מכלא נווה תרצה ועד מלכת המדבר

"בזמן שהילדות שלי גדלו בידיים זרות הלכתי לטפל בפושעים"

שרה פרידמן, 58, ממושב כפר אחים היא אמא לשתי בנות (32,28) וסבתא לשני נכדים. את דרכה החלה דווקא בתחום ההוראה ומשם התגלגלה להיות מפקדת בית סוהר 'נווה תרצה'. "הייתי מורה בתיכון רמלה-לוד ויצאתי לחופשת לידה. ראיתי שמחפשים קציני חינוך בשב"ס ומאד קסם לי הנושא הזה. בית הסוהר והתיכון גובלים אחד בשני, ותמיד ענייו אותי לדעת מה נמצא מעבר לחומות. חשבתי שאני הולכת לשנה וחוזרת להוראה אבל התקדמתי בסולם הדרגות ולא חזרתי יותר להוראה".

בית הסוהר 'נווה תרצה' הינו היחיד בארץ אשר גם מחזיק תינוקות עד גיל שנתיים. באמתחתה כאמור 200 אסירות ו-117 אנשי סגל, ובמקום נמצאות אסירות שנשפטהו בכל סוגי העבירות, מנשים שעצורות יומיים-שלושה ועד מאסר עולם". לדברי פרידמן, נכנסה לתחום מאמונה שלמה ביצירת חברה מתוקנת: "אמא שלי אמרה לי שאני שמה את הילדות שלי, הדבר הכי יקר לי, בידיים זרות ואני הולכת ומטפלת בפושעים. זה לא פשוט אבל צריך להיות עם אופי ואמונה שאנחנו עושים את הדבר הנכון. בהסתכלות שלי המדינה שלנו מאד קטנה. מה אנחנו מצפים שיקרה אחרי המאסר? שישתחררו כאריות לטרף בלי שעברו תיקון או שיקבלו כלים שיחזירו אותם יותר מרוסנים או בצורה טובה יותר לחברה? אני מצדדת בגישה הזו כי אני חושבת שזה יהיה טוב לכולם. זה לא מישהו שעושה מאסר ופשע בניו יורק וגר במיאמי. פה כולנו נפגשים. הדלת אצלי מסתובבת הרבה פעמים כי בנות שיוצאות ממני במצב טוב ולא מקבלות בחוץ עבודה מהר מאד חוזרות למאסר".

המפקדת של נווה תרצה חוששת מאומגה וג'יפים?

היה משהו שאתגר אותך במסע?
"הנהיגה בג'יפ הרתיעה אותי. אני לא נוהגת ביומיום על ג'יפ, אבל התמודדתי מול זה וזה היה עוצמתי, אם כי היו קטעים שפחדתי. כמו כן, האומגה שעשינו מתחת לאיזה תהום הוציאה ממני כוחות שאמרתי 'וואלה, אני יכולה לעשות את זה'".

מה הפתיע אותך במסע?
"כשאת יוצאת עם קבוצת נשים יש איזושהי סטיגמה מסוימת, אפילו לי. אבל שם הופתעתי מהיכולת של המדריכים לחבר בין כולן ולהחזיר את כולן בלי אינטריגות וכעסים. אחרי הכל, כשמדובר ב-50 נשים ביחד - זה לא פשוט".

>> מי בעצם יוצאות למסע 'מלכת המדבר'?

>> מירלה גל, אישה חזקה נוספת יוצאת למסע