שקט נפשי מוחלט ב-645 ש"ח? קניתי!

השבוע שעבר עמד בסימן דעיכה. סיום חובותיי האקדמיות, שהיה אמור להביא עימו פריצה אל החופש בסגנון וודסטוק 69', הותיר אותי עם חור בראש וריק בלב. מתברר שטלוויזיה גרועה איננה כה מהנה כשהיא לא באה על חשבון משהו שאת מוכרחה לעשות. התחלתי להרהר במשמעות הזמן והחיים, על כך שהאחד תמיד איכשהוא מבטל את השני, ושבאמת משעמם לי תחת. כנראה שבכל זאת עשיתי משהו טוב בשנה האחרונה, כי בחלוף שעה של סדנת האקזיסטנציאליזם ליחיד שפתחתי, הגיע קטלוג איקאה. במילים אחרות – אני יודעת מה עשיתם בשירותים בשבוע האחרון.

הו, חסד עליון! דווקא כשחשבתי שטעם החיים אבד לבלי שוב, השתרבב לתיבת הדואר קטלוג הזן-בודהיזם הסקנדינבי, ממש "ספר החיים והמתים השבדי", ואת כריכתו מקשטת באותיות עבות ושחורות המימרה הנורדית העתיקה: "בית לא צריך להיות גדול, אלא רק מעוצב בחכמה". מה אני אומר לכם, חיכיתי לזה מאז שהסניף בנתניה התלקח ספונטנית לכדי סנה בוער בגימור פורמייקה.

חברים, נפתח את ספרי התפילה שלנו, סליחה, הקטלוג, בעמ' 11. כה אמרה איקאה: "הקירות יעבדו בשבילכם". לעזאזל, כל הזמן הזה ולא ידעתי שהבני זונות האנוכיים בכלל לא עובדים בשבילי. חכו חכו מה יהיה פה מעכשיו, אני מסננת כלפיהם, נו מור מיסטר נייס ליידי.

ומה איתכם? איזו אקסיומה נסתרת לגבי החיים לימד אתכם הקטלוג הנוכחי של איקאה? האם אתם טיפוס "ססגוני ואקלקטי" או אולי "קלאסי ומדוקדק"? אל תתכחשו אחיי, כולנו מעלעלים בקטלוג ומדמיינים את עצמנו בחיים שבהם את חדר השינה שלנו לא מעטרת ספפה מודל 98'; בפנטזיה אנחנו מתברגים בעמוד 166, שרועים בכיף על מיטה בהרכבה עצמית העונה לשם SVELVIK, כשמשום מה יש לנו ארבעה זוגות של נעלי בלרינה בפינה השמאלית של החדר, עוד שלושה מעל הארון, וכוס קפה על הרדיאטור. בקיצור, תשכחו מנהלי בטיחות שריפה ותתחילו להתאמן על הפוינט.

מתי פותחים את איקאה רמאללה?

אם אתם ממיטיבי הלכת ונפשכם צמאה לתורה, הרי שהגעתם בריכוז לא רע לעמוד הטיפולוגי 222. ברכותיי, מאמינים, אתם עומדים ממש על סף ההתגלות. "מה באמת ניתן להשיג ב-645 ש"ח? שקט נפשי מוחלט!!!". שמעת את זה, פרויד? מוחלט שלושה סימני קריאה!!! רק תארו לעצמכם איזה ג'מייקה יהיה פה כשיתחילו לשווק את איקאה לצוררינו הערבים. הנה, תראו את ערב הסעודית – להם יש איקאה, ומתי בפעם האחרונה הם דיברו על להשמיד אותנו?

אתם מבינים, ככה זה כשיש לך מלא שיט שאת לא צריכה, ובשל צפיפות האוכלוסין את חיה בדירה של 25 מ"ר; אין לך זמן לשטויות, את עסוקה בחיפוש מתמיד אחר פתרונות אחסון. זה, מסתבר, מרגיע את הנפש, או לפחות מאלחש אותה. זה שאת חיה במיכלית זבל לא אומר שלא מגיע לך להצטייד בכל חפצי הנוי שעיטרו את הטיטאניק; כל מה שאת צריכה הוא להתארגן על ארון 18 מדפים שנדבק לתקרה באמצעות סירופ מייפל מיוחד שהשבדים משתמשים בו להמתקת הקפה בימי חג.

באיקאה רוצים "שפחות אנשים יצטרכו לרוץ אחרי האוטובוס בחולצה הראשונה שהם מצאו", יעד נעלה ללא ספק. מה שאמור להביא אותנו ליעד הוא סט קופסאות בגוון במבוק, שתתקעו מעל הארון ותשכחו מקיומן, עד שיום בהיר אחד הן ייפלו לכם על הראש ויגרמו למותכם בטרם עת. טוב, אולי לא מדובר לגמרי בטרם עת, מי יודע, אחרי הכל – נסתרות הן דרכי האיקאה.

>> הטור הקודם שלי: מה אסון התאומים עשה להומור האמריקאי?
>> "ההתפטרות של גיא זהר קיבלה רוח גבית מדפני ליף"