הגליל המערבי הוא אחד האזורים שכיף לנסוע אליהם כשמרגישים צורך להתנתק קצת מהעיר ומקצב החיים המטורף ולזרום בטמפו אחר. הגליל תמיד רענן, ירוק (אבל ממש־ממש ירוק) ונותן תחושה של שפיות. להריח את הכלורופיל, לחוש את מגע האוויר הקריר והמעקצץ ולחזור כמו חדש.
מרכז קק"ל. גן יערני ארכיאולוגי | צילום:
יותם יעקובסון,אורלי גנוסר, גלובס
צומת כברי הוא נ"צ חשוב בצפון, ומבחינה גיאוגרפית הוא בתפר שבין מישור החוף הצפוני לגליל העליון המערבי. המינוח זניח, מה שחשוב הוא שפנינו בצומת מזרחה. אחרי קילומטר אחד פנינו ימינה, למרכז קק"ל, שבו הוקם גן יערני ארכיאולוגי לתפארת. הרגשתי שם כמו ילדה בלונה פארק, למרות שהיו בו רק אבנים. התערוכה בגן מציגה פריטים ארכיאולוגיים נפלאים שקובצו יחדיו לתצוגה העוסקת במרכיבי החיים הבסיסיים של פעם - דגן, יצהר ותירוש. בעברית 2010 - לחם, שמן ויין. ראינו אבני רחיים, בתי בד וגתות מרשימים מאוד, ואף שהגן עדיין בהתהוות, הוא כבר פתוח לביקורים, משולט, נגיש וחווייתי.
מכאן קפצנו לגבעת הגתות שבשולי מעלות (שמאלה לפארק התעשייה קורן, בפנייה הראשונה ימינה ובכיכר השנייה שוב ימינה, לחניית עפר מאולתרת). בגבעת הבר היפה מצאנו שתי גתות (מבין 11), שאליהן הובלו הענבים שגדלו בעמק הקטן שמדרום לגבעה. התצפית היפה ופינת החן הטבעית פשוט מרחיבות את הלב.
מבשלת הבירה מלכה. רביצה על המרפסת | צילום:
יותם יעקובסון,אורלי גנוסר, גלובס
הבירה נשפכת כמים
השלט "בירה מלכה" בכניסה לקיבוץ יחיעם לא הסגיר דבר מההפתעה שציפתה לנו. מול נוף מרהיב של נחל יחיעם (מסלול מומלץ בפני עצמו) הוקמה מרפסת רחבה שמשרתת את מבשלת הבירה שהקים אסף לביא. אחרי חיים תל־אביביים לעילא, הוא עבר לכאן והתחיל לבשל. זה לא היה קל ובירה נשפכה כמים, אבל אחרי ניסוי וטעימה הגיע לשלושה סוגים מנצחים (ללא פסטור או חומרים משמרים), שנמזגים בכיף: בהירה, אדמונית וכהה. המבשלה עצמה מצוחצחת, והמקום פתוח לביקורים (בתיאום) ולרביצה בימי שישי מ־12:00, כולל קבלת שבת (טל' 9856101־04).
אם הבירה פתחה לכם את התיאבון, יש כמה אפשרויות בסביבה. הפעם דגמנו שתי אלטרנטיבות משני עולמות מנוגדים. מסעדת מורל ביישוב אבירים היא מסעדת גורמה איכותית, שגאה ברמה הגבוהה שלה ומשוויצה (בצדק) באיכות חומרי הגלם. לירז קריספין, הבעלים, הוא טיפוס קצת היפראקטיבי, שרואה בבישול אתגר בפני עצמו, ומכאן באות האהבה וההנאה שלו מהעבודה, וזה בהחלט מורגש. הסלטים היו יצירתיים, המנות העיקריות עשויות כהלכה והקינוחים - אוי הקינוחים... המחירים כל־כך סבירים ביחס לרף הגבוה, שיש סיבה טובה להגיע לכאן אפילו רק כדי לאכול (סגור ביום א'. טל' 5863546־054).
אבו נאסר מול חוף אכזיב, לעומתה, היא מסעדה טובה מסוג אחר. יש בה כל מה שמסעדה ערבית טובה יכולה להציע. משהו בטעמים חיבר אותי לבישולים של סבתות, כאלה שמשמרים מסורות ארוכות שנים בלי לאכזב, וזה סוד המקום. האוכל מענג, מעודן וטעים להפליא. סלטים רעננים, ממולאים נימוחים ומופלאים, בשר צלוי היטב ויחס אישי אמיתי. אפשר לקנות במקום גם אוכל מוכן ולהמשיך ליהנות גם בבית (טל' 9829992־04).
להתפנק ולישון
פינוקי גוף יש בהרבה מקומות, אבל בספא בגורן מזומנת חוויה אחרת. בת־שבע דימרי היא עיוורת שבחרה להפוך למטפלת, והקימה במבנה עץ ספא קטן ונחמד במושב גורן. נכון שהספא אולי קצת בטעם של פעם, אבל התפאורה היא רק הפתיח לדבר האמיתי. דימרי חווה את המטופל לעומק דווקא משום שהיא לא רואה, ויש לה קשר ישיר לשרירים שנוגע במדויק בגוף וגם בלב. אישה קטנה עם חלומות גדולים, שזורים באופטימיות שראויה להערצה. מחירי הטיפולים 450-250 שקלים (טל' 4722337־054).
ספא בגורן. חוויה אחרת | צילום:
יותם יעקובסון,אורלי גנוסר, גלובס
רבים לא מסוגלים לנהיגה ממושכת אחרי טיפול מרגיע, וכל מה שהם רוצים זה רק לישון. זה גם תירוץ טוב להישאר ללילה. אנחנו היינו בטיול משפחתי שדרש לינה ידידותית. כזאת מצאנו בקיבוץ כברי. במתחם "הבית על הגבעה" יש שש יחידות (שבנויות בזוגות) יפות ופרקטיות באבזורן, הכוללות מרפסת פרטית עם ג'קוזי ענק. כשמגיעים עם קבוצת חברים או משפחה, אפשר לפתוח את ההפרדה החיצונית (וגם את הפנימית) בין שתי היחידות ולהתערבב עם הגיסים או עם החברים. זהבה קרני, הממונה על האושר, היא אישיות כובשת ולבבית שעושה הכול כדי להנעים את זמנם של האורחים. ארוחת הבוקר מדהימה שרוקח הקייטרינג של ניר גלייכמן (המחיר לזוג 890-690 שקלים ללילה. ילד מגיל שנתיים עד 100 - 16 שקלים. טל' 9952711־04).
