זה סוף סוף קרה. קמפיין #metoo השאיר מאחור את העידן בו נשים שנפגעו מינית תויגו כקורבנות. לא עוד אות ופנים מטושטשות - אלא נשים חזקות, מוכרות יותר ופחות, אמיצות, גאות, שלא מוכנות עוד להיות מושתקות, להתנצל על משהו שלא הן עשו, ולהרגיש אשמה על שפגעו בהן. אותן נשים נותנות גם לנשים אחרות את הכוח להגיד לראשונה - עד כאן! אנחנו לא מוכנות עוד להיפגע. קמפיין #metoo יצר מרחב אמיתי לנשים לספר את סיפורן עם הרבה פחות בושה. ביום חמישי הקרוב אנחנו נצא מהמסכים אל הרחובות ונשתתף בצעדה השנתית ליום המאבק באלימות כלפי נשים, כדי להשמיע קול חזק וסולידרי - די! די לאלימות נגד נשים, די לכל אלימות.

האלימות המינית והמגדרית היא רק צורה אחת שבה מתבטא אי השוויון בין נשים לגברים בחברה שלנו. זה אמנם הגרעין הקשה והרגיש ביותר, שכולנו יכולות לחוש בו מיד, אבל לא במקרה רוב הסיפורים שנחשפנו אליהם במסגרת הקמפיין היו סיפורים של גבר מבוגר יותר בעל כוח רב יותר, מול אישה צעירה יותר עם פחות כוח. במציאות בה גברים הם אלה ששולטים במוקדי הכוח וקבלת ההחלטות, ושבה לקולן של נשים יש ערך נמוך יותר מאשר לקולם של גברים, נשים לא מרגישות בטוחות במקום העבודה. כשארבע מכל עשר נשים מוטרדות במקום העבודה שלהן, ומחצית מהנשים לא מרגישות בטוחות בעבודה, כך לפי נתוני משרד הכלכלה - מה הפלא שנשים מחליפות יותר משרות במהלך חייהן, שגברים תופסים את רוב עמדות הכוח במשק ושפערי השכר המגדריים בישראל רק הולכים וגדלים?

A post shared by Candace Reels/FemaleCollective (@femalecollective) on

הדין הפלילי נותן מענה חלקי מאוד לנפגעות. נשים רבות מספרות את סיפור הפגיעה בהן אחרי שחלפה תקופת ההתיישנות (הקצרה מדי), נשים חוות פגיעה כפולה ומשולשת בחקירת המשטרה ובבית המשפט. ורק בשבוע שעבר קיבלנו דוגמא נוספת להגנה המוגבלת מאוד של הדין הפלילי דרך הסיפור שעוררה ברשת שרי גולן, אחת מנפגעות אלון קסטיאל, בו תיארה איך הועמדה בפני הברירה הבלתי אפשרית של הסכמה למסירת פרוטוקולי הפגישות שלה עם הפסיכולוגית או שלא תוכל להישאר בכתב האישום נגדו.

עבור מי שנפגעה מאלימות מינית במקום עבודתה, בין אם היא מגישה תלונה למשטרה או לא, אנחנו בשדולת הנשים בישראל קוראות לפנות אלינו לקו הפתוח. אנחנו נעמיד לרשותה את כל המשאבים הדרושים כדי להשתמש באחד הכלים החשובים בחוק למניעת הטרדה מינית - תביעת פיצויים אזרחית. לא מדובר בכלי חדש, אבל השימוש בתביעות אזרחיות במקרים של הטרדה ופגיעה מינית נותר חלקי מאוד בישראל. לא רבות יודעות כי החוק מאפשר לפסוק לטובת הנפגעת פיצויים של עד 120 אלף ש"ח, גם בלי הוכחת נזק. ובמקרה שיוכח נזק, הפיצויים יכולים להיות אף גבוהים יותר. או כמו שקבעה אחת מעורכות הדין המובילות והחלוצות בתחום, פרופ' יפעת ביטון: "הטרדת? שילמת!". כי בסופו של דבר, בבית, ברחוב ובעבודה - ביטחון אישי הוא תנאי בסיסי לשוויון אמיתי בין גברים ונשים.

מיכל גרא מרגליות (צילום: עו"ד יפעת יפה)
"אלימות מינית היא רק צורה אחת של אי השוויון". עו"ד מיכל גרא מרגליות | צילום: עו"ד יפעת יפה
הבעיה המגדרית בשוק התעסוקה היא לא רק בגלל הטרדות ופגיעות מיניות. לא רק כי רוב רובם של הגברים לעולם לא יהיו מוטרדים מינית בעבודה. גברים ונשים נשאלים שאלות שונות בראיונות העבודה, המשכורת היא שונה, החוויה של להיות מיעוט בחדר היא אחרת. שוק התעסוקה מתנהג אחרת לנשים וגברים, בדרך כלל לרעת נשים. אנחנו בשדולת הנשים בישראל מובילות מדיניות כוללת שתוביל לשוק תעסוקה יותר שוויוני, הוגן, אנושי, פמיניסטי. בשוק תעסוקה כזה, גם יהיו הרבה פחות הטרדות ופגיעות מיניות.

A post shared by theMOVEMENT (@themovementoak) on

הקו הפתוח לזכויות נשים בעבודה בשדולת הנשים בישראל: 03-6120000

המצעד השנתי במסגרת יום המאבק באלימות כלפי נשים יתקיים ביום חמישי (23/11) בשעה 18:30 בכיכר רבין. העצרת המרכזית תיערך בשעה 19:45 ברחבת סינמטק ת"א. את המצעד מוביל מרכז הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית ת"א, בשיתוף עיריית ת"א, שדולת הנשים בישראל ועמותת רוח נשית.

עו"ד מיכל גרא מרגליות היא מנכ"לית שדולת הנשים בישראל