"התייבשתי, התאשפזתי, חזרתי לפחמימות"
אחרי צום יום כיפור, מאיה בצלאל התחילה להרגיש לא טוב. ממש לא טוב. אחרי 3 רופאים, אשפוז בפנימית ג' ואוכל של בית חולים - היא סוף סוף חזרה לאכול טוסטים
"האוכל לא אוהב אותי יותר"
הרופא הראשון קבע "ויראלי" - האבחנה הכי רווחת בקרב אותם אנשים שלמדו את הנושא לעומק במשך 7 שנים מפרכות - ושלח אותי הביתה. אבל הגוף שלי לא הסתפק בדיאגנוזה הפשוטה הזאת. מהרופא בפלורנטין הגעתי לרופא בקרית גת, שמיד שם לי עירוי והסביר שבנוסף לכל החולי, אני גם מיובשת. נו, בטח מיובשת - הוירוס הזה תקף אותי מיד אחרי צום יום כיפור. תוסיפו לזה את העובדה שהקאתי את האנטיביוטיקה, והסוף היה ברור.
מהרופא בקרית גת כבר הגעתי ישר למיון בבית חולים קפלן. שם, לאחר אשפוז של מספר ימים בפנימית ג׳, התוודעתי לדיאטה הכי טובה שהכרתי עד היום: המגשים בבי״ח. מבט אחד בדבר הזה וגם התיאבון שלכם ייכנס לדיכאון לפחות לשעתיים.
אמא שלי סיפרה שבזמן שהזיתי מחום מלמלתי ״האוכל לא אוהב אותי יותר״. וגם: ״לא אכפת לי להיות שמנה, אני רוצה לחזור לאכול״. ואז החום ירד, והדבר הראשון שעשיתי היה לרדת לבית קפה, להזמין אמריקנו כמו שאני אוהבת וטוסט - כי זה מה שבא לי. הטוסט לא היה מהמוצלחים שאכלתי, אבל לגמרי הרגשתי שהוא עוזר לי להחלים. שלא לדבר על הבחור החתיך שגיבנ"צ לי את הטוסט.
למדתי שלא צריך להחמיר עם עצמי
אז זה מה שקורה כרגע: אחרי שבועות של דיאטה שבהם התנזרתי מפחמימות לחלוטין - חזרתי אליהן, אבל הפעם כמו שצריך. בבוקר, לצד הקפה, אני אוכלת 2 פרוסות לחם מחיטה מלאה עם ביצה או גבינה. כעבור 3 שעות, אני לוקחת תפוח עץ ירוק, בצהריים נופלת על מג׳דרה עם סלט ירקות וטחינה, ב-17:00 אוכלת מעדן 0% עם חצי כוס גרנולה ובערב מנשנשת ירקות.
