איך נינט יכולה לדגמן תחתונים בלי ללבוש תחתונים?

נינט טייב, האישה ששום מכונת גילוח לא יכולה לקצץ לה את ההילה של המאמי הלאומית, נבחרה לשמש כפרזנטורית של חברת ההלבשה התחתונה "דלתא". תודו שאתם קצת בהלם. נינט? הלבשה תחתונה? מה הקשר? ואם אתם כמוני, תודו שאחרי כמה שניות של תהייה סתומה לפתע ליבלבה בלבכם שמחה, כי לבחורה יש ביצים; היא הרי לא דוגמנית, ועוד נושאת משום מה את תגית ה"מלאה" הלא-רלוונטית-בעליל לגופה בחמש השנים האחרונות. לא יודעת מה איתכם, אבל אותי הרבה יותר מסקרן לראות אותה מאשר איזו נערת-חן גנרית בתחתונים.

לא רק שהיא הסכימה, אלא שחברת הלבשה תחתונה מהגדולות בארץ ראתה לנכון להשתמש בה לקידום מוצריה; בה ולא בבחורה מהזן המסולקן, המחומצן והכחוש שבדרך כלל משמשות למטרה זו. בקיצור, 1:0 לנו. אבל רגע, לפני שאתן הולכות להדביק שטרות של חמישים על חלון הראווה של סניף דלתא הקרוב לביתכן, כדאי שתתעכבו על האותיות הקטנות; טייב אמנם הולכת לייצג את המותג, אבל אין לה בעצם שום כוונה לעלות על תחתון וחזיה. חיכיתן לקאצ' והנה הוא בא – נינט הולכת לייצג את דלתא כשהיא עטויה "הלבשת פנאי".

מהי לכל הרוחות "הלבשת פנאי"? בין הפותרים נכונה יוגרלו שעות פנאי להתלבש בהן. אפשר רק לשער שמדובר במה שלובשים כשלא נמצאים במשרד, קרי טרנינג מהוה וממורט וחולצת סוף מסלול עם כתמים באיזור השחי; בסופו של דבר מדובר בסטייל שנינט נודעה בו בשנים 2003-2004, אז אולי מבחינתה מדובר ברטרו.

קשקוש מסורתי

אבל בואו נהיה רציניות לרגע, הסיבה אותה נתנה פרזנטורית מותג ההלבשה התחתונה להימנעותה מייצוג הלבשה תחתונה, היא הגעתה ממשפחה מסורתית. מה אגיד לכן, זה מריח לי מבולשיט. צפו בקליפ (המהמם) לשיר (המהמם גם כן) "אם אני אלך", וגלו שאפשר היה גם לקרוא לו "אם יהיה לי כשל מלתחה". יותר מכך, המשפחה שומרת המסורת האמורה לא הפריעה לנינט להופיע במחזה המופתי "אביב מתעורר" בסצינת סקס פרובוקטיבית ומפורשת ביותר (בתיאטרון! עזבו את האחים כהן, זה מה שנקרא אומץ אמיתי).

כל אלו מביאים אותי למסקנה הבלתי נמנעת שנינט פשוט לא רוצה להצטלם בתחתונים וחזיה. מבינה אותה, גם אני לא הייתי רצה להצטלם ככה. השאלה היא אם טייב נמנעת מהחשיפה מאותם הטעמים מהם אני הייתי נמנעת ממנה – כי היא מתפדחת בגוף שלה.

אי אפשר להאשים אותה אם אכן זה כך, שהלא את כולנו מלמדים להתבאס על עצמנו רצח כדי שנקנה מוצרים שיעזרו לנו להתבאס על עצמנו קצת פחות. אבל נינה יקרה, כשאת בעין הציבור יש לך גם אחריות חברתית מסוימת, תרצי או לא תרצי. זו החבילה שבמסגרתה מוכנים לשלם לך מיליון שקל בשביל להשתמש בדימוייך הציבורי. את יכולה להמציא שאבא לא יוכל להראות את פניו בבית הכנסת אם לא בא לך לחשוף למצלמה 2 מ"מ צלוליט; אבל את לא יכולה לטאטא הצידה את ההשלכות המדהימות שיהיו לדמותך הגאה בהלבשה תחתונה בציבור הישראלי על נשותיו וילדותיו. את לא חייבת להתפשט, אבל את יכולה.

הניחוש המלומד שלי הוא שנינט לא תעז לשבור את הפטישיזם הנוקשה של הגוף הנשי המערבי, תצטלם בפיג'מות תכלכלות עם הדפסי לוני-טונס ב-49.90 ותלך הביתה עם מיליון שקל לפני מס. ואנחנו? נמשיך להתבאס על עצמנו ועל הצורה שלנו, ונקווה לפחות להיראות חמודות בהלבשת פנאי. אחרי הכל, מסורת זו מסורת.

>> הטור הקודם שלי: למה אין טוק שואוז בעברית?
>> האם נינט מאבדת את זה?