כרישים יקרים, אושר זה לא עושר

הם נמצאים בכל מקום: הוורקוהוליקים, השאפתניים, אלו שיגיעו הכי גבוה והכי רחוק גם תמורת וויתורים לא קטנים (חיים פרטיים, חברויות אמת למשל). הם יכולים להיות הבוסים שלכם, השותפים שלכם לעבודה. לפעמים תקראו עליהם בעיתונות הכלכלית, שם יכנו אותם "כרישים", "קילרים" או "מכונות", והכל כמובן בנימת הערצה. גם המשבר הכלכלי לא פגע בהם, לא ממש, הם כבר עם הראש קדימה ליעד הבא, וה"מצב" הוא מבחינתם "אתגר" שמי יודע, אולי אפילו ישחק לטובתם. הם יהיו תמיד בפוקוס, תמיד מכווננים כקרן לייזר דקיקה, פועלים ביעילות כמחשב אנושי משוכלל, אבל אם רק תנסו לנפץ את המעטה ה"מצליחני" שלהם תגלו מאחור בור מלא צפעונים.

השבוע בפרשה אנחנו מתוודעים ליוסף. יוסף הוא הדמות המודרנית ביותר מכל הדמויות התנ"כיות - הוורקוהוליק השאפתן, זה ששואף כל הזמן למעלה. מדובר באדם שיהפוך בהמשך הפרשות לאדם השני בחזקו בעולם העתיק: למנכ"ל של מצריים, לפרוייקטור של האימפריה. הוא גם יינשא לבתו של הכהן הגדול המצרי (כמובן בנישואי תועלת שיספקו לו גושפנקה דתית) ויתכנן את הקריירה שלו בקור רוח. כן, ידידי, יוסף שלנו הוא מכונה משומנת.

אבל השבוע הוא עדיין נער, בנו האהוב והמועדף של יעקב אבינו (שימו לב שלכל האבות שלנו היה בן מועדף: אברהם העדיף את יצחק, יצחק אהב את עשיו, ויעקב אהב יותר מכל את יוסף. מה זה אומר על ההרגלים המשפחתיים של העם הזה?) את אהבתו ליוסף מבטא יעקב באמצעות כתונת פסים יפהפייה שמבדילה אותו משאר אחיו שגם ככה כבר בוערים מקנאה. הכתוב מתאר שהם אפילו לא יכול לומר לו "שלום" כשראו אותו, עד כדי כך שנאו אותו.

גם יוסף מצידו, אגב, לא היה צדיק וכנראה שהיה הולך ומלשין לאביו על כל טעות של אחד מאחיו, שלא לדבר על הפטפוטים הבלתי פוסקים שלו ועל חלומות הגדולה שבהם תיאר לאחיו הזועמים כיצד יום אחד הם עוד ישתחוו ויכרעו ברך לפניו. פלא ששנאו אותו כל כך? פלא שהשליכו אותו לבור רוחש נחשים? פלא שלאחר מכן שלפו אותו משם ומכרו אותו לישמעאלים שהיו בדרכם למצריים?

יוסף, עם כל השאפתנות והחלומות לכבוש את העולם, מצא עצמו משרת בביתו של פוטיפר. אשתו התאוותנית מנסה לפתות אותו, במה שנתפס בעיני כהטרדה המינית הראשונה בתנ"ך, אבל זה לא מצליח לה. הפרשנים אוהבים לחשוב שהסרוב הזה נבע מצדיקותו היתרה אבל בינינו, איזה אדם שמכוון גבוה ישכב עם אשת הבוס שלו? בטח שלא יוסף, שתשוקה איננה חלק מאוצר הרגשות שלו. כי כמו שאמרנו, מדובר במכונה. משומנת.

כי יוסף, העלם התמים הושלך לבור על ידי אחיו - מעולם לא יצא ממנו. בבור החל התהליך שהקפיא את נשמתו ולבבו והפך אותו למכונת הישגים יעילה כל כך. מהבור יצא אדם שמסוגל לפענח את חלומותיהם של אחרים, אבל חלומותיו הפרטיים נידונים להכחשה. במובן מסוים, למרות ההישגים הגדולים שהגיע אליהם, יוסף עדיין נשאר בבור.

הסתכלו סביבכם, על כל אותם מצליחנים צעירים, על ה"כרישים", ה"קילרים", ה"פטישים", גאוני ההייטק והכלכלה. הסתכלו ונסו רק לדמיין את הבור שפעור בתוכם פנימה.