פעם בישראל היה חינוך שוויוני יחסית. כמעט כולנו היינו בבתי ספר ממלכתיים, למדנו את אותה תכנית לימוד, הרמה היתה גבוהה יחסית למדינות אחרות והחינוך היה זול ונגיש למשפחות.
בשנים האחרונות עברנו מהפך גדול - ולא לטובה. החינוך הממלכתי מתכרסם לטובת זרמים סקטוריאליים פרטיים חרדיים, ולטובת בתי ספר פרטיים או חצי פרטיים אליטיסטים בשכר לימוד גבוה. הבסיס, שהוא החינוך הממלכתי או הממלכתי-דתי - התדלדל מבחינת שעות הלימוד ותנאי הלימוד, אין ארוחות צהריים, הכיתות צפופות, אין הסעות וההורים נדרשים ליותר ויותר הוצאות. כמעט שליש מהילדים היהודיים בכיתה א' לומדים בבתי ספר חרדיים סקטוריאליים, חצי פרטיים, ורובם הגדול כמעט לא לומדים לימודי ליבה, שזה אומר מינימום של מתמטיקה, אנגלית, היסטוריה, אזרחות. משהו שנותן לילד כלים לתפקד כאזרח במדינה.
|
הבעיה בחינוך מתחילה אצל ההורים
היום מערכת החינוך היא הדבר האחרון שמזכיר חוק חינוך חובה חינם. היא יקרה, תובענית ויוצרת פערים - מי שיש לו כסף מקבל חינוך יותר טוב. מערכת החינוך שלנו צריכה להיות נגישה יותר ושוויונית יותר - ואני הולך לטפל בזה בכנסת.








חדשות




= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן


אתר זה פועל כחוק ברישיון
















