מטריושקה (צילום: stock_xchng)
מטריושקה. ביצת הפתעה בלי הפתעה | צילום: stock_xchng
כשזה מגיע לקנייה של מזכרות ברוסיה, תמיד שואלים אותי, "איפה קונים כאן בבושקות טובות?" אני עונה שבבושקות ממש לא חסרות ברחבי רוסיה הגדולה, אך למיטב ידיעתי, אף אחת מהן אינה מוצעת למכירה. איכשהו, באופן לא ממש ברור, השתרשה אצל ישראלים רבים הטעות ששמן של בובות העץ, המיטיבות כל כך לסמל את רוסיה, נקראות בבושקות. אז בואו ונתקן את הטעות הזאת אחת ולתמיד - "בבושקה" זו סבתא. שמה של אותה בובת העץ המחביאה בתוכה אינספור דומות לה, שהפכה לסמל הסובנירים הרוסים, הוא מטריושקה.

הדעה הרווחת היא שמקור שמה של המטריושקה אדומת הלחיים הוא "מטרונה", שפירושה בקירילית עתיקה הוא "גבירה" או "אם המשפחה". יש גם כאלה, שטוענים שמטריושקה מקושרת דווקא לשמה של האלה ההינדואית, מטרי. כך או כך, כל הספקולציות הרומנטיות בדבר מקור השם של הבובה, מחווירות נוכח סיפור הימצאותה הפיזי של המטריושקה בשטחה של האימפריה הרוסית.

מסתבר שליפהפייה המחייכת, בהיותה סמל רוסי מובהק - שורשים שאינם רוסים בכלל. האבטיפוס הראשון שהיה השראה להולדת המטריושקה היה בכלל בובת עץ יפנית שהובאה לתחומי האימפריה על ידי כמה שבויי מלחמה רוסים ששהו באי הונג-שו במלחמת רוסיה-יפן. בובת העץ הזאת הייתה גלגולן המאוחר של בובות הנצקה, שגילמו את דמותו של החכם הבודהיסטי פוקורומו החייכן והעב הכרס. להפתעתם של האמנים הרוסים שהבובה התגלגלה לידיהם, בתוך בובת המעטפת גילו עוד אחת ועוד אחת קטנה מקודמותיה.


המטריושקה מגיעה מיפן ונולדת מחדש ברוסיה

האירוע הזה היה מצטרף לאלפי אחרים בתהום הנשייה, אלמלא התרחש במקביל לשני תהליכים היסטוריים נוספים. הראשון הוא עלייה בהתעניינות בפולקלור, חפצי אמנות ואגדות עם בקרב האליטה הרוסית בסוף המאה ה-19. השני הוא תבוסתו המוחצת של הצי הרוסי על ידי הכוחות היפניים ב-1904
הפעם הראשונה שהאימפריה הרוסית האדירה הפסידה ליריב הנחשב לחלש ונחות ממנה, תבוסה שהרעידה את האמונה הבלתי מעורערת בחסינותה של האימפריה. לאמנים הרוסים שהחזיקו את הבובה היפנית הייתה תשובה אירונית למצב המורל הרוסי הירוד, הם החליטו להכות את האויב בנשקו שלו! אותה בובת עץ של החכם הבודהיסטי יצרה בתחילת המאה ה-20 את המכנה המשותף הרחב ביותר עבור מיליוני העם הרוסי - את המטריושקה. סמל רוסיה.

מטריושקה נולדה בבית החרושת לבובות "החינוך לילד" באברמצבו, מחוז מוסקבה. הבובה הראשונה הציגה את רוסיה כנערה כפרית בעלת פנים עגולות, עיניים כחולות פתוחות לרווחה, פה מחייך, צמות עבות, מטפחת, סרפן מסורתי וסינר. היא שויפה מעץ הלבנה הרך, המצוי בשפע ברחבי רוסיה וקושטה בצבעי גואש ולכה עבה לשמירה על עמידות הצבע. הבובה הייתה קטנה יחסית וכללה בתוכה עד שש בובות דומות קטנות ממדים. הבובות הראשונות, למרות הופעתן הצנועה, היו יקרות ונקנו רק על ידי בני האצולה שהתעניינו בצעצוע החדש.


המטריושקה חודרת את מסך הברזל

האופנה ליצירת המטריושקה התפשטה בכל מחוזות רוסיה, כשכל מחוז הוסיף לקשטה בתלבושות וצבעים המיוחדים לאזור. עם המגוון צמחה גם הפופולריות של הבובה, כך שלקראת שנות ה-20 של המאה היא הפכה לנחלת הכלל. הניסיון האמנים היטיבו לתאר על סינרה של נערת העץ מוטיבים מהפולקלור הרוסי אגדות עם ואפילו אירועים היסטוריים - כל מה שקרה לרוסיה קרה גם למטריושקה, היא הפכה לביטוי השעה והתקופה. לאחר המהפכה הבולשביקית ב-1917, סימלה הבובה עבור ההמון המדוכא את האיכרית הפשוטה כמקור לגאווה הרוסית.

מטריושקות מפורסמות (צילום: רויטרס)
מטריושקות סלבס. אחת הפיגורות הפופולריות ברוסיה | צילום: רויטרס

 

באמצע שנות ה-50, לאחר מלחמת העולם השנייה, אירופה המערבית החלה להביע עניין רב בצעצוע הרוסי. התגלה שחיילים סובייטים היו לוקחים איתם סט בובות אחד בדרכם לחזית כמזכרת אחרונה מהבית. חלק מהפריטים התגלגלו לידיים מערביות, כאשר החיילים צעדו ברחובות פולין וצ'כוסלובקיה בדרכם לברלין. כך הפכה המטריושקה לאחד המוצרים הבודדים המצליחים לחדור את מסך הברזל הקומוניסטי האטום בדרכה למערב.


המטריושקה מגיעה לחלל

המירוץ הקפיטליסטי של הייצוא הפך את הבובה ל"סקסית" יותר. האמנים הרוסים צבעו אותה בצבעים עזים יותר, הוסיפו קישוטים, פנינים יקרות והיא הצטרפה לשורות הקיטש לתיירים. אותו הכסף הנוזל ממערב לתוך התעשייה הסובייטית איפשר לאמנים להרחיב אופקים ולהביא את המטריושקות לדרגת אמנות גבוהה יותר. היא הפכה מוערכת עד כדי כך ש בהוראת הממשל, באחד השיגורים לתחנת החלל הבין לאומית ב- 1982, אסטרונאוטים רוסים הביאו מתנות לצוות המערבי בדמוי המטריושקות המהוללות.

חוקרי אמנות רבים טוענים שבהתחקות אחר ההתפתחות המטריושקה ניתן ללמוד רבות על התמורות במדינה, החל בהתפתחות הלבוש המסורתי, דרך שינויים תפיסתיים וכלכליים וכלה במאורעות פוליטיים. כך למשל, שנות ה-80 העליזות הביאו לעולם את מושגי הגלסנוסט והפרסטרויקה, שנשמעו לראשונה מפי מיכאיל גורבצ'וב. אמני המטריושקה הפנימו מיד את שינוי הרוחות והחלו לייצר בובות מטריושקה פוליטיות המכילות דמויות קריקטורה של ראשי שלטון קודמים, כגון – לנין, סטאלין, חרושוב, ברז'נייב ורבים אחרים.


המטריושקה נכנסת לפוליטיקה

מטריושקות ברוסיה (צילום: רויטרס)
פוטין ופוטר. אם אתה לא שם אתה לא קיים | צילום: רויטרס

האמן שנחשב לראשון שהעז להתחיל בפוליטיזציה של הבובה, נעצר בחשד לביזוי השלטון ושוחרר רק לאחר החרמת הבובות – כמיטב המסורת הסובייטית. הדבר הפך את המטריושקות הפוליטיות לדרך מחאה של ממש והן נמכרו בחנויות פיראטיות מאולתרות בכל רחבי המדינה. בובת העץ התמימה הפכה לסמל הלאום הרוסי, לשדה הביטוי העצמי במדינה טוטליטרית.
היום, כאשר הכול מותר וזמין ברוסיה, מטריושקות מכל הסוגים והצבעים ממלאות את דוכני המזכרות ליד מוקדי התיירות ובחנויות אספנים נדירות. יש מטריושקות פוליטיות, אירוטיות, ילדותיות ומטריושקות עילית, יש מטריושקות המציינות חגים לאומיים, פתיחת מוזיאונים וחגיגות יובל למחוז זה או אחר ברוסיה. ממדן נע בין גרגיר אורז (קטנה ביותר) לכמה מטרים (הגדולה ביותר) המכילה עד 71 בובות בתוכה. מחירן יכול להגיע לעשרות אלפי דולרים.


המטריושקה בכל זאת הופכת לבבושקה

היום מטריושקה החביבה נמצאת בלב הקונצנזוס. היא אמנם מסמלת משהו מפעם - את אותן הבחורות עם הקוקו והסרפן, שבהשאלה סוציאליסטית, גם התודעה הישראלית אוהבת להתרפק עליהן. אך יחד עם זאת, היא מבטאת את כל השינויים העכשוויים בהווה האימפריאליסטי של רוסיה החדשה.
אם תשאלו עובר אורח במוסקבה או בסנט פטרבורג בדבר המטריושקה, הוא יענה בהינף יד "זה קיטש לתיירים!" אך מתוך היכרותי הקרובה עם הרוסים כמפנימי רגשות כפייתיים, אל תתפלאו אם תמצאו אותה בביתו על הטלוויזיה בסלון, עומדת בגאווה. אז בפעם הבאה שאתם מטיילים ברוסיה ומבקשים לקנות "בבושקה" דעו שבכינוי הסבתא, אתם מעליבים את הבובה הנפלאה. שכן במושגים היסטוריים, מטריושקה היא נערה של ממש. מצד שני, אולי היא קצת בבושקה. אחרי הכול, היא כבר בת 103.


איפה לראות, איפה לקנות

בשל העובדה שעשיית הבובה נולדה בקרבת בירתה של רוסיה, גם היום את החנויות והמוזיאונים הטובים ביותר למלאכת המטריושקה ניתן למצוא במוסקבה:


מוזיאונים

למעמיקים: מוזיאון המטריושקה במוסקבה (Leontivskaiya 7\1 פינת רחובות Tverskaya ו(Pushkinskaya הסברים מקיפים (אבל בדרך כלל ברוסית) ופריטים מרהיבים שנאספו במשך שנים בכל רחבי אמא רוסיה. תוכלו לזהות את מבנה המוזיאון על פי הגרנדיוזיות שלו. פתוח כל יום פרט ליום שבת, 9:00- 18:00. הכניסה חופשית.
למטיילים עם ילדים: Zabavushka (Leningradskoie Shosse 58, בניין 17). מגרש משחקים אחד גדול, שההסברים הניתנים בו מובנים גם לאלה שלא מבינים רוסית. הילדים יכולים לצבוע עצמאית את הבובות ולקחת חלק בהכנתן. לוח הפעילויות משתנה. יש לתאם הגעה בטלפון 7488319. מחיר הכניסה לילד 150 רובל (24 שקלים), למבוגר 30 רובל (5 שקלים).
לחובבי האותנטיות: מוזיאון "בית הבובה" בסרגייב פוסד (עיירה ליד מוסקבה). כאן לפי האמונה ייצרו את בובת המטריושקה הראשונה. אין צורך בכתובת. המוזיאון נמצא במרכז העיירה ליד המתחם הכנסייתי. בניין יחסית גדול בצבע אדום. עניין ואותנטיות מובטחת. במקום ניתן לצבוע את הבובה שלוקחים הביתה כמזכרת. הכניסה בתשלום סמלי.


חנויות

כדי לקנות כל בובה, מספיק שתעמדו באמצע הרחוב עם מצלמה, ועשרות מוכרי רחוב ערמומיים כבר ימצאו אתכם עצמאית. אך אם תרצו להפגין מעט תחכום תיירותי, הנה כמה המלצות:
למשקיעים: (Semenov Painting- Russia Folk Art Factory (5\6 Dimitrovka - לאלה שרואים במטריושקה אמנות ומוכנים להשקיע בה כמה שטרות של ירוקים. המוצרים איכותיים ביותר. info@semenov-matrioshka.com
לחובבי השווקים: שוק איזמיילובסקי - במהלך השבוע רוב המתחם סגור ומשמש כשוק מצרכים בלבד, אך ביום ראשון כל הדוכנים נפתחים, יש ריקודי עם ברחבות, ואם יהיה לכם מזל תראו אפילו את הדוב הרוסי המרקד. מטריושקות מרהיבות בכל הסגנונות והצבעים. אולי המקום היחיד בעיר שבו נהוג להתמקח, אך בזהירות. מומלץ לבלות כאן יום שלם.
לחובבי האותנטיות: סרגייב פוסד - אם חשקה נפשכם באותנטיות זהו המקום. האמנים עצמם יושבים בשורה ליד המתחם הכנסייתי ויוצרים לנגד עיניכם. המחיר כאן נוח במיוחד, ולאלה שמחפשים מזכרת ייחודית במחיר הוגן ,אל תחפשו עוד.