אין כבר מה לתפוס: הטיימליין של הגוף המושלם
אידיאל היופי השתנה לא מעט עם השנים. למעשה, אישה שנחשבה לבעלת גוף מושלם בשנות ה-30 תידרש היום להשיל לפחות 15 קילו ממשקלה רק כדי לקבל זימון לאודישן. מה קרה בעצם מימי מרילין מונרו ועד אדריאנה לימה? יצאנו לבדוק
נטלי כהן
makoפורסם:
מה שהיה נחשב ליפה ונשי בעבר כיום נחשב ללא מושך ובעיקר שמן. אתר התאוששות מהפרעות אכילה בשם
שיתף פעולה עם סוכנות השיווק הדיגיטלי
על פרויקט שמציג לנו כיצד הגוף האידיאלי שלנו הנשים הלך והשתנה עם השנים. הממצאים שפורסמו ב-huffington post מוכיחים את מה שכלנו כבר יודעות: מרילין מונרו היא בטטה. היום, על אף שלל המחאות, הביקורות והשמנמנות הגאות - בפועל,
דוגמניות ושחקניות מצליחות, בין היתר, בזכות מותן צר, רגליים דקיקות וידיים שבריריות. לאן נגיע? בואו רק נקווה שנחזור אחורה בהמשך.
אידיאל היופי: נשים לבנות בלבד ובלי מידות גדולות
על אף שמדד מסת הגוף (BMI) אינו עושה אבחנה בין שומן לשריר, הוא עדיין מעניק מקור מעניין להשוואה בין מה שהיה נהוג פעם להיום. על פי המרכז לשליטה על מחלות מדד מסת הגוף של אישה אמריקאית ממוצע עלה בחצי מאה מ-24.9 בשנת 1960 ל-26.5 כיום. כמו כן, נמצא כי ההבדל בין משקלן של דוגמניות ומשקל גופן של נשים אמריקניות ממוצעות גדל מ-8% מאז 1975 ל-23% היום.
ובעברית: קיים פער משמעותי בין המשקל של האישה המוערצת והאידיאלית לבין משקלן של נשים אמיתיות. זאת הסיבה שלא מעט חברות ביניהן דאב ו-H&M בוחרות להציג היום גם דוגמניות במשקל ממוצע. ארגונים כמו פרויקט הייצוג (The Representation Project) פועלים כדי לעורר מודעות נשית לאופן שבו המדיה מציגה את גוף האישה וכיצד עלינו להתייחס לדימויים מיניים של נשים שאנחנו רואים באינטרנט, מדיה וטלוויזיה.
מבט על "הגוף המושלם" לאורך השנים מצביע על דבר פשוט אחד והוא השרירותיות של ההחלטה שגוף אחד יפה יותר מהשני. שימו לב גם שכל האידיאלים של היופי הנשי כולן לבנות עור ומעניין לציין גם שאף אחת מהן לא במידת פלאס סייז.
פרסומת
נערת גיבסון 1900-1910
הפלאפר, שנות ה-20
פרסומת
השחקנית ההוליוודית מאי ווסט לא הייתה יכולה להיות שונה יותר מהפלאפריות. היא הדגישה את המותניים והירכיים שלה בשמלות צמודות. "טפחי את הקימורים שלך", אמרה פעם על פי דיווח ההאפינגטון פוסט. "הם עשויים להיות מסוכנים אבל אי אפשר להתעלם מהם".
ריטה הייוורת', שנות ה-40
פרסומת
אייקון הסקס הגדול בעולם מאז ועד היום היא ללא ספק מרילין מונרו. כמותיה גם ג'יין מנספילד ובטי פייג' היו ידועות במבנה שעון החול העסיסי שלהן. "הגוף אמור להיראות ולא להיות מכוסה כולו", אמרה בעבר מונרו.
לצד המהפכה המינית של שנות ה-60 צץ לו אידיאל יופי חדש של רגליים ארוכות ורזון. טוויגי לסון, דוגמנית העל בזמנו, התפרסמה בשל המבנה הצנום שלה והלוק האנדרוגני. טוויגי דיברה על הנצחת אידיאל הרזון ועל תפקידה בטרנדיות שלו. "הייתי מאוד רזה בשנות ה-60 אבל באופן טבעי", סיפרה להאפינגטון פוסט. "אכלתי. תמיד אמרתי שאני אוכלת, אבל אבא שלי היה מאד רזה כך שזה כנראה היה גנטי".
פרסומת
פארה פוסט, שנות ה-70
ג'יין פונדה, שנות ה-80
פרסומת
בשנות ה-90 הדוגמניות נעשו רזות בצורה קיצונית. קייט מוס התפרסמה בשל מראה ה"הירואין שיק" שלה בשנת 1993 בקמפיין של קלווין קליין. גופה הצנום ועורה החיוור נחשבו אופנתיים מאד. המשפט הבעייתי והמפורסם שלה בזמנו היה, "לשום דבר אין טעם טוב כמו שרזון מרגיש".
אדריאנה לימה, תחילת שנות ה-2000
מצאתם טעות לשון?