המורה מתי נחשף: "למדתי שעליי להישאר נאמן לעצמי"
מתי כספי, שאוחז בחזות קשוחה למדי בחדר המורים של "בית ספר למוסיקה", מסכים לפתוח הכל ולספר על הקריירה ("למדתי שעליי להישאר נאמן לעצמי"), התלמידים ("הם צריכים להתנהג על הבמה באופן הכי טבעי") והחיים האישיים ("כשאני בבית אני נח מהאזנה למוסיקה"). ראיון חם עם איש הקרח
ספר על ההופעה הראשונה שלך.
"ההופעה הראשונה שלי הייתה בחדר האוכל של קיבוץ חניתה, כשהייתי בגיל 6. זה היה בחג החנוכה, וביקשתי לנגן בחלילית את השיר: 'אימי אפתה לי לביבה'. על מנת להוסיף עניין לביצוע, זמזמתי תוך כדי נגינה קול שני שתאם את ההרמוניה של השיר. בתום הנגינה ספגתי מחיאות כפיים שהדן נשמר במוחי עד היום. בדרכי למקומי, עשרות ידיים הושטו ללטף את ראשי, וביניהן ידיים של ילד ביריון שנהג להוכיח לי באופן קבוע שהוא יותר חזק ממני, למרות שניסיתי להסביר לו שאני מסכים איתו מראש...".
המוסיקה שאתה עושה היא חלק מזרמים רבים. מי היווה לך השראה?
"כבר בגיל צעיר מאוד הייתי מאזין לתכנית רדיו בשם: 'משירי עמים', בה שודרו שירים מכל מקום אפשרי בעולם. תכנית זו השפיעה עלי מאוד, וזו הסיבה שאני מלחין בכל כך הרבה סיגנונות".
יש איזה אלבום או שיר שהיית רוצה לכתוב בעצמך?
"הייתי רוצה לכתוב את השירים של הביטלס ושל סטיבי וונדר, ויצירות של בטהובן ושופן, אבל הם כבר כתבו אותם".
"התלמידים צריכים ללמוד להתנהג בצורה טבעית"
בין שאר המורים בתכנית "בית ספר למוסיקה", עושה רושם שמתי כספי יודע היטב מה הוא מצפה מהתלמידים שלו. בכיתה שלו נמצאים שלו מנשה, קטלין אליגדו, בר צמח ודנאל רובינשטיין, אשר מקבלים פידבקים חיוביים מאוד מהועדה הפדגוגית. מצד שני, הוא עדיין לא זכה לבצע דואט עם אף אחד מהם.
"להיות מרוכז במה שאתה עושה על הבמה, כאילו אתה חיה שמצולמת בסרט טבע. זברה, למשל, לא שמה לב שמצלמים אותה ולא חושבת לעצמה: 'רגע, אצטלם בזווית הזו, כי ככה הפסים שלי נראים יותר טוב'. זו הסיבה שסרטי טבע תמיד מעניינים. לכן אנחנו צריכים להתנהג על הבמה באופן הכי טבעי".
עם התלמידים אתה מאוד רגוע. ממה שאתה זוכר, איזה סוג של תלמיד היית?
"הייתי תלמיד שקט ומופנם שלא הפריע את מנוחתם של המורים. מדובר כמובן במקרים בהם הייתי בתוך בכיתה...".
חידה לא מפוצחת
מתי כספי תמיד היה עוף מוזר ומאוד מוכשר בשמי המוסיקה הישראלית. מעניין לראות בהקשר הזה כיצד הוא תופס את עצמו, וממה מורכבים חיי הפנאי שלו. בנוסף, מתברר כי יש למורה הקשוח לא מעט חוש הומור: "פעם, באמצע ביצוע שיר על הבמה, כשליוויתי את עצמי בגיטרה, בלעתי זבוב. נאלצתי להפסיק. לא הספקתי להבחין אם הוא היה טעים", מספר כספי בחיוך.
"כשאני בבית אני נח מהאזנה למוסיקה. אני מאוד אוהב לשמוע: 'בואו, הסרט מתחיל!'".
מה הרגע הכי מרגש בקריירה שלך עד היום?
"ללא ספק, מחיאות הכפיים הראשונות שקיבלתי, והפעם הראשונה ששמעתי שיר שלי מושמע ברדיו".
ולסיום, מה למדת בקריירה הארוכה שלך?
"להיות נאמן לעצמי, ואז הקהל יהיה נאמן לי".
>> מה עוד קורה בחדר המורים? קבלו הצצה פרטית
"בית ספר למוסיקה", רביעי ושבת בשעה 21:00










= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן


אתר זה פועל כחוק ברישיון
















