רק לפני שנים מעטות, הדבר הכי נורא שיכול היה לקרות לך הוא שיהיה לך קפל פות קדמי. הקפל הזה, או בקיצור קפ״ק ובאנגלית ״אצבע גמל״ (Camel Toe) בגלל הדמיון של הקפל לפרסה של גמל, הוא המתאר החיצוני של הפות שלנו כשהבגד שאנחנו לובשות נצמד אליו מאוד. הקפ״ק יכול להיגרם מטייץ, בגד ים שנצמד במים או מדים שהלכנו לקצר אצל חייט שעשה עבודה לא מספיק טובה (או שפשוט השמנו בצבא). אבל הדבר הכי חשוב הוא שמי שהיה לה קפ״ק נחשבה לשרמוטה. למה? כי בהגיון המעוות של הפטריארכיה נשים טובות שומרות את המיניות שלהן רק לגבר אחד, ואם אשה חושפת או מבליטה חלק מהגוף שלה זה אומר שהיא מזמינה לגעת בו - ולכן מי שיש לה קפ״ק מזמינה את כולם לגעת לה בין הרגליים.
כל זה היה כאמור לפני שנים בודדות. אבל היום מעצבי האופנה מביאים לנו בשורה אחרת: חשיפה המונית של המפשעות. האופנה נקראת VVD – Visible Vag Dress, או בעברית – שח״פ: שמלה חושפת פות. ההופעה האחרונה של השח״פ הייתה לפני מספר ימים בפסטיבל ונציה. הדוגמניות ג׳וליה סאלמי ודיאן מלו לבשו שמלות של מנזיני, שמרחוק נראות כמו שמלות נשף של דיסני - ומקרוב נראות כמו שמלות נשף של דיסני גרסת הפורנו המוזרה. השמלות האלו הן בעלות מחשופים עמוקים. גם בחזה, אבל גם בירכיים, בשסעים שעולים עד לבטן, מה שמוביל לחשיפת הפות, במלוא הדרו (כמעט).
אבל מנזיני לא גילו את גילוי הפות. כבר לפני שנתיים פריס הילטון לבשה שח״פ ביום ההולדת שלה, רק שאצלה השמלה גם הייתה ורודה והכתפיות הסתלסלו סביב המחשוף שלה, מה שגרם לה להיראות כמו פות ענקי (בקטע טוב). מספר חודשים אחריה קנדל ג׳נר לבשה שח״פ יותר צנועה לפסטיבל פרסי מוסיקה, ובתחילת השנה הזו מפיקת האירועים אירית רחמים לבשה שח״פ צנועה יחסית לבר המצווה של בנה - וחטפה שיימינג.
שחרור או משטור?
האם חשיפת הכוס היא גם שחרור הכוס? מצד אחד, כן, לגמרי. במקום להסתיר את הפות ולהתבייש בו, החשיפה שלו מאפשרת לנו להכיר בקיומו ולהתייחס אליו. לא כאל משולש תחרה או באיזה צבע שבגד הים שלכן לא יהיה השנה, כמו שקורה עכשיו. אלא כמו שהוא – איבר שהוא חלק מהגוף שלנו. השמלות חושפות את הפות בלי לטשטש קפלים וסימני שיזוף, ובתכל׳ס אחרי מחשופים עד הבטן, שמלות שקופות ומיילי סיירוס (פשוט מיילי סיירוס, כישות), ההתעלמות מהכוס היא מחיקה שלו, ומזה יש לנו מספיק.
מצד שני, השמלות שראינו עד עכשיו הן ממש לא הדרך. המפשעות חלקות לחלוטין בצורה מטרידה; חתיכת הבד שמגינה שהקפ״ק בכל זאת לא ייחשף נראות כמו חוטיני הפוך (ואפילו החוטיני בתצורתו הישרה לא היה נוח); והבדים הארוכים יוצרים קיטוע של הגוף ותחושה שמשהו שם מוסתר, מה שגורם לנו להתמקד בכוס בנפרד מההסתכלות על הגוף כולו, וזה בדיוק ההיפך מלראות אותו כחלק מהגוף שלנו. בקיצור, שוב ביתרו את הגוף הנשי לנתחים נתחים.
גם בלי שח״פיות, משטור הכוס קיים, בעיקר בגלל פורנו. לרובנו היה כנראה כוס מגולח בשלב כזה או אחר (זה לא מטורף שאנחנו מוכנות להתקרב עם מכשירים מכאיבים לאזור המופלא הזה?); ניתוחים להצרת שפתי הפות הולכים ונהיים נפוצים יותר (לפי האתר האוסטרלי ABC News מספר הניתוחים הפלסטיים בגניטליים שילש את עצמו בעשור האחרון); ויצרנים מוכרים לנו תכשירים שיגרמו לו להריח כמו שדה שושנים (רוצים להריח שדה שושנים לכו לשדה שושנים, לפות יש ריח אחר) או לחלופין לבטל בכלל את הריח ולהפוך אותנו לייצוגים סטריליים.
דווקא בגלל זה, יש משהו טוב במחיקת הפות כי מה שלא נמצא תחת עין ביקורתית - גם לא ממושטר. מבחינתי, לביונסה יש בוש מפואר, ואני לא מעוניינת לאמת או להפריך את הטענה הזו. ככל שיותר סלבס ודוגמניות יחשפו את הפות שלהן, ובלי תיווך מגדרי והצגה של מודלים שונים של איך פות נראה, המצב יחמיר ואנחנו נמצא את עצמנו בוחנות בדקדוק את המראה של האיבר האחרון שלא עמד לתצוגה המונית בכל רגע נתון. ההסתכלות הביקורתית שתגיע מהנוכחות המוגברת באור הזרקורים תיצור שנאה עצמית ותעודד ניסיונות לשנות אותו. אבל הכי חשוב, היא תיצור ניכור ממנו, וניכור זה קר, בעוד שמיני זה חם ולח.
רוצים שח״פיות, תייצרו לנו כאלה שלא נועדו ליצור פרובוקציה וכותרות בפסטיבלים, אלא מתוך מחשבה של העצמה ונוחות. אבל האמת היא, שכל הדיון הזה הוא בכלל לא בכיוון הנכון. כן לחשוף כוס, לא לחשוף כוס, השאלה החשובה באמת היא מתי זכרים יתחילו ללכת עם מפשעה חשופה - את זה הייתי שמחה לראות.