העיר המקסיקנית חוארז, על גבול טקסס, היא בירת הרצח העולמית. 11 קרטלי סמים נאבקים ביניהם לאור יום, ברחובות, מחסלים זה את זה וגם עוברי אורח תמימים שנקלעו לקו האש. בחוארז השוטרים הם אלה שמסתובבים רעולי פנים ומפוחדים, והמחסלים עולים בלי בושה על רשת הקשר המשטרתית כדי לבשר לשוטר שהעז לצאת נגדם שמחר הוא היום האחרון בחייו.

אילנה דיין בראיון במתקן כליאה לקטיני, חווארז, מקסי (צילום: גלעד טוקטלי)
אילנה דיין בראיון במתקן כליאה לקטיני, חווארז, מקסיקו | צילום: גלעד טוקטלי

שבוע ימים דילגו אילנה דיין והבמאי גלעד טוקטלי בין זירת רצח אחת לבאה, ניסו לדובב את העדים המבועתים, ספרו את צלקות הקליעים בגבה של אחת השוטרות ששרדה ניסיון חיסול, ראיינו חבר כנופייה בן 17 שמאחוריו 30 חטיפות, וראו מה קורה כשהאנשים שאמורים להגן על חייך בוחרים לסובב את הראש במקרה הטוב, או להצטרף לכיתת היורים, במקרה הפחות טוב.

אב ואם מבכים את רצח בנם (צילום: גלעד טוקטלי)
אב ואם מבכים את רצח בנם | צילום: גלעד טוקטלי

בחוארז, מקסיקו, המשפך דרכו מסתננים לארצות הברית 90 אחוז מהברחות הקוקאין וההרואין, לא משנה אם אתה חבר כנופיה, שוטר, מוכר המבורגר, עיתונאי, רופא, ילד שיצא לשחק כדורגל בחצר הבית או אמא שהגיעה לאסוף את בנה מפתח בית הספר אחרי הלימודים, הקליע שנועד לך, או למישהו אחר, ישיג אותך במוקדם או במאוחר.

באחד הרגעים המרגשים בסרט שואלת אילנה דיין זוג הורים שזה עתה שכלו את בנם, מדוע הם לא מתקוממים. מדוע הם לא מבקשים אפילו לדעת מי עומד מאחורי הרצח חסר הפשר. האב, משותק מפחד, עונה רק "אסור לומר מילה אחת מיותרת. שככה זה יישאר. שכלום לא ישתנה". כי בחוארז גם לקוות בקול רם לעתיד טוב יותר, משפיל פחות, זה חטא שעונשו מוות.

בחצי השנה שאחרי הביקור של אילנה דיין וגלעד טוקטלי בחוארז נרצחו שם כמעט אלף בני אדם.

עובדה, שני ב-21:00