כיום, כשאני מקבל מטופל חדש צעיר ואני שואל אותו אם הוא מעשן, הוא עונה: "בג'וינטים או בבאנגים?". הגראס הפך למכת מדינה.
זה לרוב מתחיל באיזו מסיבה שהוא לקח ג'וינט אחד. זה פתח אותו, הוא התחיל עם בחורות וגם בסקס הייתה תחושה יותר טובה של היעדר עכבות. הבעיה היא ששימוש ארוך טווח בגראס גורם בדיוק לתופעות ההפוכות - היעדר יוזמה ורצייה, חרדות, דכדוך תהומי ועוד. אתה רואה חבר'ה צעירים שאין להם חיים. לא זוגיות, לא מין, ריקנות, שיעמום ודיכאון. הבן אדם הופך להיות מומיה אפאטית - שלא לדבר על המאנצ'יז, הם אוכלים ותופחים.
|
מה ההלכה אומרת על שימוש בסמים?
אבל לנו יש כלים לעזור לכם. בואו אלינו לעזרה.








חדשות




= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן


אתר זה פועל כחוק ברישיון
















