אם "השטן לובשת פראדה" היה צריך להצטלם היום, בשנת 2010, יש להניח שהוא היה נראה ככה: במקום משטר גזרים בקפיטריה האקסקלוסיבית של מערכת המגזין הנחשב, היו נמכרים שם פיצות, לזניות והמבורגרים מוגדלים. במקום מזכירות, עורכות ומנהלות שיווק במידה 34, היו מתהלכות נשים עגלגלות בעלות קימורים של מידה 42 עם ישבן עסיסי וחזה בעל נוכחות. והעורכת התובענית והידועה לשמצה הייתה דורשת מכולן קפה הפוך גדול, עשיר בקצף, עשוי מחלב שמן, כשלידו מונח אחר כבוד קרואסון שוקולד חם עם טאץ' עדין של אבקת סוכר מעל.

ווג 2 (צילום: האתר הרשמי)
vogue curvy. אתר קטן גדול | צילום: האתר הרשמי


טוב נו, אולי אנחנו מגזימות. אבל אם תשאלו את ווג איטליה – כנראה שהסצנה הזאת הופכת יותר ויותר מציאותית. זו החליטה לקדש ולפאר את הנשים האמיתיות והשיקה השבוע מיני-אתר בתוך אתר הבית של ווג שנקרא vogue curvy. ובתרגום חופשי: ווג עגלגל.

אנחנו לא רק אוהבות שמנות. גם שחורות מתקבלות בברכה

פתיחת הצוהר לעולמן של הנשים שאוהבות קצת פחמימות לצד החסה שלהן, הגיעה ביחד עם שני חידושים נוספים אונליין. לצד "ווג קרבי" השיקו החברים גם את ווג בלק (מציג את היופי השחור בכיכובן של טיירה בנקס וגרייס ג'ונס) ואת ווג טאלנטס שיציג מעצבים חדשים ועולים בתחום. עם זאת, נדמה שהשקת האתר השמנמן יוצר את הבאזז הגדול יותר. אחרי הכל, מדובר בווג איטליה – אחד המגזינים הנחשבים בתחומו, ובאחת מבירות האופנה הדומיננטיות ביותר, שהציגה לראווה במשך עשורים שלמים את הרזון הצורם והגרום. מצד שני, אולי זאת הסיבה שהם דווקא הראשונים במערכה שהרימו את הכפפה.

לשיק העגלגל במגזיני העל כבר היה תקדים בינואר השנה, אחרי שהואשמו במשך שנים בשימוש בדוגמניות רזות מדי עד כדי חולניות מראה. מגזין V היה הראשון שהפיק גיליון שלם שכולו בשר וקימורים. גם בניו יורק השכילו להבין שהגיע העת להראות מודל חדש. ביולי 2009, הרימו שם תצוגת אופנה עם דוגמניות במידה 44, והמעצב מארק פאסט ממשיך להעלות דוגמניות עגלגלות למסלול שלו, למרות הביקורות. יש אפילו זוכת טופ מודל, וויטני תומפסון, שמתפארת בג'ינס במידה 42. לכן, נדמה שהיה זה רק עניין של זמן עד שחוד החנית של האופנה יעשה מקום ויעניק אסמכתה רשמית למי שזקוקות לזה במיוחד: הנשים האמיתיות.

ווג 1 (צילום: האתר הרשמי)
טוקארה ג'ונס, הסופר סקסית, דופקת פוזות לסטיבן מייזל | צילום: האתר הרשמי

נא להכיר: דוגמניות עם תיאבון

אז מה יש לנו שם? ובכן, האתר נמצא כרגע בתחילת דרכו כך שהוא כרגע, למרבה האירוניה, רזה ודל מתוכן. מה שכן יש לנו לעת עתה, הם הדברים הברורים מאליהם שציפינו לראות: בגזרת כתבות הצבע: ראיונות ותעודות זהות של דוגמניות אנטי סקיני כמו למשל קריסטל רן, שהתחילה כדוגמנית "סטרייטית" שנלחמה באנורקסיה והפכה בגאון לנציגה הכמעט רשמית של הפלאס סייז. זו מספרת עד כמה החיים הפכו למדהימים ברגע שהחליטה להפסיק להרעיב את עצמה. בגזרת התמונות והגלריות: אייקוניות שמעגלות פינות בגאווה (ליב טיילר, אמריקה פררה), ובגזרת ה"איך תיראי ככה גם בבית": גלריית פריטי לבוש של כוכבת מד מן, כריסטינה הנדריקס.

ווג 3 (צילום: האתר הרשמי)
המלצות אופנתיות לבעלת המידות הגדולות | צילום: האתר הרשמי


כמו כן, כיאה לכל אתר, יש בלוגים שמדברים, למשל, על מלון טרנדי ואופנתי חדש שמציע "חדר קינוח" – פוסט שעורר תגובה כמו "מאוד מעליב שבאתר אופנה חושבים שנשים עם קימורים רוצות רק לאכול. זה אתר אופנה, דברו על אופנה". התגובה הבאה אחר כך: "הממ... כי נשים עגלגלות אוהבות מתוקים, כאילו?".

אין תמונה
קריסטל רן, אחת מדוגמניות הפלאס סייז המוערכות

יוזמה מבורכת או אליה וקוץ בה?

אתרי אינטרנט רבים מיהרו להגיב על הצעד המהפכני. סטפני סובל, מנכ"לית האתר onestopplus, שמעניק מענה לנשים בכל המידות, מסרה כי "מדובר בדוגמה נוספת וברורה שגם נשים גדולות יותר הן מובילות דעת קהל ואושיות אופנה בתעשיית היופי, בדיוק כמו חברותיהן שמתהלכות במידה 0". אתר שיין מבית יאהו, לעומתה, דווקא מיהר להרגיע את הצהלה כאשר סיפק מספר סיבות מדוע ווג קרבי אינו באמת הצלחה כבירה כמו שרוצים לראות בה. לטענתם, עורכי ווג עדיין לא יודעים להלביש נשים מעל מידה 36 ועם כל הכבוד למיני סייט החדש, הרי שהוא בסופו של יום, מיני סייט שלא מפורסם במגזין עצמו ולהגיע אליו מהאתר עצמו היא משימה לא פשוטה במיוחד.

עורך האתר האיטלקי, בנימינו מריני, מסר כי הערוץ החדש בתוך האתר נועד כדי להקפיץ גולשים. הוא אף מסכים כי הפרסום דל בתוך האתר, אך מתעקש להדגיש כי המטרה היא שיהיה מקום לכולם. "בזמן שעבדנו על האתר, גילינו כי האופנה משתנית. בלוגריות רבות הביעו עניין במידות הגדולות וביקשו לשלב תוכן חדש". כרגע, אין תוכניות לשלב את ווג קרבי בתוך המגזין המודפס, כזה יקרה, כבר נוכל להגיד בבטחה שהמהפכה הושלמה.

>> קטיפה, תחרה ונוצצים: הטרנדים לסתיו הקרוב