אחרי לבטים ארוכים בחרתם את תחום הלימוד שלכם באקדמיה. שנתיים מאוחר יותר, אתם בשנה ב', לומדים קצת, ממלצרים הרבה, מבלים לא מעט ובסך הכול מסתדרים. עוברת עוד שנה ואתם מסיימים את התואר הראשון, מגיעים אל שוק העבודה ומתקבלים למשרת החלומות שלכם, אחרי שהצגתם את הניסיון התעסוקתי המרשים שלכם - במלצרות.
בפועל, בשוק התחרותי של היום, רכישה של ניסיון תעסוקתי (רלוונטי) חשובה לא פחות מהציונים שלכם - וכאן נכנסת ההתמחות לתמונה. "ההתמחות היא חלק אינטגרלי מהלימודים", אומרת דקלה בר אילן, ראש המרכז לניהול קריירה במכללה למנהל. "היא נועדה לחשוף את הסטודנטים לתחומים השונים, לעזור להם להבין את היכולות שלהם ואת המסלול שהם מבקשים עבורם, להכין אותם לשוק התעסוקה ולעשות נטוורקינג עם מנהלים ובכירים כבר בשלב התואר". אז נכון, מתמחים לא מקבלים שכר עבור תקופת ההתמחות, אך במקום זאת הם זכאים למלגה בגובה של 2,000 שקלים לפחות (על חשבון המעסיק, וכדאי לברר איתו על זה), לנקודות זכות אקדמיות וכמובן - לניסיון תעסוקתי, שערכו במשק היום ידוע.
לדברי בר אילן, החשיפה לתחום היא חלק חשוב מאוד: "סטודנטים לתואר ראשון מגיעים עם סוג של חשיבה אוטופית על מסלול הקריירה, וההתמחות יכולה לפקוח את עיניהם ולעזור להם לשנות כיוון, לפעמים. למשל, יש סטודנטים לתקשורת שבטוחים שהם רוצים להיות עיתונאים, ובמהלך ההתמחות מבינים שדווקא עולם הפרסום הוא מה שמושך אותם".
בר אילן מדגישה את החשיבות של תקופת התואר הראשון, שבה שוק העבודה אולי נראה עדיין רחוק: "סטודנטים רבים מעדיפים לעבוד במלצרות במקביל ולהיכנס לשוק העבודה לאחר התואר, אבל דווקא אלה הן השנים שבהן צריך לייצר את היתרון מול המתחרים, תוך יצירת קשרים וחתימה דיגיטלית. מדובר בתקופה קריטית לעתיד התעסוקתי".
לעיתים, ההתמחות אף יוצרת הזדמנות תעסוקתית: "חלק מהסטודנטים מקבלים בסופה של ההתמחות הצעת עבודה בחברה. מבחינת המעסיק, התמחות טובה יותר מכל ראיון או מבחן מיון. גם אם לא מקבלים הצעת עבודה, אפשר לקבל המלצות של מנהלים בכירים, שזה דבר ערכי מאוד".
איך זה נראה בפועל?
"קיימים פרויקטים רבים, והסטודנטים שלנו יכולים לעבור התמחות החל מהשנה השנייה ללימודים. ההתמחות אורכת שלושה חודשים, שבמהלכם הסטודנטים מגיעים למקום ההתמחות יומיים בשבוע. החברה בונה לסטודנטים תכנית, שנועדה לאפשר להם עשייה אמיתית, דרכה הם ילמדו על התחום ועל תרבות ארגונית. בזמן הזה הם עובדים עם ליווי צמוד של החברה ושלנו".
שותפים פעילים לעשייה של הארגון
לדבריה של בר אילן, ההתמחות לא אמורה להתקשר באופן ישיר לתחום הלימודים של הסטודנטים: "אנחנו חיים בעולם של מיומנויות בינתחומיות. כך, למשל, רואה חשבון יכול להיות סמנכ"ל כספים, ומעצב יכול להיות איש מוצר או שיווק. לכן, אנחנו מעודדים את הסטודנטים לגלות תחומים חדשים דרך ההתמחות".
כיצד בוחרים את ההתמחות המתאימה?
"הבחירה תלויה בכמה דברים, ובראשם - מה הסטודנט רוצה לעשות לאחר הלימודים. מעבר לזה, צריך להבין מה נקודות החוזק של הסטודנט ומה מתאים לו. לפעמים זה לא מצליח, וגם זה בסדר, כי לומדים מזה מה מתאים ומה פחות".
לדבריה של בר אילן, ההתמחות היא אינטרס לא רק של הסטודנטים, אלא גם של המעסיק: "החברות מעוניינות בזה. כשסטודנט צעיר מגיע לצוות ותיק והומוגני, הוא יכול לשנות קצת את החשיבה, לפתוח את הצוות לטכנולוגיה חדשה ובאופן כללי לתת רענון בעשייה".
ניב ברבו, סמנכ"ל משאבי אנוש של חברת אדידס, שקלט בשנים האחרונות סטודנטים רבים להתמחות בחברה, מאשר את דבריה: "מבחינתנו זה ווין-ווין: אנחנו נותנים לסטודנטים אפשרות ללמוד, והם מביאים ערך מוסף לחברה. המתמחים שלנו מתלווים למנהל שאחראי עליהם, ובנוסף עובדים על פרויקט עם תחומי אחריות משלהם. למשל, סטודנט שמתמחה בתחום השיווק היה אחראי בשנה שעברה על תחום מסוים בהפקה של מרתון ת"א; סטודנט בתחום משאבי אנוש מתנסה בראיונות של מועמדים".
ברבו מדמה את ההתמחות לתהליך למידה: "מתחילים בדברים הקטנים. למשל, מתמחה בתחום משאבי האנוש יתחיל בגיוס למשרות קטנות יחד עם אדם שאחראי על זה בארגון, שיסביר למתמחה תוך כדי התהליך מהם מקורות הגיוס, איך מסננים קורות חיים, מה שואלים בראיון טלפוני ומה בפרונטלי. בהמשך, המתמחה יסנן קורות חיים בעצמו, ואחר כך יבדוק זאת יחד עם האחראי. בסופו של דבר, המתמחים הם שותפים פעילים לעשייה של הארגון".
עד כמה הסטודנטים מבינים, בשלב הזה, את שוק העבודה?
"רוב הסטודנטים שפגשתי היו בשנה השנייה-שלישית, ורובם באו עם דעה מגובשת לגבי מה שהם רוצים לעשות, למשל להיות מנהל שיווק או גיוס, לפעמים בלי להבין מה זה אומר בשטח. זה בדיוק מה שההתמחות מאפשרת להם - להבין את התפקיד. יש סיפורי הצלחה, כלומר מתמחים שהמשיכו לעבוד אצלנו במשרה מלאה בסוף ההתמחות או לאחר הלימודים, והיו גם מקרים שנפרדנו ממתמחים שהבינו שהתחום לא מתאים להם".
אילו טיפים היית נותן לסטודנטים שמתלבטים איפה להתמחות?
"בחרו בתחום שיש לכם תשוקה לגביו, ובחברה שאתם מזדהים עם הערכים שלה, כי אם אתם לא מחוברים ברמה הרגשית - כנראה לא תצליחו. לנו, למשל, חשוב לגייס אנשים שמחוברים לספורט. מעבר לזה, חשוב להבין שלא מתחילים מהדובדבנים והקצפת - יש גם עבודה שחורה, והדברים הבסיסיים הם חשובים כדי לצבור ביטחון".
וזה מה שאמרו לנו הסטודנטים:
גלעד גנץ (25), סטודנט למנהל עסקים שנה ב' | מתמחה בחברת הייעוץ האסטרטגי אופרטיבה
"רציתי לדעת איך חברות עובדות, איך הן מנהלות משברים ופותרות בעיות ואיך הן מתנהלות מבפנים; זה מה שמשך אותי לאופרטיבה. אני עוסק במחקר פיתוח עסקי; זה בעצם אומר לחקור חברות ולייעץ ללקוחות בנושא השקעות כלכליות. זו גם הזדמנות להבין איפה התיאוריה שלומדים בכיתה באה לידי ביטוי בשטח, ואיפה היא פחות רלוונטית. למשל, בקורס יסודות השיווק לומדים מודל בשם סווט. כשלמדתי אותו, זה נראה כמו משהו ששוכחים אחרי המבחן, אבל עכשיו אני רואה שהמודל הזה נמצא בכל ניתוח אסטרטגי.
"אני נהנה מאוד, וגם מרגיש שמקשיבים לי; זו חברה קטנה, אז יש מקום להציע רעיונות. הבוס שלי הגיע מעולם הייעוץ האסטרטגי וניהול המשברים, ואני לומד ממנו המון על איך לדבר עם אנשים, וזה דבר שאקח איתי לדרך העסקית. כסטודנט, לא הכרתי את זה ולא הקדשתי לזה מחשבה".
טיפ לסטודנטים: "אל תבחרו התמחות שלא באמת מעניינת אתכם בשביל קורות החיים, כי זו עבודה סיזיפית וקשה מאוד".
טלי פיסחוב (27), סטודנטית לתקשורת וניהול שנה ג' | מתמחה באסתי לאודר
"חיכיתי הרבה זמן להתמחות. לא רציתי סתם 'לסמן וי', היה לי חשוב לבחור בחברה גדולה ובינלאומית, שהעיסוק בה יהיה מעניין וגם ייתן לי יתרון כשאסיים את הלימודים. במסגרת ההתמחות, אני צמודה למנהלת המותג של אסתי לאודר ישראל. באופן טבעי, המקום שלי להשפיע כמתמחה בחברה כזו גדולה הוא קטן. אבל, בזכות ההתמחות אני מבינה איך נראה ארגון גדול מבפנים ואיך דברים שלמדתי עליהם באים לידי ביטוי באופן מעשי. מעבר לזה, ההתמחות חידדה עבורי את ההחלטה לבחור בתחום השיווק".
טיפ: "בעיניי כדאי לבחור בחברה גדולה ויציבה שפתוחה לקבל אליה מתמחים גם לאחר שיסיימו את ההתמחות, ולא פחות חשוב - חברה שלא מסנג'רת את המתמחים שלה אלא נותנת להם הזדמנות. כבר שמעתי מחברים על חברות שנותנות למתמחים לסדר מחסנים".
ניר סוקולובסקי (26), סטודנט למשפטים, שנה ג' | מתמחה בוועדת החוקה, חוק ומשפט בכנסת
"במסגרת ההתמחות, אני לומד על התנהלות של חברי כנסת, על כל מה שמשתמע מזה. אני עובד צמוד לחבר הכנסת ניסן סלומינסקי, נמצא בדיוני וועדת החוקה, חוק ומשפט, בדיוני מליאת הכנסת וכו'. בנוסף, אני מטפל בפניות הציבור שמגיעות ללשכה שלו, עשרות פניות מדי יום, ומנסה לתת לאנשים שפונים בבקשה לעזרה פתרונות; בדרך כלל, אני נעזר בידע המשפטי שלי, ולפעמים גם שיחה פשוטה עם האדם, שבמהלכה אני מראה לו שקראתי את הפנייה ושאכפת לי ממנה, יכולה לעזור.
"אני אישית בכלל רוצה לעסוק בנדל"ן, אבל בחרתי בהתמחות בכנסת בשביל העניין והערך המוסף. ועדת החוקה, חוק ומשפט היא ועדה מעניינת מאוד, שעוסקת בחוקים הכי אקטואליים, כמו חוק ההסדרה. מעבר לזה, העיסוק כאן חידד לי הרבה נושאים לימודיים, במיוחד בדיונים של הוועדות, שבוחנות חוקים ומעלות נושאים משפטיים. מעבר לזה, היום אני מבין טוב יותר את הדינאמיקות והתהליכים בכנסת, למשל למה נפסלת הצעת חוק שנראית סוציאלית וטובה. באופן כללי, זה נותן פרספקטיבה שונה על הלימודים, הבנתי שלא סתם אני לומד פסקי דין מלפני שלושים שנה, אלה דברים שרלוונטיים גם היום".
טיפ לסטודנטים: "כסטודנטים, אנחנו בדרך כלל לא יודעים בוודאות מה מתאים לנו כמקצוע. לכן, כדאי לנסות כבר מההתחלה להיחשף לדברים שונים ולהתנסות בכל מיני תחומים. יש הבדל בין להגיד באוויר שאתה רוצה משהו, לבין להתנסות בו ולהבין את המשמעות. ההעדפות יכולות להשתנות בקלות".