אני אוהב אותך, בנאדם, אבל אתה מעצבן לאללה

בסביבה הקרובה של כולנו יש אנשים שאנחנו מאוד אוהבים אבל בכל זאת, לפעמים מעוררים בנו אי שקט, כעס ועצבנות. חברים, בני משפחה, שותפים לעבודה – הם יכולים להיות מאוד יקרים ללבנו אבל בכל זאת, משהו באינטראקציה איתם תמיד מעורר ויכוח או תחושה מודחקת של תסכול. 

כשמדובר במישהו שבאמת קרוב אלינו, אנחנו יכולים להסתובב שנים עם תערובת משונה של ייסורי מצפון, מבוכה וטינה. בכל פעם מחדש להישבע שבפעם הבאה יהיה בסדר ונצליח להתעלות מעל הרגשות השליליים האלה כי בכל זאת, אנחנו כן אוהבים את האיש, אבל בסופו של דבר נוחלים שוב ושוב את אותן מפלות.

מה עושים?

1. מודעות - קודם כל מתבוננים בדפוס הזה ומזהים אותו כבעיה. רובנו מניחים לתופעה הזאת להתנהל בשולי הכרתנו מבלי להתייחס אליה או לנסות להתמודד איתה, ולכן היא חוזרת שוב ושוב.

2. "הפוסל במומו פוסל' - האמת הלא נוחה היא שאנשים שמעוררים בנו אי שקט דומים לנו. דפוס ההתנהגות הספציפי שמוציא אותנו משלוותנו - צדקנות, קמצנות, חטטנות וכו' – נמצא גם בתוכנו. כמו מיקרופון שקרוב מדי לרמקול ויוצר צרימה חוזרת, כך גם האנשים האלה יוצרים בתוכנו הדהוד עם צד לא רצוי באישיותנו, וזה צורם. שימו לב לכך לפני שאתם ממשיכים להאשים את הצד השני, במקום להסתכל קצת יותר פנימה ולהבין מה כל כך מעצבן אתכם.

3. והנה תרגיל מטלטל למדי, אבל יעיל ביותר כשמדובר באדם קרוב ובסך הכול אהוב: נסו לדמיין שאותו אדם נפטר פתאום. תחשבו על ההלם והכאב שהיו מזעזעים אתכם אם דבר כזה היה קורה באמת. איך כל השטיקים הקטנים והמעצבנים שלו היו מתגמדים לעומת הואקום הנוראי שהוא השאיר אחריו. תופתעו לגלות איזו השפעה מרככת יש לתרגיל הפשוט הזה. 

שימו לב: התרגיל לא עובד עם אנשים לא אהובים. והמבין בטוח יבין.

אורי אלישר הוא מטפל ומורה לרפואה סינית ושיאצו, המנהל המקצועי שלמרכז נועה לרפואה משלימה

יקירים מעצבנים אתכם עד כדי כאב ראש? כך תעסו לעצמכם את הקרקפת, בקטנה

יודעים מי צריך דחוף את העצה הזו? כוכי מרדכי. היא אמרה לנו שהיא רוצה להיות פחות קריזיונרית