"החברה הכי טובה שלי היא אישה בת 70"
אחרי שנים בעבודה אינטנסיבית, נעמה חן, בת 27, הבינה שהיא צריכה חופש. רק שבמקום שופינג בלונדון או בטן גב בתאילנד, היא בחרה להצטרף למסע "מלכת המדבר" עם ערימה של נשים זרות בגיל של אמא וסבתא שלה. ברוריה סלפן, פנסיונרית חסרת מנוחה, רצתה חוויה, וגילתה שאין כמו לנסוע עם נשים צעירות. לקחנו לשיחה את הילדה ואת הסבתא של "מלכת המדבר" וגילינו שגיל הוא רק מספר


"לאבא שלי יש רק בנות ואני הבכורה. מאז שאני ילדה אבא שלי לקח אותי כבת טיפוחיו וגרם לי להתאהב בג'יפים ורכבים. תמיד ידעתי על מסע 'מלכת המדבר' ורציתי לקחת בזה חלק. אני נורא אוהבת לנהוג ורציתי לעשות משהו אתגרי בתחום. סיימתי תואר ראשון בפסיכולוגיה ותקשורת והבנתי שזה הזמן. הלכתי למיונים וזהו. משם הכל התגלגל". כך מספרת לנו חן, שדרנית בגלגל"צ ומגישה בחדשות 2 באינטרנט שהחליטה שאת הנופש שלה היא מעדיפה להעביר עם נשים בלבד, שכולן זרות לה, ללא שום מרכז קניות צמוד, סיילים לוהטים ואפילו שירותים נקיים.
"נורא חששתי להיות הכי צעירה במסע. פחדתי להרגיש לבד"
חן הצטרפה למסע של "מלכת המדבר" והרגישה שהיא מגשימה חלום, אלא שמהר מאוד, היא גילתה שהיא הצעירה מבין כל הנשים. בפערים משמעותיים. ילדה ממש. "האמת שנורא חששתי מזה. זה הרגיש לי שהנשים האלה יכולות רובן להיות אמא שלי או יותר מזה, ופחדתי שלא תהיה לנו שפה משותפת וארגיש נורא לבד ומוזר", היא מספרת, אבל היא הופתעה לטובה. "גיליתי שנשים יכולות להסתדר אחת עם השנייה. הבנתי במסע שגיל זה רק מספר. היו לי קשרים נהדרים עם נשים אפילו יותר מבוגרות מאמא שלי ובמיוחד עם מישהי בת קרוב ל-70. ציוותו אותי לנשים בגילאי 40 ורצו להקל עליי עם נשים שאיכשהו יותר קרובות לגיל שלי, אבל לא היה צורך: היה לי חיבור מדהים עם כולן. הגיל לא שיחק בכלל תפקיד, ולא התייחסו אליי כצעירה. היו רגעים שהאמהות התגעגעו לבנות שלהן וכולן התרפקו עליי וחיבקו אותי וגם לי זה היה נעים כי אני התגעגעתי לאמא שלי".

המסקנה שלגיל אין באמת משמעות הייתה רק אחת מבין סדרה של תובנות שלקחה איתה נעמה מהמסע. "העבודה שלי מאוד מלחיצה ועם המון אחריות, המסע גרם לי לקחת את החיים יותר בקלילות. ראיתי במסע הזה מתנה לעצמי".
מה את מרגישה שלמדת מהנשים המבוגרות ממך במסע?
"עופרה הייתה בין הנשים שהתחברתי אליהן במיוחד. היא חגגה יום הולדת 69 והייתה המבוגרת בחבורה. במהלך המסע, היא נפלה בטיול אופניים ושברה את היד ונאלצה לחזור לארץ, אבל היא לקחה את זה ברוח כל כך טובה. ומבחינתה לא הרס לה. היא הצליחה להסתכל על חצי הכוס המלאה וזה מאד הרשים אותי. אני הייתי שם כשהיא נפלה ולקחתי את זה נורא קשה. אחרי שהיא חזרה, היא כתבה לי מכתב שהיא לא רוצה שזה יהרוס לי, דבר שהשאיר בי חותם ומאד התחברתי איתה".


איזה חותם את מרגישה שאת השארת בתור הצעירה בחבורה?
"לא בטוחה שלימדתי מישהי שיעור לחיים, אבל אני כן יכולה לומר שכולן למדו משהו מכולן וכל אחת לקחה משהו ממישהי. אני מאמינה שגם אני נתתי משהו. היו לי יותר אנרגיות כי אני מהצעירות בחבורה. ובכל זאת, אין לי את התיק של גידול משפחה".
"אין דבר העומד בפני כוח הרצון"

"עוד הרבה לפני שהצטרפתי למסע של מלכת המדבר, אני ובעלי היינו יוצאים לטיולים אתגריים או חצי אתגריים בארץ ובעולם במסגרת איסוזו צ'אלנג'", מספרת לנו ברוריה. "לפני שנולד הקונספט לנשים בלבד, היה פורמט די דומה לאוכלוסיה מעורבת של נשים וגברים בשותפות של רכבי שטח איסוזו. אני מאד אוהבת את החיים בשטח. את התחושה של החופש והשחרור שלא צריך לדאוג לדברים הפרוזאים של ניהול משק בית. מבחינתי זה היה נופש של שחרור כי העבודה שלי מאד תובענית ורגשית ולקחה אותי למקומות רציניים והשטח וההתמודדות עם דברים שנוגעים לאדמה מאד משכו אותי ונתנו לי הרגשה טובה".
ל'מלכת המדבר' הגיעה ברוריה דרך המלצה מבעלה. "יום אחד בעלי ראה פרסום על מסע לנפאל ושאל אותי אם זה נשמע לי מעניין. בהתחלה, הרעיון של טיול עם נשים עורר בי מעט חששות כי חשבתי שהן יהיו רכלניות ופטפטניות, ואולי יש ביניהן חברויות קודמות. אבל נפאל מאוד קרצה לי והחלטתי להצטרף. בעזרתה של סיגל יוסס, מנכ"לית החברה, נסחפתי לגמרי. יש לה תפיסת עולם מאד מגובשת בנוגע למסעות אתגריים שמשכה אותי. והפכתי לגרופי של התחום הזה".
ברוריה שהיום גם ממיינת מלכות חדשות רגע לפני היציאה למסעות, אומרת שבניגוד למה שחשבה, חברה נשית היא מפרגנת, מעצימה ומשחררת. "נפתחתי מאד במסע ובמסגרות אחרות זה לא התעורר בי. חוויתי חברותה שמאפשרת לך התנסות אמיתית עם דברים מאד משמעותיים ורוחניים. זה גם מה שנותן את הכוח להתמודד עם הקשיים הפיזיים הקשים של תנאי השטח".

מה למדת מהנשים במסע?
"שאהבה מנצחת. אם אתה מרגיש אהבה מצד אנשים ומעניק אהבה - אז אתה מאושר. 'מלכת המדבר' מבחינתי זה סיפור אהבה מופלא אמנם בגיל מאוחר של נתינה וקבלה". היא מוסיפה שלדעתה בשל גילה, היא יכלה להעביר הלאה ידע גם לבנות: "יש משהו באישיות שלי, בגיל ובניסיון שלי שנותן השראה. אני שימשתי השראה לנשים להתגבר על מכשולים לפי מה שהן אמרו לי. לכל אישה יש סיפור וכל אחת מנסה להתגבר על רגשות, מכשולים, בעיות בבית או בעבודה וכשהן רואות מה אני מסוגלת לעשות זה נותן השראה וכוח גם לאחרים".
ברוריה התקרבה לכל הבנות ללא קשר לגילן: "האינטראקציה המאד מיידית היא של ארבע הבנות שנמצאות איתך בג'יפ. אני צוחקת כשאני אומרת על עצמי בת. את נוסעת איתן ועם אחת מהבנות את גם ישנה. זה הרבה שעות של להיות יחד. זו היכרות שכרוכה בפתיחות. אי אפשר לשבת 10 ימים מבלי להיפתח. את צוחקת על בעיות של עצמך וגורמת לאחרות לצחוק על בעיות שלהן. צריך להיות אדם חברותי שרוצה לשתף פעולה וכמה לחברה של אנשים. זאת חוויה לחיים ואני שמחה שאני יכולה לחזור עליה יותר מפעם אחת. מי שלא יכולה מסיבה משפחתית או כלכלית - אני ממליצה לפחות לנסות פעם אחת. אני כבר הייתי בסין והודו עם 'מלכת המדבר'".

מה הכי הופתעת לגלות על נשים צעירות במסע הזה? "
"בעיקר התפעלתי מהיכולת לשלב חיי משפחה, אחריות של אישה עובדת, של עקרת בית, של אמא וגם להתארגן ולצאת למסע שאת משאירה את הכל מאחורייך ומתנתקת. ההבנה שאת מספיק בוגרת להבין שאפשר לשחרר קצת את השליטה. אני לא בטוחה שהייתי עושה את זה בגיל שלהן בזמנו. רוב האנשים מתקשים לעשות את זה כי אנחנו אוהבים להיות עם אבצע על הדופק ולדעת בכל רגע נתון מה הבוס עושה ומה הבעל עושה. בגיל של נשים צעירות יותר לעשות את זה זה ממש מקסים ומבשר טובות לגבי המשך החיים ואריכות חייהן של הצעירות".
