כביליונרית, דווקא העממיות שלה – הוידויים הכנים, בעיות המשקל, חלוקת המתנות הספונטנית לקהל קשה היום – היא הוכחה ניצחת לכך שהחלום האמריקאי חי, בועט ומצליח לרגש אפילו כתבת סרקסטית ממדינה קטנה במזרח התיכון. גו אופרה.
(צליל שרון)

לאישה ששיחררה אותנו: קוקו שאנל

גבריאל בונר "קוקו" שאנל היא לא פחות ממצילת חיים. היא הצילה את חייהן של נשים שנדחסו בכוח למחוכים אימתניים ותפיסות כובלות של מה זה "להיות אישה". מלבד הטייטל המחייב של בעלת בית האופנה החשוב ביותר בעולם, היא אולי האישה הראשונה שהבינה כי על נשים לשחרר את הגוף על מנת לשחרר את רוחן. היא שינתה את הצורה בה גברים ראו נשים, ואת האופן שבו נשים ראו את עצמן. שאנל יצרה שילוב בין פשטות ונוחות לתחכום ואלגנטיות. היא הפכה נשים ממריונטות עם שריון בצורת מחוך לבעלות חופש תנועה ומחשבה, וכל זאת, תתפלאו, רק בעזרת חוט ומחט.
(הילה יחימוביץ')

לאישה שמוכיחה שזה לא הגיל, זה התרגיל: בטי וויט

אם יש מישהי שמגיע לה פרס נובל, ושכדאי גם להזדרז כי לא בטוח כמה זמן היא עוד תישאר בסביבה - זאת בטי ווייט. הכוכבת הקשישה, שבקרוב תחגוג 90 חורפים של רוק'נרול, היא לא רק השורדת האחרונה מ"בנות הזהב", אלא גם דוהרת בשנים האחרונות על גליו של קאמבק היסטרי, מטונף וכיפי. עם הופעות אורח בכל סדרה אפשרית, ועם תפקיד חינני ב"שוות בקליבלנד" המעיקה, דומה שאי אפשר לעצור את הישישה הפסיכוטית. מתחת לענן התלתלים הלבן והרך והחיוך הנוצרי וטוב הלב, היא מסתירה פה ג'ורה, חרמנות בריאה וטונות של הומור ואופטימיות, שמוכיחים שאפשר לעשות הכל, הרבה ובכל גיל. אם זה לא שווה נובל, אני לא יודעת מה כן.
(נטע חוטר)

לאישה שהמציאה לנו תרבות, אופנה וטרנדים: מדונה

מדונה היא המועמדת הטבעית לפרס בעיקר בגלל היכולת שלה להישאר רלוונטית כבר מעל 30 שנה. היכולת להמציא את עצמה מחדש, בכל גיל, בכל עשור על כל שיגעונותיו המוזיקליים והאופנתיים. בין הפופ הקצבי של האייטיז, הבלדות המרגשות של הניינטיז, והדאנס הקופצני של שנות האלפיים. הגדולה של מדונה טמונה בכך שהיא לא מתאימה את עצמה לכל ז'אנר. היא זאת שמשפיעה ומעצבת אותו. מדונה אומרת, אנחנו עושים.
ב-30 השנים שהמלכה האם נמצאת איתנו, היא הספיקה לפתח קריירה מוזיקלית מהעשירות שידענו, לפתח קריירת משחק שערורייתית, להינשא לשון פן. להתגרש משון פן, להתחתן בשנית, לאמץ ילד, להביא ילדה, להתנשק עם בריטני ספירס, ללמוד קבלה. והרשימה עוד ארוכה. רק דבר אחד היא לא עשתה: להתקמבק. זה פשוט כי היא מעולם לא הלכה לשום מקום. אם פרס נובֵּל מוענק עבור מחקר, המצאה או תרומה יוצאת דופן לחברה, הרי שמדונה המציאה הרבה יותר ממוזיקה. היא המציאה תרבות, אופנה וטרנדים. אך יותר מכל, מדונה המציאה את ההמצאה הגדולה ביותר של המאה העשרים. מדונה המציאה את עצמה.
(סיון קופיטובסקי)

לנשים שגנבו להן את פרס נובל: רוזלינד פרנקלין וג'וסלין בל ברנל

עד כה, מתוך 840 פרסי נובל, רק 44 מתוכם היו של נשים. השנה המספר ישתנה תודות לזכייה המשולשת של נשיאת ליבריה, מובילת המחאה החברתית בליבריה ופעילת זכויות האדם התימנייה. זכייה מתוקה אך עובדה מרה שכן בפועל המספר היה אמור להיות גדול יותר.  לכן השנה הייתי מעניקה פרס נובל לכל אותן נשים שגנבו להם את פרס הנובל. כן, גנבו. 
הידעת למשל שב- 1953 התגלה מבנה הד-נ-א? צמד החוקרים שחשף את התגלית וזכה בנובל היו ג'יימס ווטסון ופרנסיס קריק. בעוד הם גילו לעולם את מבנה הד-נ-א, הם לא גילו לעולם על תרומה המהותית של הכימאית רוזלינד פרנקלין. היום זה כבר ידוע: בלעדיה לא היו חושפים את המבנה.
אל פרנקלין מצטרפת אסטרונומית בריטית בשם ג'וסלין בל ברנל שגילתה את הפולסרים, גילוי מדעי בעל חשיבות רבה, וכך גם חשבו בוועדה לפרסי נובל. ואכן, כמה שנים אחרי הגילוי, פרס הנובל הוענק למי שתרם באופן מכריע לגילוי זה - המנחה שלה אנטוני יואיש. היא מעולם לא זכתה בהכרה על כך. אלו רק שניים מהסיפורים המוכרים. מעניין לחשוב מי עוד הייתה אמורה לקבל והוצאה מהמרוץ".
(יעל אורון)

לאישה שנכנסה לנו למיטה: דר' רות וסטהיימר

אין לי ספק שעשרות מדענים זוכי פרס נובל השפיעו על חיי בדרכים שאין סיכוי שאבין: תומאס מאן וגינטר גראס מככבים בראש רשימת ה"חייבת לקרוא" שלי כבר שנים, ואין מספיק מילים לתאר את תרומתם לאנושות של חתני פרס נובל לשלום, אבל אם אני צריכה להצביע על אישה שהשפיעה, תרמה ושינתה את החיים של כולנו באופן הכי אישי שיש הרי זאת המטפלת וחוקרת מיניות האדם, דר' רות וסטהיימר. הרבה לפני שעצות לסקס מוצלח פלוס תמונות צוייצו בטוויטר על ידי כל מי שעשה את זה יותר מפעמיים וביותר מתנוחה וחצי, היא הייתה שם: לא מפחדת לדבר על מה שקורה אצל כולנו במיטה,  בשירותים של המועדון ובעיקר בראש, ובאופן מופלא לא מאבדת מהרלוונטיות שלה, ותמיד נותנת את התחושה שמה שאנחנו עוד לא למדנו היא כבר הספיקה לשכוח. פרס נובל לאיכות חיים, יש יותר מזה?
(ענת גפני)

לאישה שיצרה תקדים וניצחה את בעלה: קתרין ביגלו

קולנוע הוא לא אחד מהתחומים בהם מקבלים פרס נובל אבל תחת הקטגוריה של "תרומה לחברה" הייתי מוסיפה את הבימאית קתרין ביגלו. עד טקס האוסקר האחרון אנשים לא ממש הכירו את ביגלו, וחמור מכך – הכירו אותה בתור הגרושה של ג'ימס קמרון, ההוא מאווטאר וטיטאניק.
ביגלו היא בימאית ותיקה שעשתה לא מעט סרטים מוכרים ומעורכים ("פלדה כחולה", "נקודת פריצה", "ימים משונים"). נכון, יש בימאיות יותר מצליחות וטובות ממנה אבל היא עשתה היסטוריה. 83 שנה חיכינו, ולבסוף זה קרה: בשנת 2010, לראשונה בתולדות הטקס זכתה אישה בפרס הבימוי ובפרס הסרט הטוב ביותר עבור "מטען הכאב". הישג נוסף שיש לזקוף לזכותה הוא העובדה שעשתה את זה בגדול אבל עם סרט קטן. בעוד בשנים האחרונות הבלוקבסטרים ("אווטאר", אמרנו?) זוכים לתשומת הלב בטקס, ביגלו הצליחה להשחיל (כן, כן, זאת המילה שבחרתי) סרט קטן לפרס הנכסף. זה דרכן של הנשים – לעשות מהפכות בדרך קצת שונה.
מחשבה לסיום: על הפרס היא התמודדה מול בעלה לשעבר, ג'יימס קמרון, וניצחה אותו, אבל בכל כלי התקשורת היא עדיין הוצגה כ"אשתו לשעבר של...". עצוב.
(תות מילר)

למי את היית מעניקה את פרס הנובל? תני בלייק ושתפי אותנו

>> אישה בונה, אישה הופכת: המהפכניות הגדולות בהיסטוריה