"אחותי, את החולצה הזאת תלבשי רק אם את בהיריון"

קצת אחרי שהכרתי את בעלי, האחיות שלו עשו לי התערבות ולימדו אותי שאסור לקפל את הג'ינס כלפיי חוץ על המגפיים. היינו בבילוי משותף, רק שלושתנו, והן שאלו אותי בעדינות אם אפשר להגיד לי משהו. למזלן, אני חולה על זה שאומרים לי את האמת (ככה אני משכנעת את עצמי שלא מדברים עליי מאחורי הגב, כי הרי מותר להגיד לי הכל בפנים), אז אמרתי שבטח. ואז עדי אמרה שכדאי שאדע שזה לא כל כך מקובל ללכת כמו שאני הולכת (הלכתי ככה די הרבה) ושאם אני רוצה אני יכולה לקפל את הג'ינס פנימה, או עדיף שבכלל לא. הופתעתי וקיבלתי מיד את ההערה. לא היה לי מושג.

נזכרתי בסיפור הזה לפני שבוע, כשהגעתי למשרד רטובה כולי מגשם וקיבלתי מחברה לעבודה מכנסיים להחלפה. באותו היום הרגשתי די טוב בקשר לבגדים שלבשתי - מגפיים חדשים וסופר מגניבים, ג'ינס קסטרו ירוק ולוהט, אותו אחד שגל גדות נענעה בו, סוודר צמרירי. כן, אני לגמרי בשליטה על ההופעה שלי. נחשו מה? לא היה לי מושג.

נכנסתי לאחד המשרדים כדי להחליף את הג'ינס הירוק למכנסיים היבשים. אלה היו מכנסי בד שחורים ופשוטים, סתם כאלה, לא משהו שהייתי שמה לב אליו או בוחרת בעצמי בחנות. יצאתי אל המסדרון וזה היה ממש מוזר, פתאם כולם הסתכלו עליי והחמיאו לי על איך שאני נראית היום. אחרי המחמאה השלישית התחלתי לחשוד. "מה יכול להיות כל כך רע באיך שהתלבשתי בבוקר? הגעתי בסתם ג'ינס ירוק. במה המכנסיים האלה עדיפים עליו?" שאלתי. היו שם כמה התחמקויות וכמה מבטים נבוכים, אבל בשלב כלשהו מישהי הסכימה לענות. "המכנסיים האלה עדיפים על ג'ינס ירוק כי הם אינם ג'ינס ירוק", בישרה לי בעדינות. מזל שאני אוהבת שאומרים לי את האמת בפנים.

פשוט אין לי שום מושג. ממתי הפסיקו ללבוש ג'ינסים ירוקים? יכול להיות שמאז ומעולם לא היו אמורים ללבוש כאלה? והכי חשוב, מדוע המידע הזה לא הגיע אליי? איך סיון דה ליאו, עורכת האופנה שלנו, יודעת מה נכון ומה לא, מה מתאים למה ואיך בשום אופן אסור לצאת מהבית, בעוד לי חסרה לחלוטין האינטיליגנציה הזו?

אני עומדת מול המראה, ובכנות לא יודעת מה עשיתי לא נכון (הנחת הבסיס היא שעשיתי משהו לא נכון). אני רוצה ללמוד, רוצה שסיון תסביר לי את החוקים של עולם הכוסיות, שתיצוק עליי מעט מאבק הפיות שלה. הצעד הראשון אל השינוי, אם כן, יהיה לא ללבוש שום דבר בלי שסיון תאשר לי.

אז צילמתי את כל הבגדים בארון שלי, ושלחתי לה לקבלת משוב. זהו צעד קטן וזו רק ההתחלה, אבל אני כבר מרגישה שהתקדמתי. כנראה שהגיע הזמן להיפרד מהג'ינס הירוק.

החטא הכי רציני שלי היא כנראה העובדה שאני ממש אוהבת אפודות. ניסיתי לשלב בכוח את קולקציית האפודות שלי (מסבתא, מהדודה של אמא, מיד שנייה כלשהי) בהופעה, ודי אהבתי את התוצאה.
סיון אמרה:"זה נורא. זה נראה כאילו את לובשת מיני ממש קצרה. האפודה לא מטשטשת את הבטן שלך כי היא קצרה מדי, והחולצה שמתחתיה צמודה מדי ולא מספיק ארוכה. אני לא מכירה הרבה אנשים שלובשים אפודות, לא לובשים קצר על ארוך. את יכולה ללבוש אותן כחולצה, עם חצאית מעל הברך או עם ג'ינס".

חשבתי שאני אוהבת גזרת עטלף, עד ששמעתי את הבנות בעבודה צוחקות על הגזרה הזו והבנתי שאולי זה פחות הכיוון. פחדתי לשמוע מה סיון תגיד על חולצת העטלף הפרחונית, כי אני ממש אוהבת את הלוק הקיבוצניקי של פעם. החולצה הזו מרגישה לי כמו משנות השמונים.
סיון אמרה:"אין לי דווקא בעיה עם הגזרה כמו עם הפרינט. מה זה הפרחים האלה".

האפודה הירוקה הזו נמצאת אצלי בארון כבר כמה שנים, ואני לא לובשת אותה כי אני נראית בה בהיריון. משהו בי לא נותן לי להיפרד ממנה.
סיון אמרה:"פשוט לא ללבוש את הדבר הזה, אלא אם את בהיריון".

בשוק הפשפשים בברלין מצאתי המון בגדים מעונות קודמות של מותגים מגניבים בפחות משלושה יורו. הסווטשירט הזו מושלם בעיניי בשבילי, כי הוא נוח וחם אבל יש לו גם קטע מגניב.
סיון אמרה:"מתה על סווטשירט נמר, אבל את צריכה ללבוש את זה עם ג'ינס או עם חצאית. זה קצר מדי, זה לא מתאים לטייץ".

נמרים זה מגניב, והסוודר הזה גם נעים וגם קצת ארוך ואני ממש מתלהבת מהגזרה שלו.
סיון אמרה:"הסוודר הזה לא עובד לי בשום צורה. הסוויטשירט נמר היה מגניב, זה לא".

בקיץ הקודם קניתי חולצת ניטים, ולא לבשתי אותה אפילו פעם אחת כי אני לא יודעת איזה נעליים הולכות עם כסף.
סיון אמרה:"החולצה חמודה אבל לא עם טייץ, היא קצרה מדי. הייתי לובשת אותה עם ג'ינס וסניקרס לבנות".

את האאוטפיט הזה רציתי להראות לסיון למרות שאף פעם לא העזתי לצאת ככה מהבית. זה היה נראה לי מוצלח, אבל לא העזתי כי פחדתי שאני עושה טעויות אופנה איומות. השמלה מחנות היד השנייה של אמא שלי, את הגרביונים אין לי מושג מאיפה השגתי.
סיון אמרה:"לוק מגניב, אבל הייתי מוותרת על המגפיים – זה היה טוב יותר עם סניקרס, נעלי אוקספורד או נעלי בובה".

עוד חולצה מחנות יד שניה שאני אוהבת אבל לא יודעת ממש מה עושים איתה.
סיון אמרה:"תלבשי אותה בעונות מעבר, בלי חולצה מתחת. ואת צריכה ג'ינס אחר. הג'ינס הזה משופשף מדי ובהיר מדי. הנעליים - הרבה יותר טוב. תנעלי עם זה נעלי אוקספורד או מגפון שפיץ ותראי כמה נשי זה יהיה, ואם את לא רוצה נשי, אז גם סניקרס ישדרגו את הלוק הזה".

החצאית הייתה של אמא שלי פעם-פעם. אני אף לא יודעת איך ועם מה אני אמורה ללבוש אותה.
סיון אמרה:"מתה על החצאית ואוהבת אותה עם החגורה הזו. צריכה טיפה לרדת, היא גבוהה מדי. אסור שיראו את החזיה מתחת, תלבשי חזיית סטרפלס או גופיה בצבע שחור/כחול. הסנדלים אחלה, ג'קט ג'ינס היה יכול להיות פה מושלם".

הצלחתי לשלב כמה פריטים בהופעה אחת שנראית לי די מתוחכמת, אבל ממש אין לי מושג אם סיון תאשר או תקטול.
סיון אמרה:"זה הרבה יותר טוב. האורך של הטוניקה נכון, הסוודר מיותר. אם ממש קר לך, לפחות תשאירי אותו פתוח".

כשאמא שלי חזרה מרומניה היא הביאה לי חולצה רקומה, ורק כעבור כמה שנים גילתה לי שבעצם זו חולצה שקנתה בטיול קודם שלה לרומניה, לפני יותר משלושים שנה. זה רק הגניב אותי יותר, אבל לא היה לי מושג אם זה יגניב אנשים אחרים.
סיון אמרה:"החולצה מושלמת. אני רוצה אותה. אני פחות אוהבת את הסנדלים, יש סנדלים תנ"כיות יותר מעודנות".

התכוונתי לקחת את החולצה הזו לתופרת כדי שתסדר לי אותה איכשהו. מצאתי אותה בחנות יד שניה אבל היא די חסרת צורה.
סיון אמרה:"זה מהמם, אני רוצה את החולצה הזו עכשיו. אל תגעי בה ואל תשני כלום, זה מושלם ככה עם הג'ינס ועם סנדלים".

תראו כמה שהווסט הזה מגניב. הייתי רוצה להיות פאשוניסטה רק כדי שאדע איך ללבוש אותו בלי להיראות מפגרת.
סיון אמרה:"אני אוהבת, זה חמוד ונכון – הווסט הזה באמת צריך לבוא מעל חולצה ארוכה. תראי כמה הג'ינס נראה טוב עם סניקרס - הרגל שלך ארוכה ורזה יותר בגלל הנעליים, לעומת המגפיים שלבשת עם הג'ינס הירוק. את נראית פה אולי 7 קילו פחות".

עוד לא עבר שבוע מאז שהפרויקט התחיל, ודברים כבר התחילו להשתנות. באתי לעבודה בסווטשירט הנמר האפור ולבשתי ג'ינס במקום טייץ, כמו שסיון המליצה. זה היה הבדל קטן ובשבילי לא הייתה לו שום משמעות - אבל כנראה שהוא ניכר לעין, כי על הבוקר חטפתי "את נראית טוב היום" עם הקפה. את האפודה הירוקה העברתי לחנות של אמא שלי. אולי תקנה אותה מישהי בהיריון.

בשבוע הבא: בפעם האחרונה שהסתפרתי דמיתי להילארי קלינטון. איזו תספורת תהפוך אותי ללוהטת?

>> 10 סיבות למה אני לא הכוסית שיכלתי להיות