אנה ארונוב הספיקה לא מעט מאז שפרצה כרקדנית ב"רוקדים עם כוכבים". בין פתיחת בית הספר לריקוד, ההשתתפות בתכניות ריאליטי וההופעות על במת הפסטיגל, היא תפסה גם לא מעט כותרות במדורי הרכילות. אלא שההתחלה לא הייתה קלה עבור ארונוב, ובשנים שקדמו לפריצה שלה, נאלצה לממן יחד עם בן זוגה לריקוד דאז, דני יוחטמן, את ההשתתפות במסגרות התחרותיות. טיסות, מלונות וציוד יקר הם רק חלק מרשימה ארוכה שגבו ממנה מחיר יקר, אבל למרות הכל, ארונוב לא הייתה מוותרת על שום קושי, לדבריה היא חיה בשביל רגעים כאלה.

ואכן, קשיים אף פעם לא הרתיעו את ארונוב, שעזבה את כל חייה בקירגיזסטן, ארץ מולדתה, בגיל 18, ועלתה לישראל יחד עם משפחתה. החינוך הנוקשה, ההתמקדות במטרה והרעב שלה להצליח בכל מחיר, הם אלו שהביאו את ארונוב להיות הרקדנית המצליחה שהיא היום. אנשים אף מגדירים אותה כטיל מונחה מטרה, אחת כזאת שלא נותנת לדעות של אנשים אחרים להשפיע עליה ולהסיט את הפוקוס מהשלמות אליה היא שואפת להגיע כל פעם מחדש.

כרקדנית, מורה וכמנהלת להקה היא לא תדרוש מאחרים משהו שאינה מצפה מעצמה, ולכן גם ללהקה שלה ב"רק רוצים לרקוד" היא לא מתכוונת לעשות הנחות. מבחינתה רקדן צריך להבין ולהפנים שהגוף שלו זה המקצוע, כלי העבודה עליו הוא צריך לקחת אחריות, לדאוג לו ולטפח אותו. היא מאמינה בעבודה קשה, בטוטאליות והשעות הקטנות של הלילה ממש לא מפחידות אותה, אז אם מישהו לא מתכוון להילחם עד טיפת הדם האחרונה, אין לו מקום בלהקה שלה.

איזו מנהלת להקה תהיי?
"כמורה אמרו לי שאני קשוחה, אבל אני באמת יודעת לחבק כי אני מאוד אנושית. אני כן מאמינה בעבודה מאוד קשה, רקדנים לא יכולים להגיע לתוצאה בלי עבודה קשה. אבל בסוף זה גם בני אדם שעומדים מאחורי העבודה הזאת, וזה נורא חשוב לדעת מתי צריך לעצור או מתי צריך לתת משהו שהוא מעבר לטכניקה ולדברים הפיזיים. אני בעיקר מקווה שיהיה להם פאן איתי. כי בסופו של דבר הם באים לחוויה שיכולה להיות גם לא נעימה. לי מאוד חשוב שהחוויה תיזכר כחוויה מאוד חיובית, והתפקיד שלי בזה הוא מאוד גדול".

מה הציפיות שלך מהתכנית?
"לעשות את המקסימום כדי לנצח, כי חשוב לי לנצח. לעשות דברים מעניינים ויפים שהקהל בבית ידע להתרגש, לשמוח, להיות עצוב, באמת להעביר איזשהו מסר רגשי. וגם לעשות פאן. אני חושבת שזה הדבר שהכי כיף לי בחיים, להיכנס לסטודיו וליצור. יש לי הזדמנות מהממת לעשות משהו שלא עשיתי הרבה שנים".


במה את שונה ממנהלי הלהקות הנוספים?
"האמת שאני לא מכירה את האחרים בעבודה. אני חושבת שעדן היא הרבה יותר פאן. היא באה מסגנון שהוא קצת לוס יותר, משוחרר יותר, אז אולי לעומתה אני דורשת קצת, אסופה, מדויקת. את עידן אני בכלל לא מכירה, אבל אני חושבת שהוא פועל מהרגש. לגבי דוד, יכולה להאמין שהוא יהיה מאוד מאוד קשוח, ואם אני חושבת שאני קשוחה אז אני ממש ממש טועה. אני חושבת איפשהו שאני השילוב המושלם של כל אחת מהתכונות האלו, ושזה היתרון שלי".

מי הרקדן שתבחרי?
"אני מאוד מאמינה בטוטאליות ובעבודה קשה. אני אומרת עבודה קשה שזה אומר שגם אם צריך לעשות חזרות בשתיים בלילה כי אני מרגישה שאנחנו לא מוכנים, זה מה שנעשה. אני מבחינתי צריכה להוציא כל פעם ריקוד שהוא מבריק, מושלם, עומד ושיהיה באמת הכי טוב שאנחנו יכולים לרגע זה. ואם מישהו לא מוכן לעבודה הזאת, או מישהו קצת יוותר לעצמו בדרך או לא יילחם, זה מישהו שאין לו מקום בלהקה שלי".

מה צריך רקדן כדי להיות מנצח?
"רקדנים לא יכולים להגיע לתוצאה בלי עבודה קשה".

עוד ב"רק רוצים לרקוד":

"רק רוצים לרקוד": ימי שני בקשת, ערוץ 2