החיים שלנו לא מתוקתקים כמו טיול מאורגן. דברים לא צפויים מתעוררים תמיד וחלק מהציפיות שלנו לא מתגשמות. אלה מצבים מדכאים ומתסכלים, ולפעמים אנחנו מגיבים קשה יותר מהרגיל. זה מה שקורה כאשר מפטרים אותנו.
1. תתבאסו, זה טבעי. אבל אל תרשו לתחושות הקשות להימשך לאורך חודשים. הציבו לאבל שלכם נקודת סיום ברורה: שבוע, שבועיים, חודש, שבסופה תיקחו אחריות ותתחילו לקדם את עצמכם מבחינה מעשית.
2. שבו עם עצמכם ותכתבו: מה אהבתם בעבודה הקודמת ומה לא אהבתם, מה רציתם לעשות בה ומה נאלצתם לעשות, מה לא תהיו מוכנים לעשות יותר ומהן הפעולות שתשאפו למלא בהן את ימיכם.
לא מזמן יצא לי לצפות בכתבה חדשותית על אנשים שהחליפו קריירה. אחת הנשים, שפוטרה מחברת היי-טק במסגרת קיצוצי כוח אדם, סיפרה שהיא אהבה את האתגרים ואת הקצב האינטנסיבי בהיי-טק ולכן השקיעה בעבודה את מרבית שעות היממה. רק כשפוטרה, עלתה בה המחשבה שאולי יש דרכים נוספות להגשים את עצמה. היא חיפשה תחום חדש שמושך אותה והיום היא קונדיטורית עצמאית ומרוצה.
הנקודה החשובה ביותר שעלתה בסיפור היתה הרגע הזה, רגע של התבוננות פנימה, שבו היא שמה לב לכך שהדרך, היומיום, הפכו למטרה. זה היה הרגע שאפשר לה לעשות את הטוויסט, לקחת צעד אחורה ולשאול: "למה אני עושה את מה שאני עושה?". ובאותו הרגע הדרך (שכירה בהיי טק) הפכה לעוד אחת מבין הרבה דרכים אפשריות, והמטרה האמיתית (הגשמה מקצועית) חזרה למקומה הטבעי במרכז הבמה.
|
נקלעתם למשבר נפשי?
לאימון הקודם: אתה עובד על פול גז בניוטרל?
לכל האימונים בסדנה קואצ'ינג משרדי







חדשות







= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן


אתר זה פועל כחוק ברישיון
















