חדשות
לאט אבל בטוח אנחנו הופכים לדרום אפריקה
המילה "אפרטהייד" מפחידה את הישראלים, אבל אין מה לעשות – המשטר הדרום אפריקאי התבסס על הפרדה בין גזעים, ואצלנו קיימת הפרדה בין יהודים וערבים. חוק החרם הוא עוד אחד בשורה של חוקים שנועדו לבסס את המשך ההפרדה הזו
מעבר לדמיון במאפיין העיקרי של האפרטהייד, אנחנו מוצאים עוד ועוד הבדלים ביישום ההפרדה. בשני המקרים נעשו ניסיונות לשלוט במאזן הדמוגרפי, לטובת הזהות האירופאית השליטה. בישראל סילקו מאות אלפי פלסטינים והביאו מיליוני מהגרים יהודים (למעשה חלקם, למשל חלק ממהגרי מדינות חבר העמים, לא יהודים). בדרום אפריקה פתחו את השערים לכל מהגר לבן בכדי להתמודד עם הבעיה הדמוגרפית.
בדרום אפריקה נחקק חוק איסור נישואי תערובת, שאוסר נישואים בין גזעיים. בישראל נחקק חוק איסור איחוד משפחות, שמונע מפלסטינים אזרחי ישראל להתחתן עם פלסטינים בשטחים.
בדרום אפריקה חוק חינוך הבנטו קבע את רמת שירותי החינוך שזכאים שחורים לקבל, ושמר על חינוך נחות בהשוואה לזה של הלבנים. בישראל לא צריך חוק ממוסד - משרדי הממשלה פשוט ממשיכים את הדיכוי הממסדי נגד הערבים, והפערים בחינוך הולכים וגדלים. על רמת החינוך בשטחים תחת הכיבוש הישראלי אין בכלל מה לדבר.
בדרום אפריקה חוק אזורי הקבוצות הקצה אזורי מחיה עירוניים, ולמעשה התיר ללבנים בלבד להתגורר בתוך הערים ולשחורים מחוצה להם. בישראל חוק ועדות הקבלה מאפשר בפועל רק ליהודים לגור ביישובים הקהילתיים. לתוכניות "לייהד" את ישראל היו שמות שונים ברבות השנים (קיבוצים, מצפים, חוות בודדים, ישובים קהילתיים), אבל התוצאה דומה – סלקציה.
סוף טוב הכל טוב?
אז כן, מיום ליום, מחוק לחוק, אנחנו הופכים לדרום אפריקה. מי יודע, אולי בטווח הארוך זאת בשורה טובה. הרי אחרי עשרות שנים של הפרדה גזעית, שנאה ואיבה, החליט מנהיג דרום אפריקה פרדריק וילם דה קלרק להכיר בשחורים כשווים, ופתח את הדרך להקמת דמוקרטיה רב גזעית בראשות מנדלה. אנחנו כבר רואים ניצנים של פעולות לא אלימות של התנגדות לכיבוש, שמזכירות את החזון שהוא לקח מגנדי ויישם בדרום אפריקה (כמו המאבק הלא אלים בבילעין שהסתיים בהצלחה חלקית). האם גם פה נזכה לראות סוף טוב?
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן
אתר זה פועל כחוק ברישיון
