קוקה קולה שמות
איפה אפי?
מאז עלה לאוויר קמפיין השמות של חברת קוקה-קולה ישראל אשר במסגרתו נבחרו קרוב ל-70 שמות שהודפסו על פחיות במהודרה אישית, היו שטענו כי בחירת השמות איננה מקרית ואף מבטאת תפיסה גזענית שלא פסחה גם על חברת הענק. טענת המבקרים מתייחסת לכך שהשמות אשר נבחרו להופיע על גבי הפחיות הם שמות ישראליים, "צבריים", במהותם וזאת בעוד שמנגד שמות פרטיים הנפוצים במגזר הערבי או בקרב אוכלוסיית דוברי הרוסית או האמהרית – כלל לא מופיעים.

אז נכון, ממבט ראשון ניתן להתפתות ולתייג את תהליך סינון ובחירת השמות כגזעני שכן לא ניתן להתעלם לחלוטין מהתחושה הסובייקטיבית שיחושו אחמד, מוחמד או חנין שרוצים לשתות קוקה-קולה ונאלצים לראות על מדף הסופרמרקט הקרוב לביתם פחיות עם השם "יובל" או "דנה". ואף על פי כן, מדובר לטעמי בעיקר בטעות שיווקית גרידא ולא בגזענות שיטתית ומכוונת.

מדובר בטעות אסטרטגית משום שאם כבר החליטו בהנהלת החברה לצאת בקמפיין מעורר באזז מהסוג הזה, הרי שיכלו להקדיש שם עוד כמה דקות של מחשבה ולהדפיס פחיות עם שמות "מגזריים" שונים להפצה ייעודית בנקודות גיאוגרפיות שונות: לשם המחשה, פחיות עם השמות אחמד, מוחמד וחנין בכפר-קאסם ובאום אל-פאחם או ילנה ואלכסנדר להפצה בערים שמאופיינות בריכוזים גדולים של אוכלוסיה דוברת רוסית כדוגמת אשדוד, אשקלון ואפילו ראשון-לציון. מבחינה טכנית אגב, לא מדובר במהלך מסובך למדי – הן בכל הנוגע לייצור והן בכל הנוגע להפצה הייעודית של הפחיות בשכונות השונות. חברות קטנות מקוקה-קולה כבר עשו את זה.

טהוניה בחצר (תמונת AVI: mako)
למרבה האירוניה, היא תסתפק בפחית של רוני. טהוניה | תמונת AVI: mako
דווקא בתור מי שלא ימצא פחית עם שמו עליה (אולי כדאי לי לשנות מיורי לרועי – מה דעתכם?) אין בליבי על קוקה-קולה ואין בכוונתי להתלונן על בחירת השמות שלהם משום שגם אם יש במהלך מן הבעייתיות הרי שתיוגו כגזענות מכוונת מוזילה את המשמעויות שמאחורי הביטוי ועושה עוול לתופעות אחרות בעלות ממד גזעני קונקרטי הרבה יותר בחיי היום יום שלנו – כאן – מתחת לאף. אתם יודעים, מרוב עצים – לא רואים את היער.

ולאן נעלם אלירן?

השמות "ילנה" ו-"יוליה" על גבי הפחיות לא היו מונעים ממפלגת ש"ס להוציא תחת ידם את הקמפיין המכוער של כוכבית גיור בבחירות האחרונות. זוהי הגזענות האמיתית שטבועה עמוק עמוק בתודעתם של קברניטי המפלגה שבחרו לקושש עוד קצת קולות באמצעות שימוש בנשק הגזענות והבורות. בדיוק באותו האופן, שמות אתיופיים "קלאסיים" ונפוצים (כאלה שלא עוברתו) לא היו מונעים ככל הנראה מרוני מיילי לומר את מה שאמר לטהוניה. ביטויים גזעניים מהסוג הזה הם הבעיה האמיתית – ולא השאלה אילו שמות יופיעו על הפחיות השונות. נדמה כי בעולם שבו אנו חיים – העיסוק בעיקר מפנה את מקומו לטובת העיסוק בטפל.

אלה שלא יסכימו עמי יטענו אולי שהבחירה הספציפית באותם 70 שמות ייחודיים או נפוצים היא פועל יוצא של תפיסה אשר לפיה הרוסים, האתיופים והערבים אינם חלק ממדינת ישראל. אולי גם פועל יוצא של הרצון של חברת קוקה-קולה להתחבר אך ורק למדורת השבט האשכנזית (אחרי הכל טרם ראיתי פחית עם השם אלירן). ההבדל בינינו הוא שבעיניי, חברי הצוות ממשרד הפרסום שהכריע בכל הנוגע להרכבה הסופי של רשימת השמות, לא עש זאת בהכרח מתוך תפיסה גזענית המושרשת בתודעתם מקדמת דנא ושנאה עזה ויוקדת לעולים מרוסיה או מאתיופיה – הם פשוט לא הקדישו לכך עוד כמה דקות של מחשבה. מכיוון שלא הייתי נוכח בישיבות המדוברות, אין לי שום יכולת לקבוע בוודאות מלאה כי התקבלה החלטה אסטרטגית רוחבית לפיה לא יכללו ברשימה שמות ערביים. בדיוק מהסיבה הזו גם לא אצא בהצהרות דומות.

הקמפיין של קוקה-קולה הוא בעיקר קמפיין שיווקי מפוספס שיכול היה – בהינתן ראייה מעט רחבה יותר, להפוך להרבה יותר מוצלח. אבל אחרי הכל, מה אכפת להם? חנין תשתה בסופו של דבר את הקולה – גם אם יהיה כתוב עליה "נעמה".