אביטל וממלכת השוקולד

מכירים את שירו של יונתן גפן על השוקולד שאפשר להריח בסוף רמת גן?
אנחנו גרנו ממש מול אותו מפעל שהפיץ את הריחות המשכרים. המפעל בינתיים עבר לצפון ואנחנו לשרון, אבל האלרגיה לחלב של בן השמונה שלי לא עברה. עבורו, השיר הזה היה מלח על הפצעים. בעידן שבו כל מפעל שוקולד מייצר שוקולד מריר על פס יצור שייצר קודם מוצרי חלב, אפילו שוקולד שנחשב "פרווה", עלול להכיל חלקיקים בודדים מהחומר שעלול לסכן את חייו. לכן ממתקי שוקולד עבורו הם מחוץ לתחום, אלא אם כן מדובר בגלידת סויה, מעדני סויה, שוקו מחלב אורז ושאר תחליפים.

שוקולד טהור

הסיפורים על סדנאות השוקולד הקסומות של אביטל, בדיוק כמו הריח שהיתמר מהן הגיעו למרחוק. שערו בנפשכם, כמה הופתענו ושמחנו לגלות שהן על טהרת השוקולד ואין בהן ולו תוספת פיצפונת של חלב... מי שלא ראה ילד אלרגי לחלב, מקבל את הבשורה לא ראה שמחה מימיו. מסתבר שאביטל, כמו רוב האנשים שמבינים שוקולד באמת, לא מוכנה לקלקל את חומר הגלם המופלא הזה, בתוספות מיותרות. ולכן, השוקולד שלה, הוא אמיתי, טהור ותאמינו או לא, פרווה. (או כמו שאביטל בעצמה אומרת: "הרי שוקולד הוא בכלל פרי...אז מה כולם מתפלאים?")

בית המלאכה המתוק של אביטל נמצא ממש בסמוך לתחנת הרכבת בבנימינה מה שהפך את הביקור כולו, לטיול רכבות מהנה. וכך בבוקר נעים אחד, מצאנו את עצמנו בשערי גן העדן האסור. רק שהפעם, הוא היה מותר. מותר לטעום, מותר לשאול, מותר לנסות, מותר להעיז, מותר להתלכלך, מותר ללקק, מותר ומותר ומותר עד שכבר אי אפשר.

מתוק לו מתוק לו

אי אפשר לתאר, את הסבלנות של אביטל, את הקסם של המקום, את איכות החומרים, את המגש העמוס לעייפה של כל הדברים הטובים, שכל אחד מאיתנו הכין ומילא בהמון פטיפורים ושוקולדים ומטעמים משגעים. לצד קערות של שוקולד משובח מומס, קיבלנו אין ספור שילובים מענגים שאפשר, רצוי, כדאי וטעים להוסיף לזהב הנוזלי החום, המתוק, והריחני הזה. שבבי פולי קקאו מרירים, אבקת נוגט, שבבי שקדים ואגוזים מסוכרים, רטבים שונים העשויים פירות כמו פסיפלורה, פירות יער, תותים, קרמל, ליקרים ומיני תוספות שונות ומשונות שעשו טוב ומתוק על הלב. ואביטל, כמו שרק מי שאוהב שוקולד באמת יכול להיות, סבלנית, נדיבה, נעימה, חייכנית ויצירתית, לימדה, הדריכה, הסבירה, המליצה, והוסיפה עוד ועוד דברים טובים לשולחן כדי שכולם יוכלו להספיק כמה שיותר.

המבוגרים התמכרו, הילדים התמוגגו והבן שלי, אותו בן שמפחד להיכנס למקדונלדס, שחושש ללכת למסיבות יום הולדת, שנפשו יצאה בכל פעם שראה בבריכה את החברה מלקקים ארטיק שווה, או אוכלים איזה חטיף שוקולד, לראשונה בחייו, הלך עד הסוף ואת כל הדרך. הוא טעם, ליקק, עיצב, ערבב, קישט התמוגג והכין פרלינים, פטיפורים, סוכריות שוקולד על מקל, שוקולדים ממולאים כל טוב, פרצופוני שוקולד ומרציפן, פרחים, לבבות, עוגות פאי קטנטנות ומושלמות ועוד.
הבן שלי לא באמת פוחד משוקולד. זאת אני שמפחדת. בכל פעם שהוא נוגע או טועם משהו חדש, הלב שלי מתכווץ מדאגה שמא המכונות לא היו נקיות מספיק, שמה משהו טעה במפעל... הפעם לא פחדתי. יכול להיות שהייתי קצת שיכורה מהשוקולד, יכול להיות שפשוט סמכתי על אביטל ואולי פשוט הייתי מאושרת. כי לראות את הילד הזה, מתענג על שוקולד, נטול דאגות ומעצורים כאחד הילדים, ללא ספק היה עבורי רגע מתוק במיוחד.

כרטיס ביקור

"אמא משעמם לי…" לגילאי 5 עד 120. ראשון עד שישי בתאום מראש
"אמא אפשר שקל..." עלויות: 55 ש"ח לילד 80 ש"ח למבוגר
"אמא אפשר חטיף..." מה יש לאכול: המון שוקולד – כמה שרק רוצים.
אבל למי שחושב ששוקולד זה רק קינוח, הנה המלצה למסעדה מצוינת שנמצאת במרחק הליכה מהמקום ומתחנת הרכבת: מסעדת גאיה מגישה אוכל צרפתי בהשפעה מקומית ומצדיקה את הטענה שלא חייבים לגור בתל אביב כדי לאכול טוב. ארוחה עסקית בשעות 12:00-17:00 במחיר שמתחיל ב60 ש"ח וארוחת ילדים במחיר 29 ש"ח, ילד הם דרך נפלאה להפוך את יום ביקור בבנימינה לחגיגה של ממש.
"אמא מתי מגיעים...": האסיף 42, בנימינה גבעת עדה (ממש בסמוך לתחנת הרכבת). טלפון 04-6288689, 054-4760557

>> כל ההמלצות לבילויים משפחתיים