מי מפחד ממוזיאונים?

זה היה יום חם. החופש הגדול רק נגמר ואיתו, כל החשק לעשות משהו. די. מיצינו את הבריכה. נמאס ממשחקיות. אפילו לפופקורן בקולנוע יש טעם לוואי. מרוב חום ומרדף אחרי הבילוי הבא התחלתי להרגיש שאם יעשו לי ניתוח מוח, יגלו שהאונה השמאלית שלי עשויה ממרשמלו ורוד ודביק והימנית בדיוק אותו הדבר רק בלבן.

ואז נזכרתי בהזמנה למוזיאון תל אביב. פייר? עמוק בתוכי, חשבתי שעם שני "שוחרי התרבות שלי" אין לזה סיכוי. אבל המיזוג, הידיעה שיש גם הצגה, והעובדה שאין לי מה להפסיד, גרמה לי להמר.

והעיקר לא לפחד כלל...

התחלנו בהצגה בשם "הילד שלא ידע פחד". אני מודה, בדרך כלל אני נכנעת לדרישות הקהל ונפגעת מ"הצגות ילדים מסחריות", עם שמות מפלסטיק ותפאורה דהויה בטעם של פאי השוקולד של הבורגרנץ'. אבל כאן הופתעתי ובגדול.
ההצגה, שמטפלת באחד הנושאים הכי קשים לפיצוח אצל ילדים – הפחד, עושה זאת בחן, בהומור וברגישות שגרמה לי להתרגש ואפילו לדמוע, שוכחת שאני שם בעצם, בשבילם. כדי לא להרוס לכם את הכיף, אספר רק שמדובר במסע של ילד קטן למקומות "הכי מפחידים" שסופו בגילוי שלכל אחד יש את הפחד הפרטי מאוד שלו, שבעיני אחרים הוא בכלל לא מפחיד. בת החמש שלי, שבדיוק נמצאת בשלב ההתפתחותי שבו מציפים אותה פחדים כמו שמועה בקיבוץ, בן התשע ואני – ישבנו כאחד - מרותקים, מהופנטים ומוקסמים מהיופי הפשוט, הקטן והמופלא הזה. ולא. ההצגה לא מפחידה בכלל. השחקנים, הסיפור והתפאורה שעשויה ביד אמן, היו מוקפדים ומושלמים - כראוי להצגה שמעלים במוזיאון שיודע להעריך אומנות.

המדריך הקוֹלי או המדריך הקוּלי?

כשיצאנו מההצגה, קיבלנו את המדריך הקולי לילדים. מן מכשיר קטן שניתן להצמיד אליו אוזניה או להסירה ולהשתמש בו יחד. המכשיר נועד לתת הדרכה לילדים (ומבוגרים) שמעוניינים בקצת יותר מאשר להסתובב בגלריות השונות ולהתפעל.

שכרנו שני מכשירים וכך, כשכל אחד מהם מצויד במכשיר משלו יצאנו לדרך. לא נתתי לזה הרבה סיכוי. חשבתי שבהתחלה הם יתלהבו מהמכשיר, שנראה קצת כמו מחשב כף יד, ואז יאבדו עניין מהר מאוד. אבל שוב טעיתי בגדול. למעלה מחמש שעות (!) התרוצצו הילדים שלי, גוררים אותי אחריהם, כשהם מקלידים על גבי המכשיר המופלא את מספר היצירה שאיתרו בעזרת הסימן של הילד החביב שהצמידו ליד היצירות המיועדות לכך.

חמש שעות, הם הקשיבו בהתפעלות ובסקרנות ששייכת בדרך כלל לילדים של אחרים (אלו שאף פעם לא רבים בצרחות שגורמות לאמא שלהם לפחד שהם עומדים לחטוף אירוע מוחי) להסברים הנפלאים שלימדו אותי שוב, כמה הרבה יש לי עוד ללמוד על אמנות. בשלב מסוים נשברתי ודאגתי גם לעצמי למכשיר אחד. בלי לבקש טובות מאף ילד שלי, גיליתי כמה פעמים צייר את עצמו מאוריצי גוטליב בציור "יהודים מתפללים בבית כנסת ביום כיפור" או למה זייפו את חתימתו של הצייר בתמונה "המשפחה ההולנדית".

בלי לשים לב, חלפו השעות ואיתן 26 הדרכות והפעלות על יצירות מקסימות ומגוונות שהצליחו בקלות להשכיח רעב/פיפי ואפילו את הקור המקפיא ששרר במקום. כן, התגעגעתי החופש למיזוג, אבל במהלך הביקור במוזיאון תל אביב, כשאני מהדסת בנעלי אצבע, התגעגעתי נואשות לתחושה בכפות הרגליים הכחולות שלי.

כשחזרנו הביתה, סיפרתי לסיגלית חברתי על החוויה המופלאה שלנו במוזיאון. והיא, כמה מפתיע, טענה שרק על הילדים שלי זה יעבוד. שילדים נורמאליים, כאלה שהולכים מכות ורבים בצרחות שגורמות לאמא שלהם לפחד שהם עומדים לחטוף אירוע מוחי – לא מבלים במוזיאונים. אז היא נסעה עם הילדים בעצמה, רק כדי להוכיח לי שטעיתי וחזרה מעולפת מעונג ומרחפת מנחת.

כי ככה זה איתנו האמהות. אנחנו בטוחות שהבאנו לעולם את הפלא השמיני, אבל באותה נשימה משוכנעות שאיך שהוא, הצלחנו להרוס גם את זה.

כרטיס ביקור

אמא אפשר שקל: השאלת המדריך 10 ₪. עלות כניסה של ילד עד גיל 6 חינם. ילד מעל גיל 6 עלות כרטיס כניסה 21 ₪. מבוגר עלות כרטיס: 42 ₪.
(מגוון הנחות למשל ל:תושבי תל אביב, חיילים, סטודנטים ומחזיקי כרטיס ישראכרט פלטינום, כרטיס מפעל הפיס וכד'). מחיר כניסה להצגה אינו כלול במחיר הכניסה ומשתנה בהתאם להצגה.

אמא מתי מגיעים: שד שאול המלך 27, תל אביב, טל: 03-6077020. www.tamuseum.com

אמא משעמם לי: יום ראשון – סגור; ימי שני ורביעי: 10:00 – 16:00; יום שלישי וחמישי: 10:00 – 22:00
שישי: 10:00 – 14:00; שבת: 10:00 – 16:00. עוד במקום, סדנת יצירה והתנסות מתחלפת בכל פעם בנושא אחר שנוגע לאחת התערוכות המתחלפות במוזיאון.

אמא יש צ'יפס?: במקום פועלת קפיטריה ובה ארוחות קלות קפה ושתיה קרה. אנחנו העדפנו לשמור את הרעב למסעדת "ריבר נודלס בר " שנמצאת באבן גבירול 30 תל אביב. מתוך התפריט המאוד עמוס שלהם מומלץ ביותר לנסות את ה"שחיתות"-איטריות מוקפצות בתוספת כבד אווז וירקות, האנטריקוט המצויין, ואסור בשום אופן לפספס את הסלט הירוק עם הרוטב הסודי האלוהי ושבבי הבטטה הקריספיים. למי שמוכן לוותר על המשקאות הקלים הרגילים מומלץ לטעום את שיק הקוקוס-מלון הטעים.