התחלתם - ולכן תסיימו

חכמינו אמרו פעם "המתחיל במצווה, אומרים לו גמור", ויש סיבה שאנחנו מכנים אותם 'חכמינו'. לרבים מאיתנו יש נטייה לפתוח בעשייה בקול תרועה רמה ואז לתת לה להתפוגג בקול ענות חלושה. זו מין חולשה אנושית שכזו, או שמא זהו עידן המידע בו אנו שרויים, שמסיח את דעתנו ומושך את תשומת הלב לכמה כיוונים שונים בו זמנית.

לא רק לנו יש חכמים. אמנויות הלחימה העתיקות רוויות בסמליות וברמזים לדרך הנכונה בה יש לנהוג בחיים. מיאמוטו מוסאשי למשל, סמוראי גאון, רצחני ובלתי מובס בן המאה ה-17 מציג בספרו 'חמשת הטבעות' טענה באשר לצורך לסיים כל עניין שהתחלנו בו. 

וכך הוא אומר: "אם אתה נוטל חרב, היה הנכון להשתמש בה". מזכיר קצת את משפט המחץ מ'הטוב הרע והמכוער': "If you want to shoot, shoot! Don't talk", אבל לענייננו: מוסאשי מסביר כי בלוחמה מול יריב שהוכה על ידינו אסור לנו להרפות ועלינו להמשיך במתקפה עד לתבוסה טוטאלית.

רובנו אמנם לא סמוראים והיריב שלנו לא ממש אביר חמוש אלא יותר דד-ליין, יעד אישי או מקצועי וכו', אבל העצה שלו בכל זאת תקפה. הצעד הראשון (אחיזת החרב, כלומר הצהרת הכוונות) אינו יותר ממחווה. היישום, ההתמדה, העמידה בזמנים והנחישות (השימוש בחרב) הם משהו שעלינו לתת עליו את דעתנו, ולא רק בהתחלה אלא לכל אורך מילוי היעד שלנו.

הרעננות וההשראה שממלאות אותנו פעמים רבות בתחילת ההתעסקות נוטות להתפזר ולהפוך אותנו למרושלים. הנה עוד חכם סיני (לאו טצה, מחבר הקלאסיקה הסינית 'הטאו טה צ'ינג') שאמר בנושא "בני אדם בדרך כל מסבכים את הדברים ממש לפני שהם עומדים להצליח. היה זהיר בהשלימך את הדבר כשם שהיית בתחילתו". כדאי לכם להקשיב לחכמים הזקנים הללו, ולשים לב שאתם מרוכזים ומחויבים לכל מהלך שלקחתם על עצמכם.

כל תורת הקבלה ב-3 מילים בלבד: הכל מתחיל בשליטה

"כסף הוא בסך הכל אנרגיה": הגורו של טייקונים כמו אילן בן-דב ודנקנר מדבר על רוחניות בעסקים