"העולם משתנה - אנשי דור ה–Y וגם ה–Z דוחפים שינוי משמעותי בשוק העבודה, ויותר ויותר בוחרים באפשרות להיות פרילאנסרים. בארה"ב 35% מכוח העבודה הוא של פרילאנסרים - ומגמה זו אף נמצאת בעלייה. ההערכות הן שב–2020 פלח זה יהווה 40% משוק העבודה", כך אומר מיכה קאופמן, מייסד ומנכ"ל חברת פייבר (Fiverr) הישראלית, הנחשבת לזירת המסחר המובילה בעולם לשירותים דיגיטליים של פרילאנסרים.
פייבר הוקמה ב–2010 על ידי קאופמן ושי וינינגר, שאינו בעל תפקיד בחברה. היא התחילה את דרכה כזירת מסחר המפגישה בין נותני שירותים ללקוחות, ב-5 דולרים, במה שמכונה Gig Economy, וכיום מאפשרת תמחור חופשי. עם זאת, מרבית נותני השירותים עדיין נוקבים במחיר המינימלי.
עד היום גייסה החברה כ–110 מיליון דולר, ובחודשים האחרונים פתחה משרדים בסן פרנסיסקו ובניו יורק. בנוסף, החברה השיקה אתמול אתר חדש - במקביל למסע פרסום גדול ומיתוג מחדש. במסגרת מסע הפרסום, מתכננת פייבר להציף את הרשתות ואת רחובות ארה"ב בפורטרטים של עשרות בעלי המקצוע המשתמשים במערכת.
"הצמיחה של פייבר נבעה מצמיחתה של קהילת הפרילנסרים בעולם", אומר קאופמן. "הצמיחה הזאת נובעת מהתבגרות של דור שנולד לתוך האינטרנט. זה דור שכבר לא מסתפק בעבודה המסורתית, אלא רוצה חופש לשנות את סביבת העבודה שלו ואת תחום העיסוק שלו. מאפיין נוסף של הדור הזה הוא יזמות. אלה אנשים שמתנסים בהרבה דברים, ולא מפחדים מכך. אם עד 2020 בני דור המילניאלס יהיו הקבוצה הגדולה בשוק העבודה - זה ישנה את התמונה".
כיום מאפשרת פייבר לצרוך שירותים שונים - מבניית מותג ולוגו בעזרת מעצבים גרפיים הרשומים במערכת, בניית אתרים ועד בניית קוד לתוכנות. הרישום לפלטפורמה חינמי, וסוג השירותים אינו מוגבל, כך שלצד שירותי הגרפיקה והתכנות אפשר למצוא בה גם לא מעט שירותים אחרים, כמו חיקויים או ברכות יום הולדת מגוחכות. לדברי קאופמן, השירותים הללו מהווים שבריר אחוז במכלול השירותים שמציעה המערכת.
"בנינו פלטפורמה עבור הפרילנסרים, אך אסור לשכוח את הצד השני - אלה שמשתמשים בה", אומר קאופמן. "סטארט־אפ צעיר לא יכול לשכור אנשים לכל תפקיד והוא צריך להקיף את עצמו באנשים שיכולים לעזור לו. כך, האקוסיסטם מורכב מאותם אנשים משני צדי הגשר. מה שמדהים הוא שלאט־לאט רואים כניסה גם של ארגונים גדולים שמשתמשים בזירה שלנו. 50% מחברות פורצ'ן 500 השתמשו לפחות פעם אחת בפייבר.
"אנשים יצירתיים לא נמצאים רק בסטארט־אפים, אלא גם בארגונים ענקיים כמו אדובי , וגם שם יש צורך בביצוע פרויקטים באופן קליל יותר, במקום להסתבך בפרויקטים שלוקחים חודשים ועולים מיליונים. חברה שמשחררת מוצר חדש ורוצה ליצור וידיאו שמתאר אותו, יכולה לעבוד עם סטודיו שיגבה עשרות או מאות אלפי דולרים ויספק את הווידיאו אחרי כמה חודשים — או להשתמש בנו ולקבל מוצר טוב לא פחות ב–500 דולר. הכל קורה במהירות. כולם רוצים להיות יזמים 'רזים'", מחדד קאופמן.
"גם בעבודה מסודרת כבר אין ביטחון"
לדברי קאופמן, פייבר היא זירת המסחר לשירותים דיגיטליים (להבדיל מאמזון למשל, שמספקת מוצרים פיזיים) עם הפעולות הרבות ביותר. "יש לנו יותר ממיליון העברות תשלום בחודש", אומר קאופמן. במהלך חייה, בוצעו בפלטפורמה 30 מיליון עסקות, ופייבר גוזרת עמלה של 20% מכל עסקה.
העובדה שהפרילנסרים הופכים לפלח יותר גדול בשוק העבודה מעלה שאלות באשר לזכויות סוציאליות, כמו ביטוח ופנסיה. אפשר לומר שאתם מקדמים עבודה שאין בה רשת ביטחון.
"כשהדור הצעיר ראה את ההורים שלו מאבד את עבודתם ב-2008, קרה משהו. אותם ילדים הבינו שגם בעבודה מסודרת מ–9:00–17:00, אין יותר ביטחון.
"אנחנו מציעים הגנה למוכרים. היו מקרים שהוצאנו מהמערכת קונים שלא התייחסו בצורה הוגנת לפלטפורמה ולקהילה. העולם ישתנה עם פייבר, וגם בלעדיה. לגבי ביטוח ופנסיה - יש חקיקה בתחום וזה טוב. אדם שבחר להיות פרילנסר צריך את המעטפת".
משרדי פייבר החדשים בתל אביב. צילום: עמית גושר
97% מהפעילות בתחום מתרחשת אופליין
בשיטוט במרכז תל אביב, דרך רחוב קפלן, קשה לפספס את ביתו החדש של הסטארט־אפ הצומח. השלט עם שם החברה הונח לפני כשבוע בחלקו העליון של בית האיכרים הישן, ששופץ במשך כמה שנים, ומאוכלס ברובו על ידי משרדי החברה, המשתרעים על פני 3,600 מ"ר.
עבור פייבר, שהתחילה את דרכה במשרד קטן בבנימינה ולאחר מכן שכרה בניין ברחוב פנימי, מזרחית לנתיבי איילון - זוהי הצהרת כוונות משמעותית. "אנחנו כאן ואנחנו מתכוונים לגדול כאן כמה שאפשר", אומר קאופמן. במסגרת השיפוץ, רכשה החברה שירותים מעשרות פרילאנסרים במערכת כדי שיעצבו את המקום.
בפייבר זיהו מוקדם יחסית את עליית הגל של עבודת הפרילאנס, אך בעולם כבר קיימות חברות שמהוות תחרות לחברה. חברות כמו Elance ו–Odesk התאחדו בסוף 2013 לפלטפורמה אחת המאגדת מיליוני פרילאנסרים בעולם בשם Upwork. לדברי קאופמן, חברות טכנולוגיה יכולות לקחת את כל היכולות של ההיצע והביקוש, ולחבר אותן בצורה גלובלית באופן שלא נעשה קודם. לדבריו, "יש כאן דמוקרטיזציה של שירותים. גרפיקאי מאיידהו שקהל הלקוחות שזמין לו מבחינה גיאוגרפית לא גדול מאוד, יכול לשרת מהבית לקוחות מסידני או מטוקיו".
פייבר מדווחת על גידול של יותר מ–100% בהכנסות ב–2016 וגיוס של כ–60 עובדים. לדברי קאופמן, הפוטנציאל של השוק הוא אדיר: "97% מפעילות הפרילנסינג מתרחשת אופליין. יש כאן פוטנציאל בסדר גודל של ענף הקמעונאות המקוונת לפני 20 שנה". על השאלה אם פייבר לא קמה מוקדם מדי משיב קאופמן כי "אם מסתכלים על שינויי המאקרו, אנחנו בזמן הנכון במקום הנכון".
תרכשו חברות כדי להתפתח?
"אין לי ספק שזה יקרה. אנחנו שוק של אנשים וכל טכנולוגיה שיכולה לשרת אנשים, צ'אט בוט או דבר אחר - מעניינת אותנו".
קמפיין פרסומי של חברת פייבר. צילום: FIVERR
"אנו צריכים להתעורר"
חברת פייבר, וקאופמן בראשה, פעילה בפורום חברות הצמיחה שמנסה לתווך למשרד האוצר ולרשות המסים את האתגרים שאתן מתמודדות חברות ההיי־טק. "התרומה של ההיי־טק לתוצר הלאומי פוחתת", אומר קאופמן. "ברמה האזרחית, אם אנחנו חושבים קדימה, יש לי ילדים ואני מודאג מהחלק שיש להיי־טק בכלכלה. כמנכ"ל אני חווה שינויים שקורים בשוק התעסוקה וגיוס כספים. בעשור האחרון נעלמו רוב המשקיעים הישראליים ונכנסו קרנות זרות, ולאט־לאט רואים יותר צמיחה ופחות אקזיטים מהירים. אני שואל את עצמי אם המדינה מגיבה לדברים הללו בצורה שתשמר את ההיי־טק כקטר צמיחה? המסקנה היא שלא.
"במקום להתווכח על לימודי הליבה - כן או לא, צריך שכולם ילמדו לתכנת. לא כולם צריכים להיות מתכנתים אבל בוא ניתן להם את הכלים שהם יצטרכו אולי בגיל 20 - ואנו לא עושים את זה. אם יחליטו על משימה לאומית כיום לחינוך טכנולוגי אז בעוד עשר שנים נהיה מעצמה. אם לא נעשה זאת עכשיו נהיה בפיגור.
"בנוסף, אנו מקדמים שינוי חקיקה בתחום מיזוגים ורכישות בין חברות ישראליות. במקום שנראה חברות מתמזגות והופכות לחברות ענק שמעסיקות יותר עובדים ומשלמות עוד מס, יש חוק שמקשה על זה. זה בכיוון הנכון להיפתר - ויש הידברות חיובית עם האוצר. צריכים להתעורר. חלאס עם החגיגה על אומת הסטארט־אפ".
הצהרת בעבר שתהיו חברת מיליארד דולר.
"פייבר יכולה צריכה ותהיה חברה בשווי מיליארדי דולרים. אנחנו עובדים בשוק שהוא כמעט אינסופי. הוא גדול כמעט כמו שוק הקמעונאות הדיגיטלית. אנחנו לא נהיה לבד וזה בסדר. יש מקום לכמה חברות שיהיו שוות מיליארדים".
הכתבה פורסמה במקור באתר The Marker
יאהו נמחקת: השם החדש של חברת האינטרנט הוותיקה - ומה תעשה מריסה מאייר
בין החיים האמיתיים לעולם הווירטואלי: איך לנווט בעידן הטכנולוגיה