כמו לרבים מאתנו עבור אלינור קלדרון, יוליה וודין ואלי (איליה) שוחט, הדרך אל הלימודים הייתה סלולה בלימודים מפרכים לבחינות הפסיכומטרי. אלא שלא כמו רובנו, שלושת הצעירים השאפתניים ניסו שוב ושוב עד שקיבלו את הציון לו הם זקוקים כדי להתקבל ללימודים המועדפים עליהם, לימודי הרפואה. אלינור ואלי הגשימו את החלום, ויוליה החליטה ללכת בסוף על תחום קרוב. חוץ מהקושי של לימודים שוב ושוב למבחן הפסיכומטרי והשלמת הבגרויות, יש כמובן את הפן הכלכלי. עד כמה ומתי המטרה מקדשת את כל האמצעים?

אלינור קלדרון- פסיכומטרי (צילום: יבגני אידלננט)
"אלינור קלדרון: "קורס הפסיכומטרי שעשיתי לא היה רק מסגרת למידה אלא היה מי שידחוף אותי קדימה | צילום: יבגני אידלננט

"חברים שלי חושבים שאני פסיכית"

משאלת הלב הגדולה ביותר של אלינור קלדרון, 24, ברמנית מתל אביב הוא ללמוד רפואה. עד כה היא עברה שנה וחצי של בגרויות ופסיכומטרי, ושנה נוספת אחרי שניסתה להתקבל פעם אחת לבן גוריון ולא עברה. "זה קצת מתיימר להחליט מראש איפה רוצים ללמוד כאשר היעד כל כך גבוה, אז זה מתחיל מאני אלמד איפה שיקבלו אותי" אומרת קלדרון. "שנה שעברה לדוגמא הסכום שקבלתי בפסיכומטרי שלי התאים רק לבן גוריון בבאר שבע, ובאמת נורא רציתי ללמוד שם, אפילו לא חשבתי על ירושלים או הטכניון. השנה כשהסכום שלי מאפשר גם את הטכניון, העברית ותל אביב על הפרק, מן הסתם הדברים משתנים. כשמדובר בלימודי רפואה בארץ אפשר לומר שהרמה גבוהה מאוד בכל המוסדות, כמובן, לכל מקום יש אופי שונה ודגשים קצת אחרים אבל בשיקולים שלי כרגע זה נראה זניח כאשר המטרה היא פשוט ללמוד רפואה". 

>> מתלבטים מה ללמוד? רוצים ייעוץ לימודים חינם?

הציון שקלדרון צריכה בשביל ללמוד רפואה באוניברסיטת תל אביב למשל תלוי בממוצע הבגרויות שלה ונע בין 730-735. את הפסיכומטרי היא עשתה 5 פעמים בבית ספר 'חרשן' כשכל פעם שיפרה במעט את הציון עד שהגיעה ליעד שלה. "בפעם הראשונה לקחתי קורס והוצאתי 701. במבחן השני הוצאתי 710, בשלישי 717 וברביעי 721.  למדתי לבד עם קצת עזרה פה ושם. זה היה מעבר זריז על החומר, תרגול וחיזוק הנקודות החלשות, ובעיקר המון סימולציות, כי את החומר עצמו כבר ידעתי. בפעם החמישית החלטתי שזה יהיה המבחן האחרון. הצטרפתי למרתון של קורס בבית הספר 'חרשן' והוצאתי 747. חברים שלי חושבים שאני פסיכית".

 32,000 ש"ח בשלוש שנים

מבחינת עלויות, קלדרון מודה שהיה לא קל. עם זאת, היא אומרת, "אני מאמינה שזה לגמרי שווה את זה אם מתכננים את זה נכון. קורס הפסיכומטרי שעשיתי לא היה רק מסגרת למידה אלא היה מי שידחוף אותי קדימה ורצה שאצליח. המוטיבציה ששואבים מהקשר עם המורה ומהאווירה של בית הספר לגמרי שווה כל שקל".

"הוצאתי 32,000 ש"ח בשלוש שנים, אבל הזכרתי לעצמי כל הזמן שעל זה קם ונופל המקצוע שאותו אני אלמד", מספרת קלדרון. "כל עוד אני בטוחה מה אני באמת רוצה ללמוד אני לא מוכנה להתפשר כי מדובר פה בעתיד שלי. גם כשזה היה קצת גדול עליי ,גם התהליך השלם של שיפור בגרויות וגם פסיכומטרי, חשבתי על כמה מגוחך זה יהיה לחכות עוד שנה בשביל לעשות את אותה הבגרות פעמיים רק כי ניסיתי ללמוד לבד, או במקרה הרע להסתכל אחורה אחרי 10 שנים ולחשוב שהתפשרתי סתם על מקצוע אחר כי לא היה לי רצון להשקיע בעוד פסיכומטרי".

למה דווקא רפואה?

שאלת השאלות המתבקשת היא למה קלדרון לא יכלה להתפשר על אוניברסיטה אחרת או מקצוע דומה לרפואה. אבל עבורה לא היה מקום להתפשר. "ההחלטה ללמוד רפואה הייתה סוג של תהליך. גם להבין שזה מה שאני רוצה ללמוד דרש זמן וגם קצת אומץ. בצבא הכרתי והתמכרתי לתחום, גם במובן המקצועי וגם האנושי. ברור שזה לא מקצוע פשוט ובטח שלא זוהר כמו שנשמע. אבל הוא מאפשר אינסוף דרכים להתפתח, למידה שלא נגמרת, ואיך לא- סיפוק שאין בשום תחום אחר. אני לא מפחדת מעבודה קשה". 

"הרבה אנשים איכותיים שאני מכירה בחרו ללמוד את המקצוע בחו"ל", אומרת קלדרון. "חלק גם דרך המסלול הארבע שנתי של לימודי ביולוגיה או מדעי הרפואה. לגבי זה פחות רלוונטי. חבל שהרבה אנשים טובים מתפספסים ונאלצים לחפש מקום אחר לממש בו את השאיפות כי הרבה מהם נשארים בחו"ל ואנחנו רק מפסידים מזה. לא ניסיתי את זה בעצמי גם כי הבנתי ששווה לי להשקיע קצת ולהישאר כאן, ובוא נהיה כנים צריך גם בסיס כלכלי חזק."

נכון לעכשיו קלדרון עוד מחכה לתשובות לדעת האם התקבלה לתואר חלומותיה. עם זאת, היא אומרת שאילולא היו שואלים אותה לפני שנתיים הייתה אומרת שתקדיש לכל נושא הקבלה שנתיים עד שלוש. אולם, כיום היא אומרת שתמשיך עד שתצליח. "יכול להיות שביולי הקרוב ויכול להיות גם שלא. אם הייתי לוקחת את הזמן כפונקציה משמעותית, גם לנקודה הזאת לא הייתי מגיעה והייתי מוותרת מזמן. לא הייתי קרובה להתייאש אבל אני בהחלט מבינה כאלו שוויתרו על החלום".

אלי שוחט- פסיכומטרי (צילום: תומר ושחר צלמים)
אלי שוחט. התחיל בהונגריה וחזר לארץ כשהתקבל | צילום: תומר ושחר צלמים

התחיל ללמוד בחו"ל עד שהתקבל ללימודים בארץ

אלי (איליה) שוחט, 27, מסיים שנה ג' לרפואה באוניברסיטת בן גוריון ומתגורר בבאר שבע התקבל ללימודים עם ממוצע בגרויות של 110 וציון פסיכומטרי של 740. את הבחינה הוא עבר 7 (!) פעמים. "פעם ראשונה שניגשתי לבחינה הפסיכומטרית הייתה בכיתה י"א אך את מסכת השיפורים התחלתי מיד לאחר הבגרויות. ניגשתי מספר פעמים במהלך השירות הצבאי כדי לשמור על הגחלת אבל את מחסום ה-700 שברתי לראשונה רק לאחר השחרור. הציון הראשון שלי היה 590 וכל פעם שיפרתי בין 20 ל-40 נקודות". שני הקורסים שלקח שוחט עלו כ-5000 ש"ח כל אחד ולזה יש להוסיף את עלות ההרשמה לבחינה עצמה, כך ששוחט שלשל מכיסו עלות של יותר משכר לימוד: בין 12,000-13,000 ש"ח.

>> מתלבטים מה ללמוד? רוצים ייעוץ לימודים חינם?

בניגוד לקלדרון, הפעם השישית שנבחן שוחט גרמה לו לרצות ללמוד בחו"ל. "לאחר 6 פעמים פסיכומטרי, שני ציונים מעל 700 ושיפור מספר בגרויות, החלטתי לטוס ללמוד רפואה בחו"ל.
למדתי שנה ראשונה בהונגריה שגם במהלכה ניגשתי לבחינה הפסיכומטרית על מנת לנסות את מזלי בפעם השביעית. אחרי הבחינה הזאת סוף סוף הגעתי לציון שהשביע את רצונה של האוניברסיטה".

"הפסיכומטרי הוא רק כלי להשגת המטרה"

עם זאת, כמו קלדרון גם שוחט לא היה מוכן להתייאש בקלות. "תמיד האמנתי שהפסיכומטרי הוא רק כלי להשגת המטרה ולימודי הרפואה הם המטרה העיקרית. לכן, מאחר ואין דרך אחרת להתקבל בארץ פרט לשיפור ציונים, אין ספק שהייתי ממשיך לנסות שוב ושוב עד להשגת המטרה. לא הייתי קרוב להתייאש, אבל מכיוון שהתחלתי את לימודי בהונגריה, הפסיכומטרי השביעי בהחלט היה הצ'אנס האחרון וקרוב לוודאי שאם הייתי מגיע לשנה השנייה בהונגריה כבר הייתי מפסיק לנסות". לאחרים הוא ממליץ בחום לעשות פסיכומטרי עד שיגיעו לציון המיוחל.

יוליה (צילום: תומר ושחר צלמים)
יוליה וודין. הלכה בסוף על לימודי פיזיותראפיה | צילום: תומר ושחר צלמים

"בסוף התייאשתי"

יוליה וודין, סטודנטית מתל אביב הגיעה לציון 750 וממוצע בגרויות באזור 110. את בחינת הפסיכומטרי עשתה 4 פעמים. "רציתי ללמוד רפואה. לא שינה לי איפה. הציון הראשון שקבלתי היה 599, משם עליתי ל-658 והלאה. בפעם הראשונה עשיתי קורס בתיכון באלף שקלים, אחר כך  ב-5,000 ש"ח, ושוב ב- 6,200 ש"ח ופעם נוספת למדתי לבד. ניסיתי שוב ושוב כי לימודי רפואה זה מה שתמיד רציתי ללמוד והכי עניין אותי".

וודין מודה שהתעניינה בלימודים בחו"ל אבל אחרי שהבינה עד כמה מדובר בעסק יקר, היא החליטה לוותר, ד­­והיא  מודה שהתייאשה בסופו של דבר. "לא התקבלתי לרפואה והלכתי ללמוד בסוף משהו קרוב לתחום: פזיותרפיה בתל אביב. הלכתי ללמוד משהו אחר כי הבנתי כבר שאני לא אתקבל ושהגעתי לרמה מסויימת בפסיכומטרי. בסוף התייאשתי. משרת החלומות זה עדיין רפואה אבל גם פיזיותרפיה זה מקצוע טוב ומעניין".

בסופו של דבר מסכמת וודין, "אפשר להגיד ששנתיים בזבזתי נטו על לנסות להתקבל". על המבחנים שעשתה והקורסים הוציאה כ-12,000 ש"ח אולם היא כן הייתה ממליצה לאנשים לעשות יותר מפעם אחת את בחינת הפסיכומטרי, ולא להתייאש. בסופו של דבר אם רפואה היא החלום, קשה לוותר עליו.

>> מתלבטים מה ללמוד? רוצים ייעוץ לימודים חינם?