פרה פרה

שלא יהיה כל מקום לטעות: גם אני לא בדיוק משתגעת אחר כאלו שמגיעים במהירות לעמדות בכירות מדי ללא עבודה מספקת. גם אני לא הולכת שבי אחר אלו הזוכים בחמש עשרה שניות התהילה שלהם וממהרים לתרגם אותם לעמדות או גו'בים. וכן, אני יודעת עד כמה הדרך האיטית והמפותלת היא המתגמלת ושדבר לא ישווה לעבודת שטח איטית וכו'. ובכל זאת. לפעמים הדרך הקצרה היא לא קצרה כל כך, ולפעמים גם אדם שמוצנח לתפקיד משום מקום עושה עבודה לא רעה בכלל, למרות חיצי הקנאה (המובנים) סביבו. הנה, תראו את יוסף.

אם בתקופה המודרנית, התקדמות "מטאורית" באה לרוב בעקבות מזל/ השתתפות בתכנית ריאליטי/ הכרות עם האנשים הנכונים/ או פשוט כי העולם שייך ל"צעירים" ומסלולי הקידום המהיר פתוחים לאלו שיודעים לנצל את ההזדמנות - הרי שבעולם העתיק התקדמויות מטאוריות כאלו היו נדירות ביותר. ועדיין יש לנו את יוסף, זה שבתחילת הפרשה עדיין חבוש בבית האסורים בגלל עלילת השווא שטפלה עליו אשת פוטיפר התאוותנית. והנה מגיעה הזדמנות של פעם בחיים: פרעה, שליט האימפריה, חולם חלום ובו שבע פרות דשנות עולות מן היאור רק כדי להיאכל על ידי שבע פרות צנומות ורעות מראה. ואם לא די בזה, הרי שבאותו חלום ישנן שבע שיבולים מלאות ויפהפיות שנבלעות על ידי שיבולים דקות ושבירות.

אני יודעת שלעומת החלומות המסויטים שלכם מדובר בחלום תמים למדי, אבל פרעה מתעורר נרעש ביותר (הרי פעמים רבות לא מה שאנו רואים בחלום הוא המשמעותי, אלא התחושה הסובייקטיבית שמלווה אותם). כך קורה שמזעיקים אליו הישר מבית הסוהר את העבד העברי שכלוא שם, זה שמלחשים עליו שהוא בקיא בתורת החלומות.

לוקח ליוסף בדיוק שנייה אחת כדי לפתור את התעלומה: "שבע שנים מצוינות עומדות להגיע למצרים", הוא מודיע לפרעה, ולפני שפרעה מספיק לחייך הוא מוסיף "ומיד לאחריהן, שבע שנים קשות, משבר כלכלי עולמי, אתה מבין פרעה?".
ופרעה מבין, כמה שהוא מבין! הסיבה לכך שהוא מיד מזהה שיוסף פתר נכונה את החלום היא שפרעה למעשה חלם את החלום ואת פשרו. כששרשרת החרטומים שלו ניסו לפתור את החלום, הוא ידע שכל הפתרונות שהם מציעים הם לא הפתרון האמיתי, כך שכשיוסף בא עם הפתרון הנכון – פרעה זיהה אותו מיד (טיפ לשאפתן הצעיר: מתי תקודם על ידי הבוס? כשתאמר לו בדיוק את מה שהוא רוצה לשמוע).

יוסף משודרג מיד בקידום החלומי ביותר שניתן להעלות על הדעת: פרעה ממנה אותו למשנה למלך. הוא, שלפני שנייה היה אסיר בבית האסורים, הופך בהצנחה אחת פרועה למנכ"ל של מצרים. תאמרו: הקידום הזה מהיר מדי, תאמרו: אין לו שום ניסיון, ואפילו: מי הוא חושב שהוא? אבל מה לעשות שלמרות כל זאת, יוסף מתגלה כמנכ"ל מצוין. הוא מארגן מחדש את מחסני התבואה של מצרים ומציל אותה מהמשבר הכלכלי שעתיד לבוא עליה. אז מה אם הצניחו אותו לתפקיד? אז מה אם הקידום היה "מטאורי"?

ועוד נקודה קטנה למחשבה: למתבונן מבחוץ, זה שלא יודע מה עבר על יוסף, המינוי נראה מהיר מדי, אבל אנחנו שמכירים קצת את הביוגרפיה שלו יודעים שמבחינתו זה לא מינוי מטאורי כלל וכלל. חוויות החיים הקשות שלו הכשירו אותו לבצע את המשימה הגדולה הזו. כך שמה שנראה מבחוץ כ"כוכב נולד", הוא למעשה כוכב שעבר לא מעט וכבר מרגיש זקן.
אה, והוא גם יודע לעבוד.
שבת שלום.