חדשות
לראות ולקנא: כך ירדתי 45 קילו
אחרי שהגיעה למשקל מסכן חיים, נעה ליבנה הבינה שאין מנוס אלא לעשות שינוי: שנתיים אחרי שירדה 45 קילו היא שומרת על המשקל, מתרחקת מג'אנק פוד וגאה לבחור במידות הכי קטנות בחנות. סיפור הצלחה פוטוגני
מי אני במספרים:
גובה: 1.62
כמה ירדתי: 45 קילו
תקופת השינוי: 11 חודשים
שומרת: כבר שנתיים
לפני הגיוס, משום מקום, פרצה בגופה של נעה מחלה אוטואימונית קשה שהתבטאה בחנק, דום נשימה וחשש ללימפומה. הרופאים הגדירו את המחלה "פצצת זמן מתקתקת" והתחילו טיפול אגרסיבי בסטרואידים, כימותרפיה בכדורים ותרופות שונות. כל אלה גרמו לה לעלות 10 קילו תוך חודש אחד בלבד.
השנים חלפו והמחלה פגעה גם במפרקים, מה שדרש טיפול נוסף בסטרואידים שגרמו ליתר לחץ דם ולכאבי ברכיים חזקים ביותר. ביצוע פעילויות פשוטות כמו עלייה במדרגות או הליכה מעבר ל-5 דקות הפך להיות בלתי אפשרי. "חוסר התזוזה לא הטיב עם המשקל, ומעבר לכאבים והמורל הנמוך המשכתי לצבור קילוגרמים עודפים", היא מספרת, "זה היה מעגל שלילי שהזין את עצמו: כאבים והחמרה במחלה - קבלת סטרואידים ואשפוזים - עלייה במשקל - מצב רוח ירוד- והנחמה היחידה הייתה דרך אוכל. הגעתי למשקל שיא של 100 קילו שסיכן את חיי".
"בנובמבר 2009 הכרתי את פרופסור לנגביץ' שהעניק לי טיפול בתרופת 'פלא' ביולוגית המלווה בתופעות לוואי רבות כגון: הקאות והרגשת חוסר תאבון. בשבוע הטיפולים הראשון ירדתי 4.5 קילוגרמים בשל ההרגשה הרעה. בשלב זה, בעצת ההורים, הצטרפתי ל"שומרי משקל" כדי לפקח שהירידה הדרסטית לא תזיק מבחינה בריאותית. שמחתי על ההחלטה הזאת כי הכניסה למסגרת מנעה ממני להישאב לירידה דרסטית ולא מבוקרת".
הדיאטה שלי: הרבה מזונות אורגניים, ללא ג'אנק. אמנם אני חוטאת מידי פעם למתוק אך לא נוגעת בכלל באוכל מטוגן. מעדיפה בכלליות לאכול בישולים שלי, ומקדישה לזה אפילו יום בשבוע. התזונה שלי היום פחות נובעת ממניעים דיאטטיים אלא יותר מהפן הבריאותי".
הדבר הראשון שקניתי אחרי שהגעתי למשקל יעד: "אף פעם לא הייתי לי בעיה של תעוזה בבגדים, אלא יותר עם היכולת והמידות שהיו רלוונטיות עבורי . לכן, כשסיימתי את התהליך, נכנסתי לחנויות ופשוט שלפתי את המידות הקטנות בידיעה ברורה שהפעם הן יעלו עליי".
הטיפ שלי: "השינוי האמיתי שלי הגיע ממקום שאין יותר לאן להמשיך, מהמקום הכי נמוך, שממנו אפשר רק לטפס. היום אני יודעת שלא כל ההשמנה הייתה בגלל הטיפולים למחלה. אני מבינה שגם להתנהלות סביבה ולוויתורים שעשיתי היה משקל כבד: הרבה פעמים נכנעתי למשלוחי המתוקים שלא הפסיקו להגיע בתקופות האשפוז הרבות. בדיעבד אני יודעת לומר שעדיף לעצור לפני שמגיעים למקום הזה בכלל, ובמקום להיכנס למרה שחורה ומצבי רוח – לעשות משהו טוב בשביל עצמך. כי אם טוב לנו עם הנפש, אז טוב עם הגוף".
יש לך סיפור הצלחה משלך? נשמח לשמוע ממך. שלחי את פרטייך ל-women@mako.co.il
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן
אתר זה פועל כחוק ברישיון
