חדשות
נסו לחיות על 2,210 ש"ח לחודש
יחס החברה לנכים הוא לא אנושי - קצבת הנכות לא מאפשרת לחיות, הקצבה המיוחדת לא מספיקה כדי לשכור מטפל, ומי שמחליט לצאת לעבוד למרות המגבלה, מאבד חלק מהזכויות שלו. האם המחאה החברתית תצליח לשפר גם את מצבנו?
כבר שנים שאין לקצבת הנכות שום קשר למציאות הכלכלית במדינת ישראל. גם אם מישהו מחליט לקחת את גורלו בידיו ולצאת לעבוד, הפקידונים ינגסו גם בסכום הפעוט הזה לפי מדדים של גובה שכר וותק במקום העבודה. בעבר כבר יצאתי בחריפות נגד "חוק לרון", שאמור לעודד אנשים עם מוגבלות להשתלב בשוק העבודה, אבל בגלל כל מיני קריטריונים מעוותים משיג את ההיפך.
גם קצבת השירותים המיוחדים (שר"מ) שאמורה - אני מדגיש, אמורה - לכסות את עלות העסקתו של עובד זר, רחוקה מאוד מלשמש את יעדה. במקום שהמדינה תיקח חסות על העובדים הזרים ותעדכן את שכרם לפי מה שמחייב שכר המינימום, הפכו אותנו האנשים בעלי המוגבלות למעסיקים לכל דבר ועניין (כולל הפרשות לביטוח בריאות, ביטוח לאומי ועוד), נותנים לנו סכום קבוע ועם זה אומרים לנו תסתדרו. אבל מה לעשות שהקצבה עצמה לא מתיישרת עם כל העדכונים (המוצדקים כשלעצמם) בשכר העובדים.
אין סיכוי להקים משפחה
אני, תודה לאל, מצליח לקיים את עצמי בכבוד. אבל רק את עצמי - אין לי שום מושג איך אצליח להקים משפחה, ואני כבר ממש לא ילד.
צדק חברתי – סיקור מיוחד: כל החדשות, כל התמונות, כל הדעות
לכן מעודדת אותי הרוח ששוטפת את ישראל בשבועות האחרונים. הסולידריות החברתית, השיתוף, האמונה שאפשר וחייבים לשנות מן היסוד את המציאות - כל הדברים שהיינו בטוחים שאבדו לנו מזמן מתעוררים לפתע בעוצמה אדירה ומרגשת. אנחנו כבר לא חיילים במשחק השחמט של נתניהו&שטייניץ. ניצחון העם הוא בעצם היכולת לעצב סדר יום חדש.
כל אחת מהמטרות שהציבו המפגינים - דיור בר השגה, חינוך חינם מגיל אפס, מערכת בריאות מתקדמת, טיפול שורשי בהתייקרות מוצרי הצריכה ועוד - אינה נופלת בחשיבותה מהאחרת. נכון עשו המארגנים, שהבינו את המומנטום האדיר שנוצר כאן והפכו את מחאת הדיור שלהם לקריאה כוללת לצדק חברתי. כולי תקווה שהמחאה תביא חשיבה חדשה ושינוי אמיתי בסדר העדיפויות, ושלסל התיקונים ייכנס גם יחס החברה לנכים.
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן
אתר זה פועל כחוק ברישיון
