במהלך מבצע "צוק איתן", אילנה דיין הדרימה עד לרצועת עזה כדי לתעד את ההתמודדות של לוחמי חטיבת הצנחנים בשטח הלחימה. בראיון מיוחד עם מח"ט החטיבה, אליעזר טולדנו הוא מסביר לה מדוע מדובר במלחמה צודקת, ולמה הוא מסרב לקרוא לנסיגה מעזה בשמה: "זאת לא נסיגה, זה רק ניתוק מגע, כדי להחזיר את החיילים שלי הביתה". כפי שטולדנו לא מפחד מהאויב, הוא מוכיח שהוא לא חושש להתמודד מול משאלות קשות, על השאלה מה אומרים לילד בן 18 שמבקשים ממנו לסכן את חייו בעזה, הוא מסביר: "לוחם צעיר קודם כל הוא הרפתקן, ואחרי שהוא נחשף למראות המלחמה הוא כבר מתבגר באחת ומשם הוא נאחז באווחת הלוחמים".
קשה להישאר אדיש למראות הקשים של ההרס ברצועת עזה, ולא אחת עלתה סוגיית המגן האנושי לכותרות, ואילצה את כולנו לשאול את עצמנו שאלות על רמת ההומניות והסולידריות של צה"ל. טולדנו לא מתנצל בפני אף אחד ומתאר מציאות בה לוחמים חושבים פעמיים לפני שהם פוגעים בבית של אזרח או בעץ זית. בנוסף הוא מבקש לחדד: "האויב בחר לקחת אותנו לקרב ולנהל את הקרב בתוך ביתו, ובבית שכנו". בהמשך הוא מוסיף: ", למלחמה יש זוויות מכוערות מאד, ויש מראות קורעי לב. ליבי עם כל אזרח חף מפשע שנפגע".
לא צריך וועדות חקירה
רגע אחרי ההכרזה על סיומו של המבצע, אילנה דיין חוזרת לפגישה נוספת עם טולדנו שם הוא מעביר ביקורת חריפה על הנהגת חמאס: "המפקדים שלהם השאירו את הלוחמים לבד והתחבאו". רגע אחרי הביקורת שלו מופנית גם כלפי עמו שלו: "נמאס לקבל ביקרות אחרי שכמעט חירפנו את נפשנו. כדאי לנו טיפה לצאת מעצמנו ומהביקורת הישראלית, היהודית המוגזמת, ולתת ללוחמים דקה של תהילה. לא צריך ועדות, מחדלים ולא לפשפש. אחר כך כבר נבדוק".