חדשות
בסוכה עם איינשטיין, יעל אבקסיס וישו
אבי תורת הפאבלובות מגיש: שבעת האושפיזין והאושפיזות בסוכה שלו השנה (עם הופעות אורח של נינט, עלמה זק וליאונרד כהן)
השנה זה אחרת. אני החלטתי להעביר אותה ( את הנשמה שלי, הכוונה) חוויה מתקנת לרגל החג ואני אעשה הכל על מנת שתהיה לי ולה סוכה שווה במיוחד, כולל כל האקססוריז שצריך עבור החג הזה, נוי סוכה מייד ביי בתיה (עוזיאל! לעזאזל איפה היא באמת?!), סכך מהצומח מיובא מהחושות בסיני (סכך הרי מבדיל בין האדם לשמיים. שאני לא אשכח להגיד לאסי עזר שיטפל לי בזה. הוא נשמה טהורה. בטוח יסכים לעזור), ארז בלבנון ישגה ( איש תורה ושל מעשים טובים!) ועל כך אני אבקש ממנו טובה אישית לארגן עבורי (איך איך לא ביקשתי ממנו אתמול כשהייתי בבניין של קשת בשעה ששנינו מחכים באינטימיות למעלית עם דיאט קולה ביד!) את ארבעת המינים שפרה דשופרא ( הוא היחיד שאתן לו לעשות את מצוות חיבוט ערבה על ראשו של אברי. שינענעו מחוץ לסוכה, כמובן. שלא יהיו טעויות).
ריבונו של עולם, חום אימים בחוץ, איך עכשיו אצא לסיור לוקיישן? גם ככה אני פוסט טראומטי מהחג הזה ובכלל הקרדיט שלי כאוצר וכיוזם כבר הוגדר מראש בכל ההפקה הזאת. לא הייתה לי ברירה אלא לחשוב קריאייטיב, אולי אעמיד סוכה חלבית בין פמלה לאנדרסון של פלס? אולי על הכרס של אביגדור ליברמן (גם ככה ההוא חושב שהטבור שלו הוא מרכז העולם ותמצית החיים!)? אולי על קערת הסופלה שלראשו של עמנואל הלפרין? או שבעצם אקים סוכה על אחת מהיאכטות המעוקלות של גאידמק? על אי המעוף של שחר חסון, אני אוותר, כי ההוא עסוק בלשגל התחבטויות לא סגורות.
ברכת כהנים
לא הייתה לי ברירה, הייתי חייב לענות. אולי אמא שלי מתריעה על סקאדים בגוש דן.
הלו? היה זה הלו רועד רגע לפני קריעת ים סוף גם מהסיבה ששמתי יד של מצונן על האף.
"היי אבישי, נשמה. מה שלומך? גמר חתימה טובה."
מי זה?????????
"מה אתה כבר לא מזהה? זה ליאונרד."
ליאונרד מי?
"ליאונרד כהן. החבר ילדות של אבא שלך."
היי נשמה, תקשיב, אני לא יכול לדבר איתך עכשיו. יש לי סוכה להרים פה, הכל מתמוטט פתאום, יש לי חווית ילדות מתקנת על הראש עכשיו, עוד לא מצאתי את הלוקיישן, שלא נדבר איך ומי יבנה לי אותה!!! אז אולי תקריא לי שירה בפעם אחרת?
"מה עכשיו לבנות סוכה? עזוב אותך. יש מוכן באיקאה! הסוכה כבר שם עומדת ונושמת".
"וגם אם כן, חיים של ליאונרד, אתה ודרך התיקונים שלך תביא לשם יונת שלום. הכי הפוך על הפוך. ומה עכשיו אתה צריך את הבישולים של אמא שלך? יש שם נקניקיות ועוגת קינמון וחוץ מזה שמעתי שבתיה עוזיאל עובדת במציאון שם. הנוי עליה. אבל תגיד לי, הכי חשוב, מתי להגיע?"
נשמה, אני לא יכול לדבר עכשיו. תודה על העזרה. האושפיזין והאושפיזות שלי בסוכה כבר נקבעו מראש. דבר עם ההפקה או שתתאשפז בסבלנות לשנה הבאה.
איזה נשמה גדולה הליאונרד הזה. כהן גמור!
כל יום - פ(א)בלובה אחרת
ביום הראשון יעלה ויבוא אסי כהן, פ(א)בלובה מרתקת. על החסד בעיניו הרכות והצנועות. על הלוק הסמי שואתי כי הרי שם הוא ואני הכרנו בגלגול קודם. על הכישרון האינסופי והורסטילי שהבורא נפח באפיו.
ביום השני קבעתי לי דייט עם קורין אלאל, פ(א)בלובה שהחיבור שלי איתה הוא דרך סולם הנשמות. איתה אני יכול לטפס ביחד על הסולם הזה. כי איתה אני ארגיש בטוח. איתה אני ארגיש שנהיה קרובים לשמיים כי היצירה שלה היא אחת לדור. ונחקור ונאתגר עד כלות. נקריא שירת קודש אחד לשני, נפענח את צופן דוד המלך בכתביו תחת כנפי השכינה.
ביום השלישי אני אתרגש ללא מילים עם האושפיזה יעל אבקסיס. היא פ(א)בלובת שורשים. גם לה פני מלאך כמו של נינט. ואת בוסקילה ואוולין הגואל אני שומע ומרגיש כל יום, אז מיותר לציין. עם אבקסיס אני גם אקלף בטטה קסביה ואכין מעקודה, אבל בעיקר איהנה מהשקט שעוטף את רוחה.
ביום החמישי אני אוכל לחם טוב (שזה גם הקינוח שלי בכל ארוחה!) עם ישו. יהושוע. פ(א)בלובה היסטורית מאתגרת. איתו אני אנסה להבין איך קרה שבן למשפחה אורתודוקסית הוכרז כאויב עמו שלו. איתו אני ארצה לתהות על קנקנה של האנושות ואהבתו לזולת ולנזקק. איתו אני ארצה לשמוע סיפורים מאתגרים מתקופתו. איתו אני ארצה לרדת למקום הזה שלא משנה מה קרה, שנינו נסכים כי לא בכוח יגבר איש ואין על האדם בשר ודם ליטול את חייו של האחר מלבד רצונו של היוצר בדרכו הטבעית. אני גם ארצה להיכנס עם יהושוע לדיון נוקב על ערך קלוריאלי של כל פרוסת לחם וכמה אנשים רעבים אפשר להאכיל מכל פירור ופירור.
ביום השישי אני אחלום על ימים אוטופים עם אבישי בן-אלי, אבי תורת הפ(א)בלובות. הוא בטח יספר ויזיל דמעה כמה הוא אוהב את אבא חיים ואמא לינדה שהביאו אותו הלום ועל נתינתם האינסופית. הוא גם בטח יחייך כשיחשוב על האחיינים שלו כמה טהורים ויפים הם, הוא יבין כמה שהוא התברך בחברים טובים ויודה מעומקי ליבו ונשמתו על כל אהבה שצבר מאוהדיו רגע לפני שעזב את חדשות הבידור. הוא גם ללא ספק ימשיך לדבר אינסופ על אנושות, פסיכולוגיה, שואה עד שאני אירדם. אבל מעל לכל, אין לי ספק שהוא יעזור לי לסגור מעגלים, יקרב אותי לקראת סופה של החוויה המתקנת וירעיף עליי פרופורציה מיד השם או קטיושה שתעיר אותי מהחלום.
אני יודע שנגמרו לי על פי המקרא שבעת האושפיזין שהחג יכול מלהכיל, אבל מאחר ואני האוצר והיוזם בהפקה הזאת, אז אני מצרף יום נוסף לחג ולסוכה הזאת שרק עם האורח הזה אסגור מעגלים ותיקונים סופית ואתקשר באחיזת עיניים אלוהית בשם האנושות וברואיה: גלעד שליט. ויהיה לי הכי שמח בעולם לחגוג את שמחה בית השואבה שלי ושלנו, כי רק משם תשאב נשמתו חזרה הביתה. כמה טוב שבאת הביתה.
אמן ואמן!
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן
אתר זה פועל כחוק ברישיון
