מאות אלפי הסטודנטים החלו בחודש שעבר את שנת הלימודים האקדמית ועשו גם את הצעד הראשון בעולם העבודה הישראלי. עבור חלקם הבחירה במסלול הלימודים קשורה באופן הדוק לקריירה שהם חולמים עליה, בין אם זה בעבודה סוציאלית, רפואה, משפטים, הנדסת מחשבים, סיעוד או הוראה. מסלולי לימוד אחרים, למשל במדעי החברה או הרוח, אינם מוכווני-תעסוקה, אבל גם במהלכם מתחילים הסטודנטים להתמודד לראשונה עם דרישות שוק העבודה, בין אם מדובר בעבודות זמניות או במשרות מקצועיות קבועות.

אלא שבניגוד לסטודנטים לפני עשור או שניים, לתלמידי השנים האחרונות קשה מאוד לתכנן את הדרך, וזה לא משנה אם הם למדו אלקטרוניקה או ספרות אנגלית. הסיבה לכך היא השינויים מרחיקי הלכת שעוברים על שוק העבודה, וההערכה הרווחת שקצב התמורות האלו עתיד רק לגדול בשנים הקרובות. האינטרנט, הרובוטיקה והמחשבים חודרים לתחומה של כל פעילות אנושית כמעט, ולעתים קרובות משנים אותה מהיסוד. כתוצאה מכך, עבודות שנחשבו לבטוחות ויציבות לפני שנים אחדות מחשבות את קיצן לאחור, ואילו מקצועות שאיש לא דמיין עולים ופורחים.

קחו למשל את שירותי הפיננסים והנהלת החשבונות, שנחשבים עדיין למקצועות מכובדים ומכניסים מאוד. ההערכה היא שתוכנות בעלות בינה מלאכותית ייקחו על עצמן את רוב הפעולות שרואי החשבון, ברוקרים, פקידי בנק וסוכני הביטוח מבצעים כיום. למעשה, כל הבנקים כבר החלו במהלכים נרחבים של אוטומציה וסגירת סניפים. בעתיד הרחוק יותר – אבל עדיין בטווח של שנים אחדות - המכוניות האוטומטיות יובילו לירידה בדרישה לנהגים מקצועיים, ורובוטים יחליפו את המוסכניקים. בחלק מרשתות המזון המהיר בעולם כבר אפשר להזמין את הארוחה באמצעות דוכן ממוחשב, והצפי הוא שבשנים הבאות אנחנו נפגוש פחות ופחות פקידי קבלה, אנשי טלמרקטינג ונותני שירות אחרים.

גבר יושב עם מחשבון (אילוסטרציה: By Dafna A.meron, shutterstock)
אף סוג של הכשרה מקצועית שמתבצעת כיום תהיה רלוונטית בעוד עשור או יותר | אילוסטרציה: By Dafna A.meron, shutterstock

כל זה יקרה בשנים הקרובות בלבד. אבל למה צריך לצפות הסטודנט של סתיו 2017 בעוד עשרים או שלושים שנה, כשהוא יהיה בשיא הקריירה? אפילו מהנדס מחשבים יבצע עבודה שונה לחלוטין, כי תוכנות מתקדמות ייקחו על עצמן חלק ניכר מהמטלות הנוכחיות שלו. בשורה התחתונה, לא ניתן להבטיח שאף סוג של הכשרה מקצועית שמתבצעת כיום תהיה רלוונטית בעוד עשור או יותר.

הפתרון היחיד הוא אימוץ גישה דינמית וגמישה הרבה יותר לעבודה ולקריירה. העובד המצליח יהיה זה שישכלל ויעדכן את הכישורים המקצועיים שלו לאורך כל שנות העבודה. זה שימשיך ללמוד גם אחרי סיום התואר ושיעבור הכשרות והסבות שונות עד לגיל הפרישה. באופן זהה, המעסיק והמנהל המצליחים יהיו אלו שיצליחו לשמור על הרלוונטיות של כוח העבודה שלהם, על ידי תהליך מתמיד של הטמעת טכנולוגיות עדכניות, הסבות והכשרות. בדרך זו אותם מעסיקים ייהנו מהערך המוסף שניתן על ידי עובדים ותיקים ונאמנים, אבל בלי "להיתקע" עם כוח אדם שחוק שתפוקתו הולכת ויורדת. המדינות והכלכלות שיפרחו לא יהיו אלו שבהן מצויות האוניברסיטאות המובילות או השכר התחרותי ביותר, אלא יהיו הממשלות שייצרו באמצעות חקיקה ותמריצים אחרים תרבות של הכשרה ולמידה מתמדת.

זו אינה שאלה של יעילות כלכלית בלבד - השינויים בשוק התעסוקה כבר מביאים אתגרים חברתיים דרמטיים, הנובעים מאובדן של מיליוני משרות. מחקרים מראים שאנשים שחווים שחיקה בכישוריהם המקצועיים נוטים לפתח יותר בעיות בריאותיות ונפשיות ומגדילים את שיעור האבטלה.

אלא שזו אינו גזירת גורל, ולצד חברות שיתקשו להתמודד עם העידן החדש, יהיו גם אלו שיתאימו את עצמן אליו. גם ישראל היא חלק מהמירוץ הזה. אם נדע לבנות תרבות ומנגנונים של הכשרה מתמדת לכל סוגי התעסוקה במשק, נוכל להעניק לסטודנטים של סתיו 2017 ולאלו שעוד יבואו אחריהם חיים מקצועיים של סיפוק והגשמה עצמית.

יפה ויגודסקי, היא יו"ר קרן מעגלים, המספקת הכשרות מקצועיות במימון מלא של המדינה לעובדים שחוקים