"הדבר הראשון שקניתי היה חולצת בטן לשיעורי ריקוד"

מי אני במספרים:

"אני רקדנית מגיל צעיר אלא שבאיזשהו שלב בדרך, הגוף שלי נעשה כבד מדי, ופתאום האהבה הגדולה שלי לריקוד נהפכה למשהו מאוד לא נוח עבורי. מצאתי שאני לא יכולה לעשות את הכוריאוגרפיה שהמצאתי ולהדגים אותה. זו הייתה הנקודה בה הבנתי שאני צריכה לרדת במשקל". כך מספרת לנו קמר על רגע השינוי בחייה. בחיפוש אחר הדרך שתביא אותה ליעדה, מצאה את השיטה המושלמת עבורה. כזו שתאפשר לה להמשיך ליהנות מהמאכלים המעולים של אמה אבל גם לגרום לה להוציא את הפיתות ולהמירן בלחם מחיטה מלאה. עבורה. היא החליטה להצטרף למסגרת תמיכה מסודרת של חלי אביקסיס בטיפול פרטני בתוך "הולמס פלייס" גרנד קניון. שם התפלאה לגלות שאפשר עדיין לאכול מהכל, בלי תפריט מסודר מראש שקובע מה תאכל מדי יום ומדי שעה.

מלבד שינויים פרקטיים במקרר, אחד הדברים הבולטים שלמדה קמר על עצמה הוא שהיא אוכלת עם העיניים קודם, ולכן חשוב לה שהצלחת תיראה יפה, כזאת שכדאי לטרוף אותה, ולא מבאסת. "אני יוצאת לבלות הרבה ושותה אלכוהול. מה שכן, פעם הייתי אוכלת הרבה בלילה - והיום אני משתדלת לאזן את זה. אם יש עקרונות בתפריט הם לאכול משהו כל שלוש שעות, ולדאוג שבכל ארוחה יהיו גם חלבונים ופחמימות, ולא רק מרכיב אחד".

מה היה הרגע או הרגעים הקשים ביותר בעת הדיאטה: "זה קרה כשהייתי חודש בלונדון. הייתי צריכה לוותר על ההרגלים הרעים ובמקביל לשרוד תקופת מבחנים וחגים עם המשפחה. הכריסמס הראשון היה לי קשה כי אנחנו לא משפחה בריאה ואנחנו מכינים תבשילים לא מאד בריאים עם הרבה בשר כבש ודברים שומניים וכשאני צריכה לחשוב פעמיים על מה לאכול ולא לאכול זה קשה. אבל מתמודדים עם זה".

>> יש לך סיפור הצלחה משלך? נשמח לשמוע ממך במייל המערכת
>> לכל הכתבות במדור איך רזית

mako נשים עכשיו גם בפייסבוק: בואי, הקפה עלינו