"אני רק רוצה לחזור לחיות חיים רגילים, אני מבטיחה שזאת הפעם האחרונה בה תראו אותי ככה", הבטיחה השבוע ממיטת בית החולים ג'ורגיה דייויס, הנערה השמנה ביותר בבריטניה. בתמונתה, שכיכבה ברחבי הרשת, נראתה דיוויס בת ה-19 – שהגיעה למשקל הבלתי נתפס של 330 קילו – כשהיא שוכבת במיטה מיוחדת, אותה עיצבו לה במיוחד לפי מידותיה החריגות. מזה מספר חודשים שהצעירה אינה מסוגלת לעמוד על רגליה ובטח שלא לעזוב את ביתה, וכדי לפנותה לבית החולים נדרשו עשרות כבאים ובעלי מקצוע לפרק את קירות הבית במבצע לוגיסטי מסובך.
באמריקה זה סטנדרטי להיות שמן
אנחנו מתבוננים בחמלה בדייוייס, ונזכרים באמו של ג'וני דפ בסרט "מה עובר על גילברט". גם היא הייתה שמנה מכדי לצאת מהבית; מזל שכאן בישראל אין אנשים כאלה, אנחנו חושבים. מזל שפה זה לא אמריקה. אבל האם תופעת האוביסיטי – השמנת היתר החולנית – היא באמת רק נחלתם של האמריקאים? האם אנחנו בדרך לשם, ומדובר רק בעניין של זמן עד שגם בישראל יפנו כבאים נשות ענק הכלואות בדירותיהן, חסרות יכולת לקום מהמיטה?
"תופעת האוביסיטי מאוד נפוצה בארה״ב, וזה נובע בעיקר מחוסר המודעות: שם עדיין ישנה לגיטימציה להיות שמן", אומרת שירה ווסרמן, מנחת קבוצות הרזיה בשיטת "חצי שירה", שהתגוררה מספר שנים בארצות הברית. "בכל חנות אפשר למצוא מידות גדולות, מידה 50 נחשבת לנפוצה, האוכל שמן יותר והמנות המוגשות במסעדות גדולות הרבה יותר מאשר בארץ. מראה שמן הוא 'סטנדרט', ואף אחד לא שופט אותך על השמנה".
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק של mako
"ממדי ההשמנה בישראל (באחוזים) עולים ועולים", מבשר בדאגה ד"ר דין קרן, מומחה התזונה וגסטרואנטרולוגיה של מלב"י (המרכז לטיפול בהשמנת יתר) מבית אסיא מדיקל. "על פי נתוני משרד הבריאות, כמעט 70% מכלל האוכלוסייה סובלים מעודף משקל. אנחנו נמצאים בעשירייה הראשונה בעולם. כאחת המדינות המתפתחות, לצד תעשיית ההייטק והסטרטאפ המצליחים, גדלה כאן גם תעשייה של אנשים בעלי עודף משקל. במהלך 30 השנים האחרונות מספר האנשים השמנים בישראל שילש את עצמו, וכיום כמעט 2 מתוך 3 ישראלים נמצאים בעודף משקל המסכן את בריאותם".
"בארץ איש שמן עדיין זוכה למבטים"
"לפי סקר מב"ת (מצב בריאות לאומי) שפורסם בירחון הרפואי של הסתדרות הרופאים בישראל לפני כמה שנים, בישראל אחוז אנשים עם מחלת "השמנת יתר חולנית" (morbid obesity) עומד על כ- 4%", מסביר ד"ר דוד גויטיין, כירורג בריאטרי בכיר מהמרכז לטיפול בהשמנת יתר אסיא מדיקל. "זהו אחוז מאוד "תחרותי" לזה הנמצא במדינות המערב המתועשות. ההבדל הוא בפיזור המשקלים של ה"שמנים": בארה"ב, בריטניה וגרמניה ישנם אחוזים גדולים יותר של אנשים המוגדרים super obese, כלומר BMI (מדד מסת הגוף) גדול מ-50, או super super obese עם BMI גדול מ-60, מאשר בארץ. כשמסתכלים על ה-BMI הממוצע המנותח בארץ במרכזים השונים, רואים מספרים שנעים סביב 43-35, כאשר בחו"ל הממוצעים במרכזים הגדולים נע סביב 50-53. זה ההבדל.
בארץ זה עדיין לא 'בסדר' להיות מאוד שמן כמו שזה מקובל בארה"ב ובריטניה. אנחנו יותר 'פרימיטיביים' בהתייחסות שלנו, ואיש מאוד שמן עדיין זוכה למבטים. בארה"ב הוא מהווה חלק מהנוף המקובל. עלינו לקוות ולפעול על מנת שלא נגיע למצב דומה לארה"ב ובריטניה, המהווה סכנה בריאותית וחברתית".
"אנשים בישראל לא אוכלים פאסט פוד שלוש פעמים ביום, כל יום"
גם ד"ר מריאלה גלאנט, אנדוקרינולוגית והמנהלת הרפואית של מרכז DMC לטיפול בסוכרת שעבדה תקופה ארוכה בארצות הברית, אומרת שישראל נמצאת בסיכון – אבל סבורה שייקח עוד זמן רב עד שנגיע למצב של האמריקאים. "לא סביר שישראל תגיע לרמות הקיצוניות בהשמנת יתר כפי שיש בארה"ב, לא בגלל שיש פה מודעות גבוהה יותר או טיפולים טובים יותר, אלא פשוט כי בישראל התרבות והמנטאליות סביב אוכל שונה: משפחות בארץ נוהגות לאכול ארוחות רבות בבית ולא בחוץ. מרבית האנשים בישראל לא נוהגים לאכול במסעדות מזון מהיר שלוש פעמים ביום, במשך כל יום לתקופה ארוכה, בעוד שבארה"ב רבים כן עושים זאת. בנוסף, בארץ מקובל מאוד לשלב פירות וירקות כחלק בלתי נפרד מהתזונה".
מדאיג במיוחד הוא מצבם של הילדים ושל המתבגרים בישראל. "כמעט 8% מתלמידי בית הספר היסודי והחטיבה בארץ סובלים מעודף משקל", אומר ד"ר קרן. "הסיבה הנפוצה ביותר להשמנה היא אורח חיים לא בריא, הרגלי תזונה שגויים והיעדר בפעילות גופנית כבר בשלבים המוקדמים של החיים".
איך נלחמים בתופעה, ומונעים מהרי האדם להתנודד בקרוב גם אל הרחוב הישראלי? "עלינו לנקוט בכל האמצעים בכדי למנוע את הדרדרות המגמה ולתרום להורדת האחוזים. יש לבנות סביבה מקדמת בריאות – לעודד לביצוע פעילות גופנית, להקים עוד ועוד פארקים בטוחים למשחק ולספורט משפחתי, לקדם פעילויות חינוך בבתי הספר ובמתנ"סים, לפעול להוזלת מחירם של מזונות בריאים, וגם לפקח על פרסומות המשווקות אוכל לילדים שאינו בריא בעליל", אומרת כרמית ספרא, דיאטנית 'שומרי משקל'. ד"ר קרן טוען שאם לא ייעשה שינוי מהותי ויסודי בחינוך של האוכלוסייה הבוגרת והצעירה, העלייה באחוזי ההשמנה בישראל לא תצטמצם: "העובדה שהמספרים כאן בארץ יותר נמוכים משל האמריקאים אינה מעידה על כך שמצבנו טוב יותר. להיפך: אנו נמצאים כמה שנים מאחורי ארה"ב. אם לא נתפוס את עצמו בידיים, לא ירחק היום בו נעקוף את ארה"ב".