משהו כאן לא הגיוני

במקורות היהודיים אפשר למצוא סיטואציות ותיאורי מציאות שלא נשמעים לנו הגיוניים, ולא מתיישבים עם הטבע כפי שאנחנו מכירים אותו - אנשים שדיברו עם חיות, איתני הטבע שהשתנו ועוד. למה בטקסט שאמור להיות היסטורי יש תיאורים כביכול לא מציאותיים? האם האירועים האלה אכן התקיימו בהכרח במציאות, כפשוטם? ואם כן, איך יכול להיות שדברים כאלה היו אפשריים פעם, אבל כיום לא קיימים כלל?

לכל שאלה תשובה

"מי שלא מאמין בכך שהתורה היא ספר הוראות שניתן בהר סיני מאת הבורא, יכול להצביע על כל מושגי הבריאה וגן עדן כלא הגיוניים. אבל המאמין, שבא מנקודת הנחה שהכל אמת, יכול לשאול שאלות ספציפיות יותר על מקרים שונים", פותח הרב יצחק גבאי.

אם כך, בוא נתחיל כרונולוגית. כיצד הנחש הקדמוני פיתה את חווה?
"האדם הראשון, שהיה יציר כפיו של הבורא בכבודו ובעצמו, לא היה אדם רגיל כמונו. במדרש כתוב שאפילו מלאכי השרת חלקו לו כבוד רב. מדובר היה באדם בעל דרגה רוחנית גבוהה מאוד, שהעניק שמות לכל יצורי הבריאה. הוא ואשתו התמצאו בשפת החיות והבהמות. לכן הנחש דיבר איתם בשפתו ולא בעברית, וידע שאדם וחווה מבינים אותו".

לפי אחד המדרשים, רבקה התחתנה עם יצחק בגיל שלוש בלבד. איך זה יכול להיות?
"על פי הפשט אפשר להבין שילדה בת שלוש של אז, מבחינת רמה ובגרות נפשית, היא בוודאי לא כמו בת שלוש של היום. אפילו היום רואים הבדל עצום בין ילדה מהעולם השלישי שעובדת עבודת כפיים, לבין ילדה בת שלוש מפונקת הגדלה באזור יוקרה. לראייה כתוב בפרשה שרבקה הייתה רועת צאן, ואמרה לאליעזר עבד אברהם שהיא תשאב מים לכל עשרת הגמלים שלו. מאז הייתה 'ירידת הדורות'. שנית, חכמי הקבלה כותבים שהגיל שהיה אז הוא לא כמו הגיל שאותו אנו מחשיבים היום, הספירה שונה".

מה לגבי האתון של בלעם, שפתחה את פיה ודיברה?
"המשנה אומרת שעשרה דברים מיוחדים נבראו בבין השמשות שבסיום הבריאה, ואחד מהם הוא פי האתון. זה אומר שזו בריה מיוחדת שהקב"ה ברא אותה במיוחד לצורך זה. כמו שהקב"ה ברא אדם ומלאך, הוא ברא גם אתון לא רגילה שתוכל לפתוח את פיה בבוא העת".

הבנתם נכון: לכל תופעה "לא הגיונית" בתורה יש הסבר המבוסס על רצונו של הקב"ה או על מציאות שונה מזו המוכרת לנו כיום. הרב גבאי מדגיש שאמנם בתורה הכל אמת לאמיתה, אבל במדרשי חז"ל, כאשר מתוארים מקרים לא הגיוניים לכאורה, מדובר לעתים רק במשל.

איזה קרוע

לצד השיחות בין אנשים לחיות, יש לא מעט סיפורים פנטסטיים על איתני הטבע, כמו למשל קריעת ים סוף.

קשה לאדם ריאליסטי לקבל סיפורים על שינויי טבע קיצוניים.
"מאחר ואנחנו מאמינים שהקב"ה הוא זה שברא את העולם, הטביע את הטבע ויצר את המערכת, ממילא עבורו זו לא בעיה לשנות את סדרי בראשית ולגרום לאירועים שכאלה. אם מישהו יצר משהו - בוודאי שהוא יכול לשנות אותו. זה לא שמשה רבנו עצמו קרע את הים, אלא היוצר שינה את יצירתו לפי החלטתו ורצונו".

הרב פנחס בדוש מצביע על התקופה עצמה ככזו שהייתה מסוגלת לחולל ניסים שכיום כבר לא קיימים. "יש דבר שנקרא 'מחיר היכרות'", הוא מסביר. "כלומר, בשביל היכרות תצטרך להראות מי אתה. אז הקב"ה עשה ניסים שהוכיחו את השליטה שלו בעולם, על מנת שיאמינו לו וילכו איתו. אחרי שהקב"ה כבר הוכיח לעם ישראל את היכולת וההשגחה שלו על העולם, משם והלאה הוא לא מחויב לעשות כל פעם הדרן מחדש, ולהראות לעם ישראל 'הנה אני יכול'. גם עו"ד לא יסכים שכל קליינט יגיע לראשונה למשרדו ויבחן אותו כל פעם מחדש. יש תעודה וזהו. אצלנו התעודה היא התורה, ומשם והלאה זה כבר עובר מאב לבן. לכן הרמב"ן אומר שהקב"ה לא עושה ניסים לעיני כל כופר שיבקש לראות נס באופן פרטי".

אבל אנחנו לא ראינו בעינינו את אותם ניסים.
"קח למשל בן אדם שעושה מנוי לעיתון. הוא מקבל גיליון הביתה, וקורא סיפור בהמשכים, פרק 1,560. הוא מתקשר למערכת וזועם 'למה הכל מתחיל בפרק כזה? אני הצטרפתי עכשיו, למה לא התחלתם מהפרק הראשון?'. הם ענו לו 'היינו כאן גם לפניך. לכן תקרא את תקציר הפרקים הקודמים'. אז אדם אומר היום 'אני רוצה לראות גם ניסים'. אבל הקב"ה לא עובד אצל אף אחד מאיתנו. יש בשבילך תקציר של הפרקים הקודמים, שקוראים להם חמשת חומשי תורה".

כל יום קורים ניסים

הרב בדוש מדגיש שכל אדם מתבונן יוכל לראות גם היום ניסים שמתרחשים סביבנו. קחו למשל עץ מניב פירות, שנוצר בסך הכל מזרע קטן שנטמן באדמה. "טבע זה הרגל, וההרגל מטשטש לנו את היכולת לראות שיש כאן משהו מעל הטבע", הוא מסביר. "זה שהנחש דיבר עם חווה - זה פלא, אבל כשיש לך תפוז שצומח כמעט מכלום, זה לא פלא? רק שכאן התרגלתי אליו. אם הייתי יוצא לרחוב ורואה כדור אש ענק בשמיים שאינו זז - זה יהיה פלא. אבל למעשה יש מעלינו כדור שמש שלא זז בכלל, ואם הוא יזוז קצת לכיווננו - נישרף, ואם יתרחק - נקפא. רק מה, אנחנו רגילים לזה.

"פעם הייתי בחו"ל ועקבתי אחרי פתיתי שלג שיורדים. היה מדהים לראות כיצד כל פתית יורד וממש מפלס לעצמו נתיב עד הגיעו לקרקע, מבלי לגעת בפתיתי שלג אחרים, למרות הצפיפות העצומה. זה פלא הרבה יותר גדול מאשר אתון שפתחה את פיה, גם בגלל שמדובר בפלא שגרתי ולא חד פעמי. בעבר, הקב"ה עשה דברים חריגים מהטבע, כדי ללמד אותנו שהכל מעל הטבע. אם נצליח להתנתק מתופעות הלוואי של השגרה, יהיה לנו כוח לראות הרבה דברים מופלאים. כידוע, 'הטבע' בגימטריה שווה ל'אלהים', כי הוא עצמו מתגלה בתוך הטבע".

>> לתשובת השבוע שעבר: מה קורה לנשמה בחתונה?
לכל תשובות השבוע הקודמות

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד:
שלחו את המילה "מבזק" למספר 5000 ותתחילו להתעדכן