הדור הבא של המלתעות: תפירת הלשון

כמה רחוק תהיי מוכנה ללכת לטובת בטן שטוחה וישבן קטנטן? ובכן, יותר מ-60 מטופלים מקליפורניה הוכיחו שהם מוכנים להגיע למקומות שמרביתנו לא יסכימו אפילו לחשוב עליהם. אלה הסכימו שיתפרו ללשונם סוג של תחבושת שתמנע מהם לצרוך אוכל מוצק ותאפשר להם לשתות אך ורק נוזלים. נשמע מזעזע? ובכן, זה גם נראה ככה. מוטב שלא לקרוא על בטן מלאה.

להתראות פחמימות, שלום מילקשייק

מי שהגה את ההליך הנוראי הזה הוא מנתח פלסטי מארה"ב בשם ניקולאס שוגאי, שמנהל קליניקה בבוורלי הילס ובלונג איילנד. באתר הבית שלו כותב שוגאי ש"הטלאי עוצב כך שלעיסה של אוכל מוצק תהיה מאוד קשה וכואבת, כך שהיא תגביל את המטופל לנוזלים בלבד". אחח, מפתה.

בראיון לפוקס ניוז מספר שוגאי כי את הרעיון לקח מקולגה שעשה דבר דומה במקסיקו. את הטיפול הראשון ביצע לפני שנה, ומאז עברו תחת ידיו כ-67 מטופלים שביקשו את עזרתו. לדבריו, הוא לא נתקל בתופעות לוואי קשות כמו דימום או נזק ללשון. "בפועל, התחבושת אמורה להיות תפורה וצמודה ללשון במשך חודש ימים. המקרה הקיצוני היחיד איתו התמודדתי היה גירוי בלשון של מטופל שגרם לנו להסיר את התחבושת זמן קצר לפני המועד", אמר.

בימים אלה, הוא ועוד תשעה רופאים מארצות הברית, קנדה ומקסיקו, עובדים על מחקר מסודר בנושא. עד כה, הנתונים מראים כי מי שעבר את "הדיאטה הפלסטית" הזאת ירד בין 7-15 קילו בחודש (יש אפילו אישה שהשילה 20 קילוגרמים). הדבר לא מפתיע את הדוקטור וחבריו, שכן נעילת הלשון מקנה כניסה לנוזלים בלבד, ואלה מסתכמים בכ-750 קלוריות ביום.

כמו מלתעות, רק כאילו בריא יותר

אם כל הסיפור הזה נשמע לך מוכר, את צודקת. תפירת הלשון דומה במהותה למלתעות, טיפול שמבוצע על ידי רופא שיניים. בעזרת חוטי מתכת מחברים את השיניים העליונות לתחתונות, כך שהדבר היחיד שאת יכולה להכניס לפה הוא קשית שנכנסת למרווח הצר שנוצר בין השניים. ההבדל בין מלתעות לקשירת לשון, הוא שכאן, לפחות לפי ד"ר שוגאי, יש דגש על אכילה נכונה ואורח חיים בריא, בניגוד לאכילה בלעדית דרך קשית.

"עבדנו עם המטופלים במשך חודשים על אכילה נכונה, תרגילי כושר והתמודדות עם הלחצים", הוא מסביר, ומוסיף שהוא אף מוכר ללקוחות שלו משקה נוזלי הכולל פחמימות, חלבונים, ויטמינים, מינרלים וסיבים בריאותיים ב-200 דולר בחודש. האמיץ (או הטיפש) שיחליט לעבור את טיפול תפירת הלשון, יקבל את המשקאות בחינם. תהרגו אותנו, אבל זה עדיין לא גורם לנו לבקש שיכבלו לנו את הלשון.

התגובות כמובן לא איחרו לבוא. קולגות בתחום הפלסטיקה טענו כי הכנסה של גורם זר, במיוחד לאזור הלשון, היא מסוכנת ובעלת פוטנציאל גבוה לדלקות, חיידקים וזיהומים. כמו כן, עלתה הטענה כי הגבלת הלשון לתקופה שכזאת יכולה להזיק בעתיד ליכולת הבליעה, הדיבור והנשימה. שלא לדבר על תזונה בעייתית, אבל זה כך נדמה, הבעיה הקטנה בכל הסיפור הלא נעים הזה. פתאום, שעה בחדר כושר נשמע לנו כמו הדבר הכי שפוי בעולם.

>> מה כוכבות הוליווד שונאות בעצמן?