לכל אלה אני פונה ואומר במלוא האחריות ובמלוא כובד הראש: תרגיעו.
מישהו צריך לומר להמוני המצביעים של יש עתיד: שום דבר לא עומד להשתנות. החרדים יתגייסו אמנם לצה"ל בסופו של דבר, אבל כתוצאה מתהליך שאין כמעט קשר בינו לבין ההרכב הפוליטי של הקואליציה. זה יקרה מעצמו וזה ייקח כמה שנים טובות.
תקציבי החרדים לא עומדים להשתנות. את מה שהם מקבלים בבסיס התקציב הם ימשיכו לקבל, ואת מה שהם מקבלים כהשלמות הם בוודאי ימשיכו לקבל, כי ייקח לראשי "יש עתיד" קדנציה שלמה לפחות רק כדי לזהות את זה בים סעיפי התקציב. האמינו לי. כן כן. גם לעופר שלח.
ועוד דבר למצביעי יש עתיד: גם אם כל החרדים בארץ יתאיידו בשנייה, המצב הכלכלי שלכם לא ישתנה אפילו לא בפרוטה אחת. כל מי שמכר לכם משהו אחר עבד עליכם. ועוד דבר, אחרון: באמת, זה מה שהכי חשוב לכם, החרדים? קצת מוזר, הייתי אומר. נושא חשוב, אמנם, אבל די שולי במערך הישראלי הכולל. הוא אפילו לא תפס את המרכז בקמפיין הבחירות של המפלגה. פתאום זה נהיה חזות הכל? אני אישית מזהה את זה עם ליבוי יצרים וטיפוח שנאה לקבוצת מיעוט. כשזה פוליטי וזה סוחף המונים, זה מאוד מאוד חמור. אתם יודעים למה.
שנאה, התנשאות ופחד
מישהו צריך לומר למצביעי המפלגות החרדיות: אתם מזהים נכון את אלמנט השנאה המצוי בתרועה העולה מהרחוב בעקבות הדרת החרדים מהקואליציה, אבל נא להירגע עם האנטיוכוס והנבוכדנאצר וההיטלר. איש לא קם עליכם לכלותכם. כולה הקמת ממשלה בלעדיכם שנגרמה בשל קונסטלציה פוליטית. אף אחת מסיעות הבית לא פוסלת ישיבה אתכם בקואליציה, וגם "יש עתיד" עושה זאת כטקטיקת מיקוח לביצור מעמד ה"ברית". ככה זה תמיד בברית. חותכים ליהודי חלק, הוא בוכה, וכולם שרים ושמחים.
הכל הכל קונסטלציה פוליטית. ועוד דבר: כן שנאה, לא שנאה – הגיע הזמן לשמוע מה יש לצד השני לומר. להבין את פחדיו, את תסכוליו, את מה שאכפת לו. אני מסכים שכל השיח הזה נגוע בשנאה (מהצד החילוני) ובהתנשאות (מהצד החרדי), אבל הגיע הזמן שהחילוני יכיר בפחדיו של החרדי ובעיקר: שהחרדי יכיר בפחדיו של החילוני. זה יכול מאוד לעזור.
ועוד דבר, אחרון: תרדו מבנט. הוא לא חייב לכם כלום. החרדים לא סופרים את הדתיים הלאומיים. הם בזים להם ולא מכירים בהם. כך היה מעולם. פתאום לבוא בדרישות, ועוד כשלכולם ברור על מה מבוססת הברית – הטקטית – בינו לבין לפיד? לא יפה.
מישהו צריך לומר לראש הממשלה נתניהו: אל תדאג מזה שהממשלה שאתה עומד להקים לא תהיה יציבה. שמישהו פתאום יקום ויילך. נו, באמת: השתגעת? אתה באמת חושב שעם משרדים כאלה מישהו מהם יפרוש? אנא, בטובך: תשכח מההבדלה שקיימת אצלך בראש בין "השותפות הנוחות" – היינו המפלגות החרדיות, ובין "השותפות הקשות" – היינו המפלגות האידיאולוגיות. אין יותר מפלגות אידיאולוגיות. כולם מקדשים אידיאולוגיה אחת ויחידה: להיות בקואליציה.
חוץ משלי (ומי ייתן ועד שהמשפט הזה יתפרסם לא ישתנה משהו בעניין ואני אהפוך לבדיחה).