הלוואי והחילונים היו מכבדים נשים כמו הדתיים
התקשורת והציבור החילוני חוגגים על הדרת הנשים, כאילו כל מה שיש לחרדים בראש זה קווי אוטובוס. בינתים, בצד "הנאור" של המפה, נשים סובלות מהטרדות מיניות, מוצגות באופן פרובוקטיבי בפרסומות, משתכרות פחות מגברים ולא מתברגות לתפקידי מפתח אפילו בתקשורת. אז מי כאן מדיר?
באמת שאין צורך לנתח שוב את הנושאים האלה, שנטחנו לעייפה. מי שרצה להקשיב כבר הבין ששירת נשים היא נושא בעייתי מבחינה הלכתית, גם אם יש כמה חילונים נאורים שההלכה היהודית מקפיצה להם את הפיוזים. ומי שרצה להקשיב באמת, כבר הבין שקווי המהדרין משמשים חלק זעום ביותר מהציבור החרדי, וגם אם רובנו לא חושבים כמותם - אפשר להבין את רצונם לקבוע גדרי צניעות שמתאימים להם באזור מגוריהם (בדיוק כפי שבתל אביב פועלות חנויות טריפות באין מפריע).
אמנם הדבר מלבה את השנאה התהומית כלפי הציבור החרדי, וזו הבעיה הגדולה לדעתי, אבל מצד שני, כל השנים התלוננו החילונים שהחרדים מנסים להתערב להם בחיים. אז מה הדחיפות הגדולה כל כך להכתיב לציבור החרדי כיצד לחיות באוטובוסים, בלימודי הליבה וכן הלאה? ולמה נראה כאילו "ידיעות אחרונות" מנסה להקים לתחייה את מפלגת "שינוי" באמצעות ליבוי שנאה לשם השנאה? הרי ברור ש-90% מהציבור החרדי לא תומך בקווי המהדרין, לא נוסע בקווי המהדרין, ולא ממש מתעניין בקווי המהדרין. אז למה לקחת קומץ עסקנים ולהפוך אותם לחזות הכל, למי שמייצגים את הציבור החרדי בכללותו?
יפה עשה יאיר לפיד, שבטור שפרסם ב"ידיעות אחרונות" השכיל להפריד בין רוב הציבור החרדי לבין קומץ העסקנים. יפה עשתה לימור לבנת, שהשכילה להפריד בין הערים החרדיות לבין כל השאר. אבל מאידך לא נראה שרוב חלקי התקשורת (שחלקם, אגב, לא נרתעים מלפרסם מודעות לשירותי מין בניגוד לחוק ובניגוד לקמפיין שהם עצמם מנהלים נגד היחס הבעייתי לנשים) מספיק אינטליגנטים כדי לעשות את ההפרדה. יותר נכון, לא מעוניינים לעשות את ההפרדה. כי אם אפשר להכתים ולהכפיש את כל הדתיים ואת כל החרדים - למה להיצמד לעובדות?
עדיף קווי הפרדה מהטרדות מיניות
ובכלל, מישהו זוכר את הסקר של לשכת הפרסום הממשלתי מלפני כעשור, המעיד על כך שכמחצית מהנשים שנוסעות בתחבורה הציבורית חוו הטרדה או מעשים מגונים? אני לא בעד קווי המהדרין, אבל באיזשהו מקום אפשר להבין את הרצון להפרדה, לנוכח הנתונים הלא נעימים של כמות ההטרדות והמעשים המגונים באוטובוסים.
לעומת זאת, לעומת זאת, ביהדות שאני מכיר הטרדות מיניות הן ממש לא דבר שבשגרה, ואין מה לדבר על הטרדות מיניות, פרסומות פרובוקטיביות או החפצת גוף האישה - דברים שבתרבות המערבית הפכו לדבר שבשגרה. היהדות שאני מכיר הציבה את "אשת חיל" כמזמור שמושר מדי ערב שבת סביב כל שולחן שבת, מתוך הערכה עצומה לאשה. היהדות שאני מכיר הולידה את אחד הספרים הנפלאים בכל הנוגע לחיי נישואין - "בגן השלום" של הרב שלום ארוש, ועוד אינספור ספרים שעוסקים בנושא. היהדות שאני מכיר שוללת מכל וכל רמיזות מיניות, ריקודים פרובוקטיביים במועדונים, רקדניות בטן במסיבות בר מצווה, נשים-פסלים בחתונות וכן הלאה. היהדות שאני מכיר מכילה הרבה פחות בגידות או גירושין מאשר בעולם החילוני. כשאני מסתכל על אישה, בעיניי היא בת מלך. כשהייתי חילוני וספגתי מהתרבות המתירנית, אני לא בטוח שכך הסתכלתי על הנשים.
אז יש כמה עסקנים שרוצים לארגן לציבור חרדי מצומצם קווי מהדרין? שיהיו בריאים. אתם יכולים למחות, לנסות להתערב באורח החיים שלהם, להכריז על כנסי חירום ובמקביל להמשיך לעצום עין מהזוועות המתחוללות בחצר החילונית, אבל אל תשכחו דבר חשוב: הלוואי וכל אוכלוסייה היתה מכבדת נשים כמו האוכלוסייה הדתית האמיתית - ואני מדגיש: האמיתית. אם מישהו מוקף בתרבות המתמחה בהפיכת האישה לאובייקט מיני, ועוד חושב שהוא חלק מהנאורות והקדמה - כנראה שהוא פשוט טעה בקו.
האם לציבור החילוני יש מה ללמוד מהדתיים בנושא? כתבו לנו בטוקבקים








חדשות




= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן


אתר זה פועל כחוק ברישיון
















